השטח המזרחי

שכבה I. לשכבה הקדומה ביותר מיוחסים שרידים של מחצבות רבות, ששטחן משתנה בהתאם לגודל האבנים שנחצבו בהן (איור 2). בכל המחצבות ניכרים סימני חציבה של אבנים ותעלות ניתוק (5 ס"מ רוחב ממוצע) במגוון עומקים, שבתחתיתן השתמרו סימני חציבה של אזמל. הממצא הקרמי הקדום ביותר שהתגלה בחפירה מתוארך לתקופה ההלניסטית, ועל כן המחצבות מתוארכות לתקופה זו.
 
שכבה II. בשלב זה פולסו פני הסלע, המחצבות העמוקות מולאו באבני גוויל גדולות ובינוניות ובורות טבעיים עמוקים כוסו במילוי עבה של אבני גוויל קטנות ופסולת חציבה (1.3 מ' עובי מרבי). על השטח המפולס הוקמו שלושה מבנים, המרוחקים 30–40 מ' זה מזה. מבנה אחד, בשטח B1, נחפר במלאו, ואילו שני המבנים האחרים, בשטחים B2 ו-B3, נחפרו רק בחלקם. במילויי אדמה מתחת לרצפות ומעליהן נתגלו חרסים המתוארכים לסוף המאה הג' ולמאה הב' לפסה"נ, וכן כ-30 ידיות של אמפורות ועליהן חותמות, קערת אבן מעוטרת, מטבעות, מספר רב של אבני רחיים מטיפוסים שונים, נרות חרס, כלי ברזל, כלי זכוכית ועצמות בעלי חיים.
 
שכבה III. לשכבה זו מיוחסים שרידים של מבנה מגורים ובית יוצר לכלי חרס, שנחשפו בחלקם. מבנה המגורים כולל לפחות שני חדרים הצמודים לחצר. מבית היוצר נחשף חלקו הצפוני, הכולל קירות חיצוניים ושלושה כבשנים. מהכבשנים השתמרו תאי בערה ופסולת כלי חרס, הכוללת קנקנים, פכי אנטיליה וסירי בישול שלהם פתח רחב, המתוארכים למאות הג'–הד' לסה"נ.
 
שכבה IV. בשלב המאוחר ביותר בשטח נבנו מעל המבנים מדרגות עיבוד חקלאיות. במילויי אדמה במדרגות העיבוד, הניגשים לקירות התמך של המדרגות, התגלו מעט חרסים המתוארכים למאות הד'–הה' לסה"נ.
 
השטח המערבי
מחצבה 19. בתחתית המדרון נחשפה מחצבה (כ-10 מ"ר), ובה נתגלו סימני חציבה של אבנים, הכוללים 11 פינות חצובות ותעלות ניתוק (כ-5 ס"מ רוחב) במגוון עומקים. במחצבה התגלתה הצטברות אדמה, ובה נמצאו מעט חרסים שחוקים ושברי זכוכית.
 
קירות שדה 29, 73, 82. מקיר 73 השתמרו רק ארבע אבנים גדולות (0.60 × 0.60 × 0.65 מ'; איור 3). אל שני צדי הקיר ניגשת אדמה, שמעורבים בה אבנים קטנות ומעט חרסים שחוקים. מקירות 29 ו-82 התגלו רק קטעים קצרים, שנבנו הישר על סלע האם. שני הקירות מקבילים זה לזה והמרחק ביניהם כ-1 מ'. קיר 29 (3.3 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב) נבנה משורה אחת של אבני גוויל קטנות. קיר 82 (3 מ' אורך, 0.55 מ' רוחב) נבנה משתי שורות של אבני גוויל גדולות, שהונחו על צדן הצר, וביניהן מילוי של אבני גוויל קטנות. אל שני הקירות ניגשת אדמה, ובה התגלו מעט חרסים שחוקים המתוארכים למאות הג'–הד' לסה"נ.
 
מערה 21. טרם החפירה הובחן על פני השטח פתח רחב של מערה (1.1 × 2.8 מ'; איור 4). מסביב לפתח נחצבה מסגרת מלבנית שפינותיה מעוגלות (1.5 × 3.0 מ', 0.25 מ' עומק החציבה). מתארה של המערה לא רגולרי (4.0 × 4.5 מ'). במערה התגלה מילוי של אבני גוויל גדולות ובינוניות (0.5 מ' גובה), כנראה תוצאה של סיקול אבנים בשטח אדמה סמוך. מתחת למילוי האבנים נחשפה הצטברות של אדמה שחורה ואבנים קטנות (0.8 מ' עובי), שהכילה מעט חרסים קטנים ושחוקים ועצמות בעלי חיים. החפירה במקום הופסקה בשל בעיות בטיחות.