שטח א' (איורים 1, 2). נחפרו חמישה ריבועי חפירה ובהם נתגלו אמת מים וחדרים (לוקוסים 6, 7, 8, 10), השייכים ככל הנראה למבנה אחד ששימש למגורים או לתעשייה. קירות החדרים (כ-0.7 מ' רוחב; 0.4-0.2 מ' גובה; W10 ,W9 ,W1-5) נבנו מאבני כורכר וגיר רך שהוקצעו. בחלק הצפוני-מערבי של חדר 6 נתגלתה רצפה הניגשת לקירות 1 ו-2. הרצפה עשויה אבני גיר קטנות ולוחות כורכר לא מעובדים. בחלק הדרומי של החדר, בגובה מפלס הרצפה, נתגלה אפר של מוקד או טבון. בחדר 10 נחשפה תשתית רצפה עשויה אבנים קטנות. חדר 7 צר (1.2 מ' רוחב) ושימש כנראה מסדרון. בפינתו הדרומית-מערבית נחשפה תשתית רצפה הניגשת אל קיר 2. מקיר 10 השתמרה רק תעלת יסוד ובה מילוי של אבנים קטנות. כ-1 מ' ממזרח לחדר 8 נתגלה קטע קטן של רצפת פסיפס גס בצבע לבן (לוקוס 3), ככל הנראה פסיפס תעשייתי.

מדרום-מערב לחדרים נתגלה קטע של אמת מים (3.8 מ' אורך; לוקוס 19; איור 3) בנויה אבני גיר וכורכר. האמה נבנתה לתוך תעלה חפורה (כ-0.8 מ' רוחב, 0.26 מ' עובי הדופן) בחמרה – הקרקע הבתולה שטויחה בשכבת טיח אפורה-לבנה.

עקב פעילות בשטח בעשרות השנים האחרונות, השתמרות השרידים האדריכליים דלה והממצא לא נקי. הממצא הקרמי ממפלסי הרצפות כולל שברי כלי חרס מן התקופה הביזנטית: קערות (איור 4: 1, 2), כלי בישול (איור 4: 7-3) וקנקנים (איור 4: 13-8), מהם שלושה מטיפוס קנקני 'עזה' (איור 4: 13-11); וכלים עשויים טין בצבע לבן-ורוד מן התקופה האסלאמית הקדומה: קערות (איור 5: 1, 2), קנקן (איור 5: 3), ופכים (איור 5: 4–6). כן נתגלו שני עלים מצור (איור 6: 1, 2) ואבן שכב מבזלת של רחיים מופעלות ביד (איור 6: 3). נתגלו ארבעה מטבעות, שניים שלא ניתנים לזיהוי ושניים שנתגלו בפני השטח. האחד (ר"ע 91513) רומי מאוחר (המאות הד'-הה' לסה"נ) והשני (ר"ע 91514) סלווקי.

 

שטח ב' (איור 7) נמצא במרחק של 25 מ' ממזרח לשטח א', במדרון הסוללה הצפונית של מסילת הברזל. נפתח ריבוע אחד (3 × 5 מ') ונתגלתה בו פינת חדר (לוקוס 17), שלקירותיו
(0.55 מ' רוחב; W12 ,W11) פן חיצוני של אבני גיר גדולות ופן פנימי של אבני גיר קטנות. על רצפת החדר נתגלו שברי כלי חרס מהתקופה האסלאמית הקדומה, בהם קערות (איור 8: 1, 2) ובסיס פך לבן (איור 8: 3).

מטר אחד ממזרח לקיר 12 נחשף קטע נוסף של אמת המים (1.5 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב, 0.35 מ' עומק; לוקוס 21) הבנוי אבני גיר קטנות. בדופנות התעלה (0.3 מ' רוחב) ובדופן החיצונית של האמה הובחנו שרידי טיח בצבע לבן-אפור.

 

שטח ג' (איור 9). נפתח ריבוע אחד (3.0 × 3.6 מ') 15 מ' ממזרח לשטח ב'. נתגלתה פינת חדר (לוקוס 4), שקירותיו (0.65 מ' רוחב; 0.2 מ' גובה השתמרות; W7 ,W6) נבנו משני פנים של אבני גיר בינוניות וליבה של אבנים קטנות. אל קיר 6 ניגשת מדרום רצפת עפר מהודק. אל קיר 7 ניגשת ממערב רצפת אבני גיר. כלי החרס שנתגלו בהצטברויות שמעל לרצפות וברצפות מתוארכים לתקופה הביזנטית וכוללים: סירי בישול (איור 10: 1, 2), מכסים (איור 10: 3, 4) וקנקן מטיפוס קנקני 'עזה' (איור 10: 5).  


כלי הזכוכית
יעל גורין-רוזן

נתגלו כ-112 שברים של כלי זכוכית ופסולת תעשיית זכוכית. למעלה ממחציתם הם שברי גוף שאינם ניתנים לזיהוי. רוב הממצא קשור לתעשיית הזכוכית וכולל פסולת כבשנים, שברי דפנות של כבשנים המכוסות שכבת זכוכית, פסולת מתחתית הכבשנים, נטיפות זכוכית במגוון צורות שהתקררו במהלך העבודה, וכן פסולת ניפוח, בעיקר 'מוילז' (Moils) – שברי זכוכית ממקום החיבור של אבוב הניפוח והכלי. כלי הזכוכית שנתגלו עם פסולת התעשייה מתוארכים לתקופה הביזנטית, בעיקר לשלהי התקופה (סוף המאה הו'-ראשית המאה הז' לסה"נ). הם כוללים מגוון כלים בהם גביעי יין ששפתם מעוטרת בחוטי זכוכית כחולים, כמה טיפוסי בקבוקים וקערות עם שפה מקופלת חוצה בקפל רחב וגס.
 

רק בסל אחד (לוקוס 4, שטח ג') נתגלו שברים מתקופות אחרות: שני שברי כלים משלהי התקופה הרומית המאוחרת–ראשית התקופה הביזנטית ושני שברים מן התקופה האסלאמית הקדומה. בכל שאר הסלים הממצא הומוגני.
 
ממצא הזכוכית מחפירה זו המתווסף למידע הקיים מהחפירה הקודמת (י' אלישע, הרשאה מס' 2874-A, בפרסום) מעיד על תעשיית זכוכית בהיקף גדול למדיי שהתקיימה במקום לפחות בתקופה הביזנטית המאוחרת.