למערה שני פתחים וברצפתה שני מפלסים (כ-4 × 1 מ'; איור 2). הרצפה נמצאה מכוסה בשכבת עפר דק וכהה (0.15–0.40 מ' עובי) ובה אלפי שלדי מכרסמים, כנראה שאריות של צניפות של דורסי לילה. בכניסה למערה נמצא לוח עץ מונח לרוחב המעבר לאזור הפנימי; ייעודו טרם הוברר, אך בדיקות פחמן 14 העלו שזמנו במאה הב' לפסה"נ. מכלול כלי החרס נמצא מפוזר על רצפת החלק הפנימי של המערה (כ-1 × 3 מ') ללא סדר נראה לעין. הכלים, חלקם תמימים או שלמים, נמצאו מונחים על צדם או הפוכים ובלטו מתוך העפר (איורים 3, 4). שברי כלים נוספים נמצאו בתוך העפר, לאחר פינוי הכלים השלמים. במכלול שלוש אמפורות יבוא, מהן שתיים תמימות (איור 5). על ידיות שתיים מהן נמצאו טביעות חותם. נמצאו גם ארבעה קנקנים פניקיים שלמים ושברים של עוד כשלושה קנקנים דומים, 'קערת דגים' שלמה (איור 6), סיר בישול תמים ושתי פכיות תמימות. בסריקת גלאי מתכות נמצא מטבע עות'מאני מנוקב.

האמפורות והקנקנים מתוארכים לתקופה ההלניסטית, במאה הב' לפסה"נ, ונראה שיש לתארך את כל המכלול לפרק זמן זה.
נראה שכל הכלים הובאו למערה באירוע יחיד, ככל הנראה הסתתרות מפעולת איבה כלשהי באמצע המאה הב' לפסה"נ. רוב הכלים הם כלי אגירה, שבהם הובא למקום מזון (שמן ודגנים) ומים. סיר הבישול והקערה רומזים אולי על שימוש במערה למגורים, אך גודל החלל מקשה מאוד על הסבר כזה. נראה יותר שהמערה שימשה לאחסון בלבד ומערות סמוכות, מרווחות יותר, שימשו למגורים.