מן המבנה נחשפה הפינה הדרומית-מזרחית הנוצרת משני קירות (W106 ,W101) בנויים אבני שדה בינוניות (כ-0.8×0.8 מ') שהשתמרו עד לגובה שלושה נדבכים. הקירות הושתתו על החמרה (L105) שבה נתגלו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה, שבהם קדרה (איור 1:3) ופך צלהב (איור 2:3).

ממזרח למבנה נחשף בור בנוי מאבנים קטנות (L102; רוחב הפתח 0.9 מ'). חלל הבור
(L103) לא דופן ונראה ששימש בור ספיגה. מעל אבני הבור נאספו שברי כלי חרס מעטים שכללו קערת סלדון מסין (איור 3:3) המתוארכת כנראה למאה הי"א לסה"נ וסיר בישול (איור 4:3) המתוארך למאות הי"ג–י"ד לסה"נ. בתוך הבור נמצאו שברי כלי חרס המיוחסים למאות הח'–הי"א לסה"נ שכללו קערה מזוגגת שחור על קרם (איור 5:3), קערה מזוגגת Splash (איור 6:3), מחבת (איור 7:3), קדרה (איור 8:3) ופך צלהב (איור 9:3).
ממערב לבור נחשפה רצפה מאבנים קטנות (L104, כ-0.1 מ' אורך). מעל הרצפה נמצאו קערה מזוגגת Splash (איור 10:3), מחבת (איור 11:3), קערת צלהב פשוטה(איור 12:3), סיר בישול (איור 13:3) ופך צלהב (איור 14:3) המתוארכים לתקופה העבאסית. במילוי שמעל רצפה 104 ועד ראש קיר 101 (L100) נמצאו שני מטבעות, האחד של האמיר העבאסי מנצור אבן אל-מהדי (עם המושלים יחיא אבן קמוס וג'הד'ם אבן חבב; מטבעת רמלה, 805 לסה"נ; ר"ע 137008) והשני של המלך הממלוכי אל-נאצר מחמד (מטבעת דמשק, 1134 לסה"נ; ר"ע 137009), וכלים מהתקופה האסלאמית הקדומה שבהם קדרה (איור 15:3), קנקן זיר (איור 16:3) ופך צלהב (איור 17:3).
ממערב לשרידי קיר 101 נמצאו כלים תמימים אחדים המתוארכים לתקופה הממלוכית (איור 4) שבהם קערה מטיפוס רמלה (איור 1:5) ופך (איור 2:5). הכלים, המאוחרים לקיר, הם כנראה חדירה מאוחרת שגבולותיה לא אותרו במהלך החפירה.
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
בחפירה נמצאו שברי זכוכית מעטים, מהם 13 שברים שאפשר לזהות ולתארך. השברים הקדומים מתוארכים לתקופה האומיית ובהם שפת פכית מקופלת פנימה וצבוטה (L103) ושבר שפת אלמביק, כלי המאופיין בכוסית קטנה שממנה יוצאת זרבובית ארוכה
(L105). אלמביקים דומים נמצאו בחפירות רבות ברמלה וביישובים נוספים, דוגמת קיסריה, בית שאן וטבריה (ראה Gorin-Rosen Y. 2010. The Islamic Glass Vessels. In: Gutfeld O., Ramla: Final Report on the Excavations North of the White Mosque [Qedem 51], Jerusalem; P. 229, Pl. 10.2:18–21).
שברי כלים נוספים מייצגים את התקופה העבאסית ובהם שפת קערה גלילית מעוגלת באש (L100), שבר דופן קערה עם עיבוי בחיבור לבסיס (105L), ידית עם קפל זקוף thumb rest (L105) ושברי שפת צנצנת עדינה מקופלת חוצה וחלולה (102L). ידית דומה וכן צנצנות מסוג זה נמצאו ברמלה (Gorin-Rosen 2010. Qedem 51:242–244, Pls. 10.6:26, 10.7:2–4).
כמו כן נמצאו שני שברים של כלים האופייניים לתקופה הממלוכית (לוקוס 102): שפת קערה נוטה פנימה 'פערורית' עבת דופן מזכוכית סגולה המקושטת בחוטים לבנים בשיטה הידועה בשם מרוורינג, ושבר ידית שבסיסה רחב דמוי טיפה, המאפיינת כלים המכונים 'מנורות מסגד'. שברי קערות דומות המעוטרות בשיטת מרוורינג נמצאו במתקן שהתגלה ברחוב הפלמ"ח ברמלה ושתוארך לתקופה הממלוכית (חדשות ארכיאולוגיות 121: איור 2:13, 3).