בחודשים יולי 2016 ואפריל–מאי 2017 נערכו חפירת הצלה מדרום לתל מלחתה, בתחום בסיס חיל האוויר נבטים (הרשאות מס' 7768-A-7962 ,A; נ"צ 202075-682/568279-766; איור 1), לקראת בנייה. החפירות, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הביטחון, נוהלו על ידי ס' טליס (צילום), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית) וא' אלג'ם, בסיוע נ' לצט-בן עמי, ד' אייזנברג-דגן, פ' קוברין, ו' ליפשיץ וח' המר (ניהול שטחים), י' אלעמור (מנהלה), מ' קאהן וא' האג'יאן (מדידות), א' דלרזון (סרטוט), י' קופרשמידט (מעבדת מתכות), א' גולני (זיהוי תכשיטים) וק' עמית (צילום סטודיו).
נפתחו שני שטחי חפירה בבקעת באר שבע, מדרום למפגש הנחלים מלחתה ובאר שבע (B ,A; כ-4 דונם; איורים 2, 3) והתגלו בהם 87 קברים (L194–L192, L186, L183–L101) ובורות שרפה (L191–L187 ,L185 ,L184). מי התהום באזור גבוהים ומאפשרים לכרות בארות שופעות מים. הנוף אופייני לצפון הנגב, ובו מישורים וגבעות לס וקירטון מתונות. מי הגשמים גולשים על הגבעות ומתנקזים באפיקי הנחלים שביניהן, העשויים מסלעי קירטון וצור ששימשו חומרי בנייה במגוון תקופות. מקורות המים וחומרי הבנייה הזמינים אפשרו הקמת יישובים חקלאיים באזור. כ-780 מ' מצפון לשטח החפירה משתרע תל מלחתה ששימש מרכז מנהלי וחקלאי במשך תקופות רבות. בחפירות שנערכו בתל בעבר התגלו שרידים מהתקופות הכלקוליתית, הברונזה התיכונה, הברזל, ההלניסטית, הרומית והביזנטית (Beit-Arieh and Freud 2015). מדרום לתל התגלה בעבר יישוב מהתקופה הביזנטית ובו מבנים, ובהם רצפות פסיפס מרהיבות, וכ-300 קברים (אלדר ובאומגרטן 1992).
קברים. התגלו 87 קברי ארגז וקברי שוחה (0.8 × 2.0 מ' בממוצע, 1.1–1.7 מ' עומק), שנכרו בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח באדמת לס שבה תלכיד גיר בצפיפות גבוהה. קברי הארגז נבנו מלוחות גיר וצור מהוקצעים שהוצבו בתעלות צרות שנחפרו בקרקעית הקברים. בדופנות האורך של הקברים הונחו בין שניים לארבעה לוחות (0.23–0.45 × 0.25–0.90 מ', 6–11 ס"מ עובי) ובדופנות הרוחב הונח לוח אחד. הקברים כוסו בשניים עד שישה לוחות אבן (0.35–0.57 × 0.44–0.90 מ', 8–10 ס"מ עובי), שחוזקו בצדדים באבנים קטנות. כמה מהקברים כוסו בלוחות קירטון מסותתים היטב (איור 4). חלק מקברי הארגז רוצפו בלוחות אבן.
קברי השוחה כוסו בלוחות אבן מהוקצעים, בלבני בוץ או באדמה. אחד הקברים (L194; איור 5) כוסה בלבני בוץ היוצרות גמלון.
מרבית הנקברים הונחו בתנוחה האופיינית לקברי הארגז בתקופה הביזנטית בקרב האוכלוסייה הנוצרית: קבורה ראשונית על הגב, הראש במערב, מוגבה לעתים, הזרועות כפופות והידיים משולבות על הבטן או החזה
(
Peleg 2000). עוד התגלו שישה נקברים שהונחו על צד ימין ופניהם דרומה, כנהוג בקבורה המוסלמית (
Gorzalczany 2007). בקברים התגלו מנחות מן התקופות הרומית והביזנטית, בהן תכשיטים ממתכת וזכוכית, כלי זכוכית, מטבעות, כלי עצם, פסלונים וכלי בהט. על חלק מהנקברים נחשפו שרידי בגדים ונעליים עשויים בד ועור. בחלק קטן מקברי השוחה התגלו שרידים של ארונות עץ (איור 6).
בורות שרפה. בחלקו הצפוני-מערבי של שטח B התגלו בורות שרפה שנכרו באדמת לס (איור 7). חלק מהבורות נכרו זה לצד זה וביניהם מחיצות אדמה (L189–L187m,L185), וחלק נכרו לתוך בורות קדומים שיצאו מכלל שימוש (L191 ,L190 ,L184). בתחתית הבורות נחשפו כלי חרס מהמאה הב' לסה"נ, כלי מתכת, כלי עצם, כלי זכוכית, חומר אורגני ועצמות בעלי חיים (איור 8). דופנות הבורות וחלק מהממצאים שבהם נמצאו שרופים ומכוסים במכוון באדמה, ונראה לפיכך שהממצאים הובערו וכוסו באדמה לאחר שהושלכו לבור, אולי כחלק מטקס קבורה שהיה נהוג בתקופה הרומית המאוחרת.
הקברים שהתגלו בחפירה שימשו בתקופות הרומית והביזנטית, והם כנראה חלק מבית הקברות של היישוב שהתגלה בעבר מדרום לתל מלחתה (
ח"א תשל"ט;
אלדר ובאומגרטן 1992). הקברים דומים באופן בנייתם לקברים מבית קברות זה ולקברים נוספים שהתגלו באתרים בנגב מהתקופה הביזנטית (
Nagar and Sonntag 2008). מנהגי הקבורה מלמדים שהפעילות בבית הקברות, ואולי גם ביישוב הסמוך, נמשכה בראשית התקופה האסלאמית הקדומה, כדוגמת היישוב הגדול רחובות בנגב שננטש רק במאה הח' לסה"נ (
Tsafrir 1988).
ח"א תשל"ט: מלחתה, האתר הרומי-ביזאנטי – 1979. חדשות ארכיאולוגיות סט-עא:10–12.
אלדר א' ובאומגרטן י' 1992. מלחתה בתקופה הביזנטית. בתוך א' שטרן, עורך. האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל 2. ירושלים. עמ' 950–951.
Beit-Arieh I. and Freud L. 2015. Tel Malhata: A Central City in the Biblical Negev Negev (Tel Aviv University Institute of Archaeology Monograph Series 32). Tel Aviv.
Gorzalczany A. 2007. The Kefar Saba Cemetery and Differences in Orientation of Late Islamic Burials from Israel/Palestine. Levant 39:71–79.
Nagar Y. and Sonntag F. 2008. Byzantine Period Burials in the Negev: Anthropological Description and Summary. IEJ 58:79–93.
Peleg Y. 2009. The Excavations of the Deir Hajleh Monastery and the Nearby Cemetery. In I. Yezerski ed. Excavations and Discoveries in Samaria (JSP 9). Jerusalem. PP. 180–189 (Hebrew; English summary, pp. 40*–41*).
Tsafrir Y. 1988. An Introduction to Rehovot-in-the-Negev. In Y. Tsafrir. Excavations at Rehovot-in-the-Negev I: The Northern Church(Qedem 25). Jerusalem. Jerusalem. Pp. 1–16 .