היחידה המערבית (ריבועים A1-2)

בחלקה הצפוני של היחידה, בתוך שקע גדול באדמה (4 מ' קוטר) נתגלו שני בורות, האחד לא רגולרי (לוקוס 119; כ-1.0 × 1.2 מ'), והשני (לוקוס 120; 0.7 מ' קוטר) בור פעמון שבתוכו נתגלה ראש אלה מאבן וסמוך לו, מצפון-מזרח (לוקוס 123), הובחנו שרידי מוקדים. מדרום לשקע נתגלה פתח משולש שהוליך אל חדר תת-קרקעי סגלגל (לוקוס 117; כ-2 × 3 מ') שנחצב בלס. על רצפת החדר נתגלו כמה אבנים שטוחות ובדופן הצפונית שלו נתגלה פתח חפור (לוקוס 122; כ-1 מ' אורך) שהיה אולי מעבר לחדר נוסף. חפירתו לא הושלמה.

 

בשלב מאוחר נעשו שינויים בחלק הצפוני של היחידה. נבנו קירות (W126 ,W110) שיצרו מבוא בכניסה לחדר התת-קרקעי. כן נוסף מפלס רצפה (לוקוס 112) והורם מפלס רצפת 117. בשלב האחרון נבנה קיר (W113) שחסם את הכניסה לחדר התת-קרקעי והאזור שמצפון התמלא במפולות אדמה ואבנים.

 

היחידה המזרחית (ריבוע A4)

גם באזור זה היה כנראה במקור שקע גדול שבקרקעיתו נתגלו רצפה (לוקוס 115) ומוקדים. על סמך הרבדה של לס צהבהב נראה כי בשלב מאוחר זרמו במקום מים. אדמת הלס פולסה ושימשה רצפה (לוקוס 114) שעליה נתגלו מוקדים. מאוחר יותר התמוטטה דופנו המזרחית של השקע, המקום פולס שוב ונבנה בו קיר (W125) שאליו ניגשה רצפה (לוקוס 124). על הרצפה נתגלה גרזן צור המתוארך לתקופה הכלקוליתית. על סמך הקבלה לאתרים אחרים באזור ייתכן כי בדופן הדרומית של השקע היה פתח אחד או יותר למערכת תת קרקעית שלא נחפרה.

 

על גבי השכבה מן התקופה הכלקוליתית נתגלו מפלסי חיים (לוקוס 106) וריכוזים של ממצא קרמי, בהם קנקני 'עזה', המתוארכים לתקופה הביזנטית.

 

האתר דומה לחורבת נחל עשן (ר' חדשות ארכיאולוגיות נט–ס: 50-49) ולאתרי באר שבע מן התקופה הכלקוליתית שבהם חדרים תת-קרקעיים. במעלה המדרון שרידי בית חווה שלא נחפר. במורד המדרון, באזור שטוח עם אדמת לס נראים שרידי מדרגות עיבוד שכיוונן צפון–דרום, בניצב לנחל. נראה שהמבנה ומדרגות העיבוד הם מן התקופות הרומית והביזנטית וכי אולי סמוך למבנה היו מבנים מן התקופה הכלקוליתית.