ריבועי החפירה בשטחים CA (איורים 2, 3) מוקמו בהתאם לממצאים מתעלות בדיקה שנחפרו קודם לחפירה. שתיים מהתעלות הושארו פתוחות, ושימשו כחתכי עומק במהלך החפירה. הסדימנט שנחשף בהם חרסיתי ודביק מאוד, בגוון חום כהה. סלע האם הוא בזלת, ושימש כחומר הבנייה העיקרי באתר. השכבה הארכיאולוגית נפגעה מאוד מפעילות מודרנית; בעבר עמדו באזור זה מבני משק, וחלק מיסודותיהם זוהו במהלך החפירה. בשטח C הפגיעה הייתה נרחבת במיוחד, כך שלא זוהו בו שרידים אדריכליים כלל, אלא רק רובדי מילוי מעל סלע האם, שבהם נמצאו יחד פסולות בניין מודרניות ופריטים קדומים. בשטחים A ו-B זוהתה השכבה הארכיאולוגית בעומק 0.6–0.7 מ' מפני השטח. בשכבה הארכיאולוגית נמצא סדימנט פריך, בגוון חום-צהבהב, שהכיל ממצא קרמי רב. בשטחים אלה נחשפו שרידי בנייה, מפלסי חיים ומתקנים.

בשטח D נתגלו רק ריכוזים של חרסים שחוקים, ונראה על כן שהשטח היה בשולי היישוב בתקופה זו.
 
שטח A. זוהתה שכבה ארכיאולוגית בשני ריבועים בלבד, בקצה הצפוני-מערבי של השטח: מפלסי חיים שבהם ממצא קרמי רב (L117 ,L116), ללא שרידים אדריכליים. ריבוע חפירה קטן (2 מ"ר) נפתח מדרום לתעלת הבדיקה לאחר שזוהה ריכוז של לבנים צרופות, כנראה מתקן (L111; כ-0.5  × 1.0 מ'; איורים 3: חתך 3–3; 4); זהו האלמנט הבנוי היחיד שזוהה בשטח A. נראה שהמתקן נבנה כולו מלבנים: בחלקו המזרחי סודרו הלבנים במעגל (כ-0.3 מ' קוטר פנימי), וייתכן שהקיפו עמוד עץ או אלמנט אחר מחומר אורגני. בחלקו המערבי נחשפו ריכוזי לבנים ללא צורה מוגדרת, אולי חלק מהמתקן שהתפרק והתפזר. בחלקו הצפוני-מערבי שולבה אבן שטוחה, שאולי שימשה משטח עבודה. מצפון למתקן 111 נמצאה שכבת סדימנט שרוף ובו עצמות מפוחמות.
 
שטח B. השכבה הארכיאולוגית בשטח זה זוהתה רק בשני הריבועים המרכזיים של השטח; בשאר הריבועים נתגלו ממצא מועט ואבני מפולת רבות, כנראה עדות לפגיעה הנרחבת באתר בתקופה המודרנית. נחשף ריכוז אבני בזלת במגוון גדלים, אולי חלק מרחבה מרוצפת (L222; איור 5). בדרום מסתיים ריכוז האבנים בקו ישר, רמז לקיר תוחם (W218; איור 3: חתכים 1–1, 2–2). מדרום-מערב לאלמנטים אלו נחשף מפלס אדמה כבושה מוגבה מעט (L219; איור 3: חתך 1–1). ממצא קרמי רב, כמו גם ממצא כלי אבן וכלי צור, מאפשרים להגדיר את המפלסים הללו כמפלסי חיים. בחלקה הצפוני של רחבה 222 נחשף קנקן שלם (L223; ר' איור 18:7). בעת ניקוי תעלת הבדיקה התוחמת את שטח B מצפון-מזרח (L200), סמוך לרחבה 222, נמצאו שתי צלמיות בעלי חיים מחרס (ר' איור 4:8, 5). במילוי מעל מפלס חיים 219 נמצא שבר של גרזן עשוי נחושת (ר' איור 10). כן נמצאו בהקשרים דומים שלוש טביעות חותם שהוטבעו על כלים מתכתיים (L220 ,L213; ר' איור 1:8–3). מכיוון שבאתר זוהה שלב פעילות אחד מתקופת הב"ק 2, נחשבו כל אלו כמייצגים חלק מהפעילות בתקופה זו.
 
שטח D נפתח לאחר שנתגלו ריכוזי חרסים במהלך חפירת חתכי בדיקה, ועלתה האפשרות שנתגלה המשך היישוב שהחל להיחשף בשטחים CA. נתגלו חרסים שחוקים מעטים, ולא זוהו אלמנטים אדריכליים. כמו כן, לא זוהה שינוי הסדימנט שאפיין את הופעת השכבה הארכיאולוגית בשטחים הדרומיים, ולא זוהו מפלסי חיים. עם זאת, הממצא הקרמי שויך לתקופת הב"ק 2, וייתכן, על כן, ששטח זה שכן בשולי היישוב מאותה תקופה.
 
כלי חרס
כל כלי החרס מכל השטחים תוארכו לתקופת הב"ק 2. במכלול 299 חרסים. כשלושה רבעים מן המכלול שויכו לקבוצת 'הכלים המתכתיים', המאופיינת בגוון כתמתם, בטין מפולם היטב ובצריפה טובה; עיטור הסירוק אופייני אף הוא, ומופיע בדרך כלל על שברי קנקנים וכלי אגירה אחרים. לא זוהו סימני אבניים, ונראה שמרבית הכלים הוכנו ביד. מיון הפריטים (טבלה 1) נעשה על פי הטיפולוגיה שהגדיר גרינברג במכלולים מתל דן (Greenberg 1996) ומתל תאו (Greenberg 2001).
 
טבלה 1. טיפוסי כלי החרס
טיפוס
N
%
קערות
42
14
קדרות
6
2
טסים
134
45
סירי בישול
25
8
קנקנים
88
29
פכים
2
0.7
צלמיות
2
0.7
סה"כ
299
100
 
קערות וקדרות (איור 1:6–11). כמעט רבע מן הקערות הן שטוחות ושפתן פשוטה (איור 1:6, 2). קערות המיספריות שכיחות מאוד (כ-57%), ולרובן שפה משוכה פנימה (איור 4:6–8); לפריטים אחדים שפה פשוטה (איור 3:6). נמצאה קערה מזווה אחת בלבד (איור 9:6). מרבית הקערות לא מעוטרות, אם כי לפריט אחד עיטור חרות בחלקו הפנימי (איור 6:6), ולשלושה פריטים עיטור סרוק (איור 7:6). לכל הקדרות פרופיל כדורי, שפה משוכה פנימה ועיטור סרוק (איור 10:6, 11). 
 
טסים (איור 12:6–23). זהו טיפוס הכלי הנפוץ במכלול. שכיחים ביותר הם טסים שלהם שפה נמוכה, משולשת או חצי עגולה (כ-53%; איור 12:6–17), והם נפוצים רק במעט מהטסים שלהם שפה גבוהה (כ-46%; איור 18:6–23).
 
סירי בישול (איור 1:7–4). הסירים עשויים מטין חום כהה שהכיל מעט חסמים; לרבים מהם ליבה בגוון אפור כהה. לכשני שלישים מסירי הבישול שפה פשוטה משוכה החוצה ועיטור סרוק (איור 1:7, 2), והשליש הנותר הם סירי בישול פערוריים ששפתם מעובה וגופם אינו מעוטר (איור 3:7, 4).
 
קנקנים (איור 5:7–17). לרבע מהקנקנים שפה פשוטה משוכה החוצה (איור 5:7–9, 18), הדומה לזו של רוב סירי הבישול, אך נבדלת באופי הטין: לשפות הקנקנים גוון כתמתם, חסמים מגוונים וצליל מתכתי. קנקן שלם מטיפוס זה נמצא במפולות האבנים בחלקה הצפוני של רחבה 222 (L223; איור 18:7). לשלושה רבעים מן הקנקנים שפה מקופלת (איור 10:7–17), שחתכה משולש (איור 10:7–12), מעוגל (איור 13:7–15, 17) או מרובע (איור 16:7). לקנקנים מגוון גדלים.
 
פכים (איור 19:7). זוהה רק שבר אחד של פך. הוא שויך לקבוצת ה'פכים הסימטריים דמויי אבידוס' (Greenberg 1996:102, Figs. 3.24:10; 3.26:7–8).
 
טביעות של חותמות גליל (איור 1:8–3). שלוש טביעות חותם, שהוטבעו על כלים מתכתיים, נמצאו סמוך למפלסי החיים בשטח B. שלוש הטביעות מציגות דגם הנדסי של מלבנים, הדומה לטביעות חותם שנמצאו בתל דן (Greenberg 1996: Figs. 3.39–3.41) ובקריית אתא (Greenberg 2003: Figs 7.1–7.3). פריט אחד (איור 3:8) נושא כנראה טביעות משתי חותמות, שלכל אחת מהן דגם הנדסי שונה, אשר הוטבעו זו לצד זו.
 
צלמיות בעלי חיים (איור 4:8, 5). שני שברי צלמיות נמצאו בעת ניקוי חתך בתעלת הבדיקה התוחמת את שטח B מצפון-מזרח. הצלמיות מתארות בעל חיים הולך על ארבע, בן בקר או צאן. בשבר אחד מוצג חלקו הקדמי של בעל החיים, אולם סימני שחיקה ושבירה של חלק מהראש מקשים על זיהויו. הצלמית השנייה מעט קטנה יותר, ושברה מציג את חלקו האחורי של בעל חיים. צלמיות דומות של בעל חיים מקרין או בן בקר נמצאו בתל דן (Greenberg 1996: Fig. 3.38:2–11) ובקריית אתא (Golani 2003: Fig. 7.4), ונראה על כן שזהו ממצא שכיח באתרי תקופת הב"ק 2.
 
כלי אבן
במכלול כלי האבן 19 פריטים, העשויים כולם מבזלת. אלה כוללים שלוש אבני שחיקה תחתונות (איור 1:9), שלוש קערות (איור 2:9), תשע אבני שחיקה עליונות (איור 3:9, 4) ומשקולת (איור 5:9). כן נמצאו חלוק בזלת שלו שקעים משני צדיו, שדומה לו נמצא בבית ירח (Getzov 2006: Fig. 3.58:13); וארבעה חלוקי בזלת הנושאים סימני עיבוד ראשוניים, אולי כלים שעיצובם לא הושלם. שני פריטים נוספים הם שברים של כלים שאי אפשר היה לסווג לאף אחת מקטגוריות אלו. 
 
כלי מתכת
גרזן עשוי סגסוגת נחושת נמצא בהצטברות מעל מפלס חיים 219 (איור 10). לגרזן מתאר טרפזי, חורפתו מתרחבת (כ-7 ס"מ אורך) והוא שבור במרכזו, כך שחלקו הפרוקסימלי חסר.
 
מכלול הצור
במכלול הצור פריטים הנושאים סימני שחיקה בדרגות שונות, המעידים על פעילות בתר-הרבדתית נרחבת. סימנים אלה מתבטאים בכיסוי פטינה עבה בגוני צהוב ואדום כהה, בהקהיית הקצוות הפעילים ובטשטוש הצלקות שעל הפן הדורסלי. רק על כ-5% מהפריטים לא זוהו סימני שחיקה כלל. אלה נאספו בסביבת מפלסי החיים 117, 219 ו-222.  
 
שטחים CA. המכלול משטחים אלה כולל 264 פריטי צור (טבלה 2). בפסולות הסיתות תועדה נוכחות של פריטים מכל שלבי רצף ההפחתה ותחזוקת הגרעין, המעידה על סיתות במקום. בין הפסולות נפוצה ביותר קטגוריית הנתזים. גרעינים שכיחים יחסית. רובם (כ-63%) מדגימים הפקת נתזים על ידי שימוש במשטחי נקישה והסרה מרובים. שני גרעינים (כ-5%) מדגימים שימוש במשטח נקישה אחד: האחד לצורך הפקת נתזים והשני להפקת להבונים. שלושה נוספים הם גרעינים על נתז. עשרה מהגרעינים (כ-24%) הם גרעיני לבלואה, האופייניים לתקופה הפליאוליתית התיכונה (25045 אלפי שנים לפני זמננו). לפריטים אלה רמת שחיקה גבוהה, ועל כן אלה פריטים סחופים שמקורם לא ידוע.
כלים מייצגים 9% מהמכלול. אלה כוללים שמונה מקרצפים, חמישה להבי מגל העשויים על להב כנעני, שלושה מגרדי מניפה, שלושה פריטים בעלי שברור עדין או חלקי, שני מקדחים, פריט בעל שקערורית, פריט קטום ומשוברר ואבן יד.
 
טבלה 2. התפלגות פריטי הצור
טיפוס
שטחים A–C
שטח D
N
%
N
%
פריטים ראשוניים (יותר מ-50% קליפה)
16
9.9
2
18.2
בעלי גב טבעי
11
6.8
-
-
נתזים
113
69.8
7
63.6
להבים
8
4.9
1
9.1
להבונים
1
0.6
-
-
פסולות גרעין
13
8.0
1
9.1
סה"כ פסולת סיתות
162
100.0
11
100.0
שבבים
8
21.6
1
100.0
גושים
29
78.4
-
-
סה"כ פסולות (שברים)
37
100.0
1
100.0
גרעינים
41
15.5
6
28.6
כלים
24
9.1
3
14.3
פסולת סיתות
162
61.4
11
52.4
פסולות (שברים)
37
14.0
1
4.8
סך הכל
264
100.0
21
100.0
 
פריטים אינדיקטיביים מצביעים על מאפיינים של שלוש תקופות עיקריות:
1. התקופה הפליאוליתית התחתונה (עד כ-250 אלפי שנים לפני זמננו). את התעשיות מתקופה זו מייצגת אבן יד אחת שנמצאה בין מפולות אבן בחלקו הצפוני-מערבי של שטח B. לפריט רמת שחיקה גבוהה, ועל כן זהו פריט סחוף שמקורו לא ידוע.  
2. התקופה הפליאוליתית התיכונה (250–45 אלפי שנים לפני זמננו). שנים-עשר פריטים שויכו לתקופה זו: עשרה גרעינים, נתז וחוד (איור 1:11), העשויים כולם בטכניקת לבלואה. לכולם רמת שחיקה בינונית–גבוהה, בדומה לאבן היד, ועל כן נראה שגם פריטים אלו נסחפו לאתר ממקור לא ידוע, ואינם מייצגים פעילות באתרה.
3. תקופת הברונזה הקדומה (3500–2200 לפסה"נ). פריטים אינדיקטיביים מתקופה זו כוללים שלושה מגרדי מניפה (איור 2:11, 3; כ-13% מהכלים) וחמישה להבי מגל כנעניים (איור 4:11–8; כ-21% מהכלים). כלים אלה אינם נושאים סימני שחיקה, ונראה על כן שנמצאו באתרם.
 
שטח D. רמת השחיקה של הפריטים משטח D נמוכה בהשוואה לזו של הפריטים משטחים CA, והיא באה לידי ביטוי בדרך כלל בפטינה צהבהבה ובהקהיה מסוימת של הקצוות הפעילים (רמת שחיקה בינונית). עם זאת, לא נמצאו פריטים ללא סימני שחיקה. שני שברים של מגרדי מניפה הם הפריטים האינדיקטיביים היחידים במכלול הצור משטח זה.
 
מכלול הצור מצביע על נוכחותם של אלמנטים משלוש תקופות עיקריות: הפליאוליתית התחתונה, הפליאוליתית התיכונה והברונזה הקדומה. נראה כי פריטי הצור מהתקופות הפליאוליתית הקדומה והתיכונה נמצאו שלא באתרם, כעדות רמת השחיקה הגבוהה שלהם. מקורם אינו ברור; ייתכן שהובאו לאתר בעבודות חריש, בנייה והנחת תשתיות בקיבוץ מאז הקמתו, או שהתגלגלו מאתר סמוך שטרם זוהה. לעומתם, מכלול הצור המיוחס לתקופת הברונזה הקדומה שויך לפעילות באתר בתקופה זו. רוב הפריטים נמצאו סמוך למפלסי החיים, ולהם שחיקה ברמה נמוכה בדרך כלל, או שאין הם נושאים סימני שחיקה כלל. למכלול זה שייכים מגרדי מניפה ולהבי מגל, שהופעתם יחד מאפיינת מכלולי צור לכל אורך תקופת הברונזה הקדומה (Rosen 1997: Fig 3.I). תאריך זה מתאים לזמנו של הממצא הקרמי.
 
עצמות בעלי חיים
נמרוד מרום
 
נאסף מכלול קטן של עצמות בעלי חיים בסינון הסדימנט דרך נפה (0.1 ס"מ) מלוקוסים הקשורים למפלסי החיים. עיבוד העצמות הסתייע באוסף המשווה של המעבדה לארכיאוזואולוגיה באוניברסיטת חיפה, וכלל זיהוי של כל שברי העצם במכלול לחלק שלד ולמין ביולוגי/גודל גוף ורישום מידת שחיקת השיניים ואיחוי העצמות. בשל המכלול הקטן, כימות שכיחויות המינים נסמך על נתוני הספירה הגולמיים, ללא ניסיון לחשב מספר מינימלי של פרטים או חלקי שלד. זיהוי העצמות כלל איסוף תצפיות טפונומיות בסיסיות על אופן שבירת העצמות, סימני חיתוך, לעיסת טורפים, שרפה ובליה. לא היו במכלול עצמות שלמות מספיק למדידה.
סך הכול זוהו למין ביולוגי ולחלקי שלד שמונה עצמות (N=8), מחציתן עצמות צאן (N=4, 50%; טבלה 3). טוחנת אחורית אחת שייכת לפרט בוגר של כבש (Ovis aries); שלוש עצמות נוספות הן של בקר (Bos Taurus ;N=3, 38%); ושבר קטן של קרן שייך לצבי (Gazella gazella; N=1, 12%; פרט ממין נקבה). 13 עצמות  זוהו לחלקי שלד ולקבוצת גודל גוף בלבד. נתונים מעטים מעידים על גיל השחיטה של החיות: עבור הצאן, השחיקה בטוחנת האחורית של הכבש מתאימה לחיה בשנה הרביעית לחייה; טיביה פרוקסימלית לא מאוחה מעידה על פרט שנשחט לפני גיל ארבע. כמו בצאן גם בבקר, קביעת גיל השחיטה של שני פריטים מזוהים (מטפוד מאוחה וטוחנת עליונה שחוקה) אינה מספיקה להסקת מסקנות על ממשק גידול הבהמות.
מעט עצמות בלויות (13%) מלמדות על כיסוי עצמות מהיר יחסית, ללא חשיפה ממושכת לשמש ולפגעי מזג האוויר. צורת השבירה של רוב העצמות הארוכות (N=4, 80%; טבלה 3) אופיינית לריסוק עצמות יבשות. מכאן אפשר לשער שתהליכים דיטגנטיים שהתרחשו אחרי קבורת העצמות אחראים במידה רבה לשבירתן האינטנסיבית. מעורבותם של בעלי חיים ביצירת המכלול ניכרת בסימני לעיסה, כנראה של כלב, על אחת העצמות (4%) בלבד. סימן חיתוך דק אחד נראה על קצה פרוקסימלי של טיביה, ונגרם בהפרדת השוק והירך של החיה בסכין. פמור של חיה גדולה — אולי בקר — הופרד מהאגן במכה בכלי קיצוץ כבד (קופיץ/גרזן), שחצתה את ראש העצם (caput femoris).
המכלול מעיד על צריכת צאן, בקר וחיות ציד ביישוב. מצב ההשתמרות של העצמות מעיד על שבירה בתר-הרבדתית אינטנסיבית, ובמידה מעטה על נזקי טורפים ובליה. ראוי לציון השימוש בכלי קיצוץ כבד לביתור בתקופה זו.
 
טבלה 3. ספירת עצמות מזוהות לפי מין/קבוצת גודל וחלק שלד במכלול
חלק שלד
צאן
בקר
צבי
גודל צאן
גודל בקר
קרן
 
 
1
 
 
טוחנת עליונה (M1/2)
 
1
 
 
 
טוחנת תחתונה (M3)
1
 
 
 
 
אטלס
1
 
 
 
 
סקפולה
 
 
 
2
 
צלע
 
 
 
1
 
פמור
 
 
 
1
3
טיביה
2
 
 
4
2
קלקנאוס
 
1
 
 
 
מטפוד
 
1
 
 
 
סך הכל
4
3
1
8
5
%
50
38
12
62
38
סה"כ %
100
100
 
 
שתי עונות החפירה בשמיר הביאו לחשיפתו של חלק מיישוב מתקופת הברונזה הקדומה 2. בשטחים CA נחשפו שרידי בנייה ומפלסי חיים, אשר שרדו למרות פגיעה אינטנסיבית מהנחת תשתיות ויסודות למבני הקיבוץ. החפירה בשטח D תרמה להבנת גבולות היישוב מתקופה זו, אשר נראה שהוגבל לחלקו הדרומי של הקיבוץ.