בחודשים יולי–אוגוסט 2010 נערכה חפירת הצלה בשולי ח' צביחה, שבשכונת תלפיות מזרח בירושלים (הרשאה מס' 5846-A; נ"צ 221703-26/627962-84) לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת בוני התיכון בע"מ, נוהלה על ידי א' גולני בסיוע י' אוחיון וא' בכר (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות), חברת סקיי וויו (צילום אוויר), א' אייריך-רוז (פיקוח ארכיאולוגי), א' ברין (שרטוט) וק' עמית (צילום סטודיו).
החפירה (כ-900 מ"ר; איור 1) במדרון תלול הפונה דרומה. כ-50 מ' מצפון לחפירה התגלו שרידי אמת המים התחתונה אשר הובילה מים לירושלים בימי הבית השני וקבר מפואר הבנוי אבני גזית, כנראה מאותה תקופה. בחפירות סמוכות התגלו מערכת מקוואות, מחילות וקולומבריום מהתקופה הרומית ובית בד מתקופת הברזל 2 (הרשאה מס' 5900-A) וכן גת חצובה ומערה גדולה אשר היו בשימוש בתקופה הרומית וממצאים קרמיים מתקופת הברזל 2 (חדשות ארכיאולוגיות 123).
שטח החפירה היה מכוסה בעצי אורן אשר נשתלו כדי למנוע סחיפת הקרקע ונכרתו לצורכי הפיתוח. לפני החפירה נראה קיר טרסה גדול בנוי אבני שדה גדולות ובינוניות שכיוונו מזרח–מערב, וכן שני פתחים של בור מים גדול שתועד בסקר (סקר ירושלים, האזור הדרומי, אתר 72). נתגלו מחצבות אבן, בור מים ומערת קבר.
מחצבות
בחלק המערבי של החפירה נחשפו משטחי סלע טבעיים ללא ממצאים, ובחלקה המרכזי, המזרחי והדרומיהתגלתה מחצבה (איורים 2, 3). במחצבה נתגלו תשלילים של אבני בנייה שונות זו מזו בגודלן, אשר נחצבו מן הסלע וכן תעלות ניתוק אשר מעידות על אופן הוצאת האבנים (איור 4). כמו כן, על גבי הסלע נמצאה כמות רבה של פסולת סיתות המעידה על סיתות האבנים במחצבה עצמה (איור 5).
בתוך פסולת המחצבה ועל גבי רצפתה לא נמצא חומר מתארך. חרסים ספורים ומעט מטבעות שנתגלו באקראי מתוארכים למן תקופת הברזל 2 ועד לתקופה המודרנית. ייתכן שהאבנים מהמחצבה שימשו לבניית הקבר שמצפון לחפירה או למבנים שהתגלו ממזרחה.
בור מים
בדרום-מזרח החפירה נמצא בור מים ( 5.9×10.6 מ', לפחות 7 מ' עומק; איור 2: חתך 1–1). לבור שני פתחים, הצפוני קטן (0.4×0.5 מ') והדרומי גדול ממנו (1.1×2.2 מ'). אל הפתח הדרומי הובילו כמה תעלות חצובות ורדודות שניקזו את מי הנגר אל הבור. חלל הבור לא היה מלא לפני החפירה ונראו בו גדרות אבן המעידות כי שימש רועים. על דופנות הבור נראתה שכבה עבה של טיח הידראולי אפור. מטעמי בטיחות הוסרה תקרת האבן של הבור לפני חפירתו. החפירה בהצטברות הסחף והפסולת שמילאה את הבור נעשתה בעזרת כלים מכניים ולא הגיעה עד תחתית הבור. על פי המידות הגדולות של הבור סביר שהוא התמלא גם ממי אמת המים הסמוכה ולא רק ממי הגשמים. ייתכן שהבור אגר מים לשימוש המקוואות אשר נחשפו ממזרח לחפירה. במילוי הבור נמצאו חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית.
קבר
בחלק הצפוני-מזרחי של החפירה, סמוך לקיר הטרסה מדרום, התגלתה חציבה מלבנית בסלע. בתחתית החציבה נחשפו שלושה לוחות אבן מסותתים מונחים בקפידה זה לצד זה (איור 6), ועליהם שני נרות חרס תמימים מן התקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ; איור 7). מצפון ללוחות, מתחת לטרסה, ישנה כניסה חצובה (0.6×0.8 מ') למערת קבורה, ויש להניח שהלוחות נועדו לחסום את הפתח. המערה לא נחפרה, אך הוכנסה אליה מצלמה זעירה ועל סמך הצילומים נעשו מדידות מקורבות ושורטטה תוכנית סכמטית (איור 8). במערה חלל רבוע (1.6×1.6 מ') ומשלושת צדדיו מקמרים לקבורה (0.65×1.30 מ'). על רצפת החלל נראו לפחות שני נרות חרס ובקבוקון זכוכית. בתוך המקמרים זוהו עצמות מקבורה ראשונית.