נחפר ריבוע בתחתית המדרון המזרחי של גבעה מלאכותית, המתנשאת מטרים אחדים מעל פני השטח המישוריים. לא נתגלו שרידים ארכיטקטוניים, ועיקר הממצא כלל חרסים ושני מטבעות מהמאה הי"ד לסה"נ. הממצאים נתגלו בשכבת פני השטח, ונראה שנסחפו מהגבעה (איור 3). במכלול כלי החרס שפת פערור מן התקופה הכלקוליתית, האלף החמישי לפסה"נ (איור 1:4); קערה מזוגגת (איור 2:4) וקערה פשוטה (איור 3:4), המתוארכות לתקופה הממלוכית, המאות הי"ד–הט"ו לסה"נ; וקערה (איור 4:4), פכית (איור 5:4) ומקטרת (איור 6:4), המתוארכות לתקופה העות'מאנית, המאות הט"ז–הי"ט לסה"נ. כמו כן זוהו שני מטבעות מן התקופה הממלוכית: אחד מן המאה הי"ד לסה"נ (ר"ע 145720), והשני זוהה כמטבע של שעבן השני, ששלט בשנים 1363–1377 לסה"נ (ר"ע 145721).

 
חרסים מן התקופות הכלקוליתית, הממלוכית והעות'מאנית מעידים על אתר קדום בבסיס הגבעה המלאכותית, שכעת אפשר לזהותה כתל ארכיאולוגי. במפה הבריטית נראים בכתב יד תיקוני גובה של נקודת הטריאנגולציה שסומנה בראש התל, עדות להסרת אדמה מהתל. בשנים הראשונות לאחר קום המדינה נהגו המתיישבים לקחת אדמת חורבות לטיוב שדותיהם. תופעה דומה תועדה בחפירת תל שמם (הרשאה מס' 6852-A).
במפת ההתיישבות בצפון עמק החולה בתקופה הכלקוליתית נמצאים האתרים: תל תורמוס (סמיטליין, קובלו-פארן ומרדר תשנ"ח), הגושרים (גצוב תש"ס) ותל תאו (Eisenberg 2008); אליהם אפשר להוסיף את התל שבשוליו נערכה החפירה. מאחר שהאתר ספג פגיעה מתמשכת מהסרת אדמה ומפעילות חקלאית, סביר להניח שהשכבות הקדומות קרובות לפני השטח, ולפיכך קיימת סכנה שהמידע הטמון בהן יעלם לנצח. ממצאי החפירה ומיקומם של בתי הכפר ושל בית הקברות, כפי שהם נראים במפה הבריטית, מעידים כי התל לא נמצא בתחומי הכפר זוק אל-תחתני, והוא אתר בפני עצמו. השרידים מהתקופות המאוחרות מקורם כנראה בבתי הכפר ובבית הקברות.