שטח A (איור 3)

נחפרו באופן חלקי חמישה בורות אשפה שנכרו באדמת חרסית קשה (L106–L102). שני בורות דומים נוספים (L107 ו-L108) תועדו בעת הפיקוח. בתוך הבורות התגלה עפר; בתוך בורות 102–104 התגלה גם אפר רב. בור 106 נחשף בצפון השטח, והוא מתחבר לריכוז חרסים (L101) שמשתרע בשטח לא מוגדר. הבור וריכוז החרסים נפגעו כתוצאה מכריית קבר ארגז (L109) מעליהם בתקופה הביזנטית. בפיקוח שנערך לאחר החפירה התגלו בסביבת בור 106 שרידי קברים נוספים, שמהם השתמרו כמה אבני קירטון. בור 102 הוא בור קטן (1.2 מ' קוטר, כ-0.3 מ' עומק; איור 4). בור 107 (1 מ' עומק חשיפה) התגלה סמוך מאוד לבור 102, אך גבולותיו לא התבררו. מבורות 105 ו-108 התגלה רק חלקם התחתון. בורות 103 (כ-0.5 מ' עומק; איור 5) ו-104 (כ-0.7 מ' עומק) הם בורות קטנים שנחשפו הישר מתחת לפני השטח; הם נחפרו חלקית.
בתוך הבורות התגלו שברים רבים של כלי חרס, המתוארכים לתרבות הע'סולית בתקופה הכלקוליתית ומתארכים את הבורות. הממצא הקרמי כולל קעריות וקערות, חלקן דמויות V (איור 1:6–9), קדרות (איור 10:6, 11), קדרה ששפתה בהונה (איור 12:6), קדרה ששפתה מעוגלת ונוטה כלפי חוץ (איור 13:6), קנקנים (איור 1:7–3), ובהם קנקן ששפתו בהונה (איור 3:7), פערורים (איור 4:7–7), שבר מחבצה (? איור 8:7), בסיס של בזיך (קורנט; איור 9:7), בסיסים של מגוון כלי חרס (איור 10:7–18) וידיות (איור 19:7, 20). המכלול הקרמי מהחפירה דומה לזה שהתגלה בחפירות הקודמות באתר (ישראל, אלג'ם ומילבסקי 2014; פרייברג, אורון ונגר 2017).
בחפירה בשטח התגלו גם מעט פריטי צור (אבולפיא, להלן), כלי אבן (איור 1:8; L100, סל 1003), ששימושו אינו ברור, ועצמות בעלי חיים. ממכלול עצמות בעלי החיים זוהו ארבע עצמות. שלוש מהן מקורן בבור 106, והן שייכות ליונק גדול, כנראה בקר קטן. עצמות אלה שבורות מאוד ולכן הן לא זוהו לרמת המין ולא נמדדו. העצם הרביעית מקורה בבור 102, והיא שן עליונה של עז או כבש.
 
שטח B (איור 9)
מבנה 1. בצפון-מערב השטח נחשפו שרידי קירות ורצפות, השייכים כנראה לאותו מבנה (איור 10). רוב אבני הקירות נשדדו. נחשפו שני קירות
(W241 ,W213), שהושתתו על מילוי של חרסית חומה רכה (L261) ונבנו מיסוד של אבני גוויל קטנות מקירטון ומעליו נדבכים עליונים של אבני קירטון מהוקצעות למחצה; השתמרו שניים–שלושה נדבכים עליונים. במילוי 261 התגלו שברי גוף לא אינדיקטיביים של כלי חרס. ממערב וממזרח לקיר 213 נחשפו קטעים של רצפה (L236 ,L216) עשויה מאדמה חומה כהה, מהודקת מאוד, שמעורבות בה אבני קירטון קטנות. לאורך קיר 213, מעל מפלס הרצפה, התגלו מפולות אבנים (L256 ,L217,L208 ,L206), שמקורן כנראה מהתמוטטות אבני הקיר. בצד המזרחי של המבנה נחשפו יסוד של קיר (W243), שנבנה מאבני גוויל קטנות מקירטון, ותשתית רצפה (L255), שנבנתה מאבנים בינוניות וקטנות, שלוכדו בטיח-בוץ חום כהה–שחור.
בחפירת מבנה 1 התגלו שברי כלי חרס מעטים, ובהם סירי בישול סגורים ופתוחים (איור 7:11, 8, 10) משלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית הקדומה, קנקן עזה (איור 12:11), שראשיתו בשלהי התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית (המאות הד'–הה' לסה"נ) והוא נמשך עד לשלהי התקופה הביזנטית, וכן פכים (איור 12:12, 13) ושבר נר (איור 15:12), המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה. ממצאים אלה מתארכים את שרידי מבנה 1 לשלהי התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הה'–הז' לסה"נ).
 
מבנה 2. בדרום-מזרח השטח נחשפו שרידי מבנה, ובהם הובחנו שני שלבים. לשלב הקדום יוחס חלקו הצפוני-מערבי של מבנה, הכולל שני קירות רחבים (W262 ,W223; כ-0.8 מ' רוחב) ואולי אף שני קירות נוספים (W265 ,W219). הקירות נבנו מאבני גוויל במגוון מידות. השתמרותו של קיר 265 גרועה, אך ייתכן כי הוא יוצר פינה עם קיר 262. אל צדו החיצוני של קיר 223 ניגש מילוי של אדמה חומה (L260; איור 13), ששימש כנראה תשתית לרצפת אבן (L259), שרק קטעים ממנה השתמרו. אפשר שהמרחב הצמוד למבנה מצפון שימש מסדרון או חצר. ייתכן כי לשלב הקדום במבנה אפשר ליחס גם מילוי של אדמה חומה (L254), הדומה למילוי 260, שהתגלה סמוך לקיר 219. במילויי אדמה מצפון לקיר 223 (L260) ומדרום לו (L232) התגלו מעט קערות (איור 4:11), סירי בישול (איור 9:11) ושברי גוף רבים של קנקני שק, המתוארכים לשלהי התקופה הביזנטיתומתארכים כנראה את השלב הקדום במבנה.
בשלב המאוחר במבנה קירות 223 ו-262 המשיכו לשמש והרצפות הוגבהו. רצפת אבן 259 מהשלב הקדום כוסתה במילוי של אדמה, אבנים ומעט אפר, שמעליו נבנו רצפות אבן חדשות (L257 ,L233). שתי הרצפות נבנו מאבני גוויל במגוון מידות ואדמה חומה; ייתכן שהן חלק מרצפה אחת. בעת נטישת המבנה כוסו רצפות 233 ו-257 בשכבת אפר (L246); בשכבת האפר נמצא שבר בקבוק זכוכית מהתקופה האסלאמית הקדומה (גורין-רוזן, להלן). לשלב המאוחר של המבנה יוחסו שתי רצפות נוספות (L258 ,L248; איור 14), שהתגלו ממערב לקיר 262. רצפה 248 נחשפה צמוד לקיר 262, והיא עשויה מאדמה חומה ומעליה חרסים רבים, ואילו רצפה 258 עשויה מגיר כתוש. אפשר שרצפה 258 ניגשת אל קיר (W250), אך זה לא התברר ודאית בשל החפירה הקצרה. על רצפות אלה התגלו שברים רבים של כלי חרס, ובהם קדרות (איור 5:11) וקנקני שק (איור 15:11, 16), המתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית הקדומה ומתארכים את השלב המאוחר במבנה.
בחפירה בלוקוסים 'לא נקיים' במבנה 2 (L245 ,L244 ,L228 ,L226 ,L210), שנפגעו כתוצאה מעבודות בימינו, התגלו שברי כלי חרס נוספים, ובהם קערות LRC (איור 1:11, 2), המתוארכות למן סוף המאה הה' ועד אמצע המאה הו' לסה"נ, וכן בסיס קערה מיובאת מחופה אדום ומעוטרת (איור 3:11), קדרה (איור 6:11), מכסה (איור 11:11), קנקני עזה (איור 13:11) וקנקני שק (איורים 14:11; 11:12), המתוארכים לתקופה הבינזטית ולראשית התקופה האסלאמית הקדומה. כן נמצא מכתש מאבן גיר (איור 3:8).
בשכבת מפולת מפולסת (L207) מעל שטח המבנה — כנראה תוצאה של עבודות כלי מכני בימינו — התגלו פריטי שיש, ובהם שבר עמוד קטן (איור 2:8), המלמדים אולי על קיומה של כנסייה או קפלה בקרבת מקום באתר. בעבר התגלו בקרבת מקום עמודי סורג וכותרת (ישראל, אלג'ם ומילבסקי 2014). בשכבת מפולת 207 התגלו גם שברי כלי חרס, ובהם פך (איור 17:11), המתוארך לשלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית הקדומה, ושני מטבעות ברונזה, האחד נטבע על ידי קונסטנטינוס הב' באנטיוכיה (335–340 לסה"נ; סל 2010; ר"ע 166202) והאחר לא זוהה (סל 2010).
 
מבנה 3. השימוש במבנה 2 בוטל בראשית התקופה האסלאמית הקדומה, ומעל שרידיו נבנה מבנה חדש; בשל קרבתו לפני השטח רוב שרידיו נהרסו. מעל רצפה 257 התגלו שלושה קירות (W252 ,W229 ,W222; איור 15). קירות 222 ו-229 חדרו לתוך שכבת האפר 246 שמעל רצפה 257. מעל שכבת האפר הונחה רצפה חדשה עשויה מאדמת חרסית שחורה קשה (L224). קירות 222 ו-229 ורצפה 224 השתמרו בזכות מפולת אבנים שכיסתה אותם. בצפון-מערב השטח, מעל רצפות מבנה 2, נבנו שני קירות (W238 ,W237) התוחמים חדר, השייכים כנראה גם הם למבנה 3. מקירות מבנה 1 השתמרו יסודות של אבני קירטון מהוקצעות למחצה. נראה כי מעל יסודות האבן הונחו נדבכים של לבני בוץ, על סמך הקרקע הקשה במקום שמזכירה חומר לבנים ועל סמך השוואה לאתרים אחרים. פרט לרצפה 224, יתר רצפות המבנה הסמוכות לפני השטח (L253 ,L209 ,L203 ,L200) הופרעו בשל עבודות באתר. בחפירת המבנה התגלו שברי כלי חרס וכלי זכוכית (גורין-רוזן, להלן) מהתקופה העבאסית, המתארכים את זמן נטישת המבנה (המאות הח'–הט' לסה"נ). המכלול הקרמי כולל קערה מזוגגת (איור 1:12), קערה פשוטה ששפתה נוטה פנימה (איור 2:12), קערה ששפתה מעובה ונוטה פנימה (איור 3:12), בסיסי קערות מטיפוס FBW או Fine Islamic Ware (איור 4:12, 5), בסיס קערה גדולה (איור 6:12), קדרות (איור 7:12–10) ושבר נר מעוטר בציפור (איור 14:12). כן התגלו על פני השטח טרם החפירה שני מטבעות, האחד פלס מהתקופה העבאסית (L203, סל 2100; ר"ע 166203) והשני מטבע ברונזה שלא זוהה (L203, סל 2007).
 
בהצטברויות עפר מעל לקרקע בתולה בשטח B התגלו מעט שברי כלי חרס מהתקופה הכלקוליתית וכלי צור. כן התגלה, מעט מתחת לפני השטח, שבר גוף של קערה מחופה באדום ושחור מהתקופה ההלניסטית.
 
כלי הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בחפירה בשטח B נמצאו כ-30 שברים של כלי זכוכית, מחציתם זוהו ותוארכו והיתר שברי גוף לא אינדיקטיביים. כל כלי הזכוכית מתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה (בעיקר למאות הז'–הח' לסה"נ), והם כוללים: שפת קערה זקופה, עדינה ומעוגלת באש (L203); שפת קערה מקופלת וחלולה (L203); שפת קערה מעובה ושבר של גוף הקערה מחובר לבסיס (L200); שבר שפת כוס מעוגלת באש עשויה מזכוכית בגוון ירקרק-זית (L212; מקורו בחתך בדיקה מצפון-מערב לקיר 222, שאינו נכלל בתכנית); ובסיס כוס גלילית דחוף מעט פנימה (L211; מעל L254 וקיר 219).
כן נמצא שבר של שפה וצוואר של בקבוק (L246; בשכבת האפר שמעל מבנה 2) — השפה נוטה פנימה ומעוגלת והצוואר מרוכס אופקית בארבעה רכסים לא אחידים — עשוי מזכוכית בגוון ירקרק-כחלחל ומכוסה בבלייה כסופה-שמנונית ולו דופן דקה יחסית. בקבוקים עם צוואר מרוכס, שלהם כמה רכסים אופקיים, הופיעו בתקופה האומיית והמשיכו להופיע גם בתקופה העבאסית. בקבוקים מטיפוס זה התגלו בתפוצה רחבה בכל רחבי הארץ לרבות הנגב, למשל בנחל ענים (Winter 2017:2, Fig. 1:3, 4, ור' שם הפניות לחורה, תל עירא, נחל הבשור, רמלה ואתרים נוספים). לפי החומר ואופן העיבוד של הבקבוק ניתן לתארכו לתקופה האומיית. בנוסף נמצאו כמה בסיסים של בקבוקים ובקבוקונים (L210 ,L203) ושבר של ידית צבוטה (L210).
כלי הזכוכית המעטים שנמצאו בחפירה מוכרים היטב מאתרים בני ראשית התקופה האסלאמית הקדומה בצפון הנגב, ובהם למשל חורה (גורין-רוזן 2012), נחל ענים (Winter 2017) וחורבת פטוט הסמוכה (וינטר 2017), כמו גם בכל רחבי הארץ.
 
פריטי צור
טליה אבולפיא
 
בחפירה התגלו מעט פריטי צור מסותתים (טבלה 1; 16=N), ובהם בעיקר פסולת גרעין, רובה נתזים שלא ניתן לשייכם לתרבות מסוימת. במכלול זה גרעין נתזים (איור 1:16; L102, סל 1005/2), שלו שלושה משטחי נקישה, ושלושה כלים, ובהם שניים נעשו על להבים, האחד להב קטום אלכסונית (איור 2:16; L102, סל 1005/3) והשני להבון בעל גב שבצדו השני שינון על הגחון וסימנים של ברק שימוש (איור 3:16; L102, סל 1005/1).
 
טבלה 1. פריטי צור
הפריט
N
%
להבים ראשוניים
1
6.25
נתזים
9
56.25
להבים
2
12.50
גרעינים
1
6.25
כלים
3
18.75
סה"כ
16
100