בחודש ספטמבר 2014 נערכו חפירת בדיקה וסקר פרהיסטורי על הגבעה הצפונית של מחצבות נשר ברמלה (אל-ח'ירבה; הרשאה מס' 7208-A; נ"צ 192962-3362/646954-7243; איור 1), כדי לאמוד את היקף העתיקות בגבעה המיועדת לחציבה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת נשר מפעלי מלט, נוהלה על ידי א"ש טנדלר, בסיועם של פ' ספיבק (פרהיסטוריה), י' עמרני (מנהלה), א' פרץ (צילום), מ' קאהן ור' משייב (מדידות וסרטוט) וח' טורגה (כלי חרס). הסקר הפרהיסטורי נערך על ידי פ' ספיבק. ר' טואג וע' דנצינגר ערכו בדיקות מקדימות באתר.
החפירה נערכה לאחר ששרידים ארכיאולוגיים, ובהם מתקנים חקלאיים, מחצבות, ערמות אבנים וספלולים, אותרו בבדיקות מקדימות. בשטח מחצבות נשר נערכות מזה שנים אחדות חפירות ונחשף אתר עשיר בממצאים, אל-ח'ירבה, כנראה אתר העתיקות העשיר ביותר באזור שפלת לוד. בשנת 1996 נתגלו בחלקים המזרחי והמערבי של האתר שרידי בית חווה מתקופת הברונזה התיכונה 2, מערות קבורה וגתות מתקופת הבית השני, וקברי שוחה מהתקופה הביזנטית (הירשפלד ושפירא 1999). בשנים 1997–2003 נחשפו מערות קבורה מהתקופות הכלקוליתית, הברונזה הקדומה 1, הרומית הקדומה והביזנטית. נוסף על אלה נחשפו מקוואות טהרה, מערכות להובלת מים, מערכות מסתור, מחצבות ומדרגות חקלאיות רבות (קול-יעקוב 2000). בשנים 2004–2005 נחשפו מקוואות טהרה ומערות קבורה המתוארכות לימי הבית השני וכנסייה שזמנה שלהי המאה הד' לסה"נ (Di Segni and Zelinger 2006).
משנת 2006 ועד היום נמשכת חפירה החושפת את האתר כולו. נחשפו שרידים משני פרקי זמן עיקריים: תקופת הברונזה הקדומה 1, שממנה נחשפו בעיקר מכלולי קבורה; והתקופות ההלניסטית–האסלאמית הקדומה. הממצאים מלמדים כי בשלהי ימי הבית השני התקיים במקום יישוב יהודי שניטש לאחר שנת 70 לסה"נ. אבני היישוב שימשו להקמת המבנים בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. מהתקופה הביזנטית נחשפו שרידים רבים של יישוב גדול, ובהם מבנים, מתקנים תעשייתיים וחקלאיים וכנסייה נוספת שנתגלתה במרכז האתר (אלישע 2011; Kol-Ya'aqov 2010; Avrutis 2012).
בתוך שכבת חרסית בחלק הדרומי-מערבי של האתר נחשף מאז 2010 אתר קטור מן התקופה הפליאוליתית התיכונה, ובו רצף יישובי של יותר מ-50,000 שנה (Zaidner et al. 2014).
בחפירת הבדיקה, מצפון לשרידי היישוב אל-ח'ירבה, נחשפו שתי גתות חצובות (L101 ,L100), מתקן סחיטה (L106), מחצבת אבן (L103) ומערת קבורה (L107).
גת 100 (איורים 2, 3) נחשפה בראש הגבעה. לגת משטח דריכה מרובע, וממזרח לו בור איגום עגול, גדול ורדוד (0.64 מ' עומק), שבחלקו הצפוני-מערבי חצוב מדף. ממזרח לבור האיגום חצוב משטח תחום ששימש אולי להנחת אשכולות הענבים לפני הדריכה. לצד מקום החיבור בין משטח הדריכה ובור האיגום נחשף שקע עגול, ששימש אולי להנחת קנקן.
לגת 101 (איורים 4, 5) משטח דריכה מלבני, ומדרום לו בור איגום רבוע (L104; עומק 0.76 מ'). בפינה הצפונית-מערבית של משטח הדריכה מדף חצוב. במרכז רצפת הסלע של בור האיגום נחשף ספלול חצוב, ששימש כנראה בור שיקוע.
מתקן סחיטה 106 (איורים 6, 7) נחשף בחלקה הדרומי-מזרחי של הגבעה. למתקן משטח מלבני קטן למדי, וממזרח לו בור איגום סגלגל עמוק למדי. במשטח הדריכה שני ספלולים חצובים, שייתכן שנחצבו בשלב מאוחר יותר. בסלע שממערב למתקן נחשף שקע עגול רדוד, ששימושו אינו ברור. סמוך למתקן נחשפה מחצבת אבן 103 (איורים 8, 9), שנראה שהופקו ממנה מעט אבני בנייה.
מערה 107 (איורים 10, 11) נתגלתה בחלק המערבי של ראש הגבעה. תחילה נחשפה פרצת שוד אל המערה. בהמשך החפירה אותר הפתח המקורי שלה, שמתארו קמור והוא נחצב בתוך מחצבה קדומה. ממזרח לפתח נחשפה מבואה מלבנית, וממנה הובילו אל המערה שתי מדרגות. מתוך פתח השוד אפשר להבחין כי תקרת המערה טויחה בטיח לבן ושובצה בשברי חרסים מצולעים.
על פני השטח ובתוך המתקנים החקלאיים נתגלו שברי כלי חרס שזמנם התקופות הביזנטית והאומיית (המאות הד'–הח' לסה"נ). אלה כוללים שתי קערות מהתקופה הביזנטית (איור 1:12, 2), קנקן מהתקופה האומיית (איור 3:12), שבר של רעף עם טביעה דמוית צלב (איור 4:12) וכן אריחי שיש ושבר של אבן רחיים מבזלת (לא צוירו). למרות שממצאים אלה לא נתגלו בהקשרים מתארכים, הם מייצגים תקופות של פעילות אינטנסיבית באתר אל-ח'ירבה הסמוך, ונראה שהגבעה שנבדקה שימשה לו עורף חקלאי.
סקר פרהיסטורי
פולינה ספיבק
במסגרת חפירת הבדיקה נערך ליקוט שיטתי של פריטי צור מותזים מפני השטח של שלושה ריבועים אקראיים ברשת ריבועים המתפרשת על פני הגבעה (E4 ,C5 ,B3; כל ריבוע 50 × 50 מ'; איור 13). למכלול זה צורפו פריטי הצור שנאספו מן המתקנים במהלך החפירה. מוין מכלול של כ-200 פריטים (טבלה 1), העשויים מצור מקומי, המצוי כבולבוסים וכגושים במגוון גדלים וצורות בעיקר בתוך שכבת גיר הנארי החשופה לפרקים באזור הגבעה (איור 14).
המכלול נראה אחיד מבחינה טיפולוגית וטכנולוגית. כל הפריטים המסותתים חדים וטריים ומצב השתמרותם מעיד על תזוזה מינימלית. על סמך הפריטים האינדיקטיביים יש לשייך את עיקר הפעילות הקדומה באתר לראשית התקופה הניאוליתית (הניאוליתית הקדם-קרמית א'), אך לא זוהו שרידים אדריכליים, מתקנים או שכבת פעילות באתרה מתקופה זו. המכלול מייצג תעשייה נתזית מובהקת. היחס בין הלהבים לנתזים גבוה (21:1), אם כי על סמך גרעינים ופסולות הגרעין (איור 15) נראה שכוונת הייצור הייתה דווקא להבים. ממיעוט פסולת הגרעין נראה שההשקעה בעיצוב הגרעין הייתה מינימלית, ובמרבית הגרעינים נשמר לפחות פן אחד עם קליפה.
הכלים הדו-פניים (איור 1:16, 2) בולטים בשכיחותם הגבוהה (70% מסך הכלים). אלה כוללים שלושה טיפוסים: גרזנים, אזמלים וכלים לא גמורים שהושלכו בגלל טעויות בסיתות. תועדו גם פסולות המזוהות עם הכנת הכלים הדו-פניים: נתזי הצרה (איור 3:16) ונתזי טרנשה (איור 4:16) הנפוצים בתעשיית הכלים הדו-פניים מן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א'. מרבית הגרזנים והאזמלים שהושלמו נמצאו שבורים; דגמי שבירתם מעידים על עבודה מאומצת. לצד פריטים אלה נמצא על פני השטח להב מגל מטיפוס המאפיין שלב מאוחר יותר של התקופה הניאוליתית (איור 5:16). ראוי לציין שלהבי המגל וראשי החץ, האופייניים לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א', לא נמצאו באתר.
אתרים בעלי אופי דומה, שלא נמצאה בהם שכבת יישוב ומכלול הצור בהם דומה, זוהו לאחרונה באזור מודיעין, צור נתן, צופים ושוהם. באתרים אלה, כמו בנשר, מכלולי הצור הם העדות היחידה לפעילות האנושית הקדומה. נראה שאתרים אלה מייצגים פעילות תעשייתית מתמחה המבוססת על ייצור מקומי של כלים דו-פניים ושימוש מיידי בהם. מעניין לציין שטרם נתגלו אתרי היישוב שאפשר לקשרם לאתרי עבודה אלה.
טבלה 1. מכלול הצור
פריט
|
מס'
|
%
|
צ'אנק
|
82
|
41
|
פריטים ראשוניים
|
46
|
23
|
נתזים
|
42
|
21
|
להבים
|
2
|
1
|
גרעינים
|
7
|
4
|
פסולת גרעין
|
5
|
3
|
כלים דו-פניים
|
8
|
4
|
כלים אחרים
|
4
|
2
|
פסולת של כלים דו-פניים
|
2
|
1
|
סה"כ
|
198
|
100
|
השרידים שנחשפו בחפירת הבדיקה הם משני פרקי זמן: מן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א' נחשפו מכלולי תעשיית צור, ללא שרידי התיישבות ומן התקופות ההלניסטית ועד האומיית נחשפו שרידים של פעילות חקלאית ותעשייתית לצד מערת קבורה. הממצאים מפרק הזמן השני קשורים כנראה ליישוב אל-ח'ירבה הסמוך, שעיקר הפעילות בו הייתה בתקופות אלו.
הירשפלד י' ושפירא י' 1999. רמלה, מחצבות נשר (מזרח). חדשות ארכיאולוגיות 70:110.
קול-יעקב ש' 2000. רמלה, מחצבות נשר. חדשות ארכיאולוגיות 85:112.
Avrutis V.W. 2012. Late Chalcolithic and Early Bronze Age I Remains at the Nesher-Ramla Quarry. Haifa.
Di Segni L. and Zelinger Y. 2006. A Fourth-Century Church near Lod (Diospolis). LA 56:459–468.
Kol-Ya‘aqov S. 2010. Salvage Excavations at the Nesher-Ramla Quarry 1. Haifa.
Zaidner Y., Frumkin A., Porat N., Tsatskin A., Yeshurun A. and Weissbrod L. 2014. A Series of Mousterian Occupations in a New Type of Site: The Nesher Ramla Karst Depression, Israel. Journal of Human Evolution 66:1–17.