שרידי קומת הקרקע

נחשפו שלושה קירות (W4 ,W2 ,W1; איורים 2, 3) בנויים אבנים מסותתות וביניהן חומר מליטה לבן. נדבכי היסוד רחבים ב-0.1–0.2 מ' מיתר הנדבכים. קיר 2 (6 מ' אורך, 0.85 מ' רוחב, 1.05 מ' רוחב נדבך היסוד, 1.15 מ' גובה) נחפר לכל אורכו והשתמר לגובה שלושה נדבכים. כיוונו צפון-מזרח–דרום-מערב והוא מקביל לחומת העיר העתיקה. קצהו הדרומי-מערבי ניגש אל מגדל המשולב בחומה. קיר 1 (6.4 מ' אורך, 0.8 מ' רוחב, 0.95 מ' רוחב נדבך היסוד, 2.21 מ' גובה) מושתת על הסלע ויוצר פינה עם קיר 2. בפן החיצוני של הקיר שני נדבכים, ואילו בפן הפנימי שלו חמישה נדבכים, עקב ירידה חדה במפלס הסלע. הקיר נמשך לצפון-מערב מעבר לגבולות החפירה. קיר 4 נחשף חלקית במחיצה המזרחית של ריבוע החפירה (1.6 מ' אורך, 0.25 מ' גובה). הוא נחפר לגובה שני נדבכים ויוצר פינה עם קיר 2.

שלושת הקירות תוחמים מרחב אדריכלי (6 מ' רוחב, לפחות 5.5 מ' אורך). בפינת הקירות 1 ו-2 השתמרה תשתית של רצפה עשויה מטיח לבן (L104; גובה 785.97 מעל פני הים; ר' איור 2), הניגשת אל הקירות. תשתית הרצפה הונחה על גבי משטח סלע גבוה שנמצא בפינה הדרומית של החדר. משטח הסלע נופל במצוק כלפי צפון והיה ככל הנראה דופן החפיר שנחצב צמוד לחומת העיר בתקופת ימי הביניים.

מאגר מים תת-קרקעי

תחת החצי המזרחי של החדר שנחשף התגלתה שכבת דבש עשויה מאבני שדה קטנות וביניהן אדמה (L112), המקרה מאגר מים שהיה בקומת המרתף (L111; מידות 2.45x7.00 מ'; איור 2: חתכים 2–2, 3–3). קירוי המאגר ניגש אל תחתית קיר 2.

הדופן הצפונית-מזרחית של המאגר היא קיר בנוי, ככל הנראה הנדבכים התחתונים של קיר 4, והדופן הדרומית-מזרחית שלו היא הנדבכים התחתונים של קיר 2. בדרום-מערב המאגר תחום בקיר (W9; אורך 3.5 מ', רוחב 0.45 מ', גובה 2.37 מ') בנוי מאבנים שאינן מסותתות בקפידה וביניהן חומר מליטה אפור בהיר. הקיר השתמר לגובה שישה נדבכים ובכל נדבך שתי שורות של אבנים בינוניות ובליבת הקיר אדמה. קצהו הדרומי-מזרחי של קיר 9 ניגש אל מצוק הסלע. בין קיר 9 לסלע שעליו הושתת קיר 1 התגלה מילוי של אבני שדה בינוניות שנועד לתמוך בקיר 9. קצהו הצפוני-מערבי של קיר 9 יוצר פינה עם קיר שתחם את בור המים מצפון-מערב (W10; אורך  2 מ', רוחב  0.9 מ'). קיר 10 בנוי משלוש שורות של אבני שדה בגודל בינוני. הפן הפנימי שלו טויח בטיח אפור. רק הנדבך העליון של הקיר נחשף.

בקצהו הצפוני-מערבי של קיר 10 נחשף פתח מטויח (0.34 מ' רוחב). הוא נחפר עד לעומק 0.34 מ' ונמשך עוד צפונה. כנראה שזהו פתח הזנה למאגר המים והוא מחובר למערכת גדולה יותר של תעלות ומאגרים הנמצאים מחוץ לשטח החפירה.

המילוי של מאגר מים 111 נחפר בחלקו, עד עומק 1.05 מ', והיו בו אבני גזית גדולות רבות, קורת בטון ומוט ברזל.

בפינה הדרומית של המאגר ישנו פתח אל תחתיתו של פיר דלייה (L110). הפתח צר בחלקו העליון והולך ומתרחב כלפי מטה (0.5 מ' רוחב בתחתית). חלקו העליון חצוב בסלע במקום שבו שולב הסלע בתקרת המאגר. פיר הדלייה (0.5 x0.5מ', 2 מ' עומק; איור 2: חתך 1–1) נמצא מעבר לקיר 2 והיה מחוץ לחדר שתואר לעיל. רובו בנוי מאבני גזית בינוניות וביניהן טיח לבן (איור 4), ורק חלקו התחתון חצוב בסלע. הדופן הדרומית-מזרחית של הפיר צמודה לחומת העיר העתיקה ודופנו הצפונית-מערבית צמודה לקיר 2. אל ראש הפיר ניגש ממערב קטע צר של תשתית רצפה עשויה טיח לבן (0.5 מ' רוחב; 785.77 מעל פני הים), דומה לתשתית הרצפה שניגשה לקירות 1 ו-2.

 

מתקן מטויח

אל הקצה הצפוני-מערבי של קיר 1 נסמך ממערב מתקן מלבני מטויח (L105; לפחות 1.3 מ' אורך, 0.8 מ' רוחב; איור 5). דופנות המתקן ורצפתו מטויחים בטיח אפור (כ-6 ס"מ עובי). המתקן תחום בצפון-מזרח בקיר 1, בדרום-מערב בקיר המגדל המשולב בחומת העיר ובדרום-מזרח בקיר (W3; אורך 1.2 מ', רוחב 0.45 מ', גובה 2.05 מ') המושתת על הסלע שהשתמרו ממנו שישה נדבכים. חלקו הצפוני של המתקן לא השתמר, אך במחיצה הצפונית-מערבית של החפירה נמצא צינור חלוד המעיד על ניקוז נוזלים אל המתקן. רצפת המתקן משופעת דרומה (784.79–784.86 מ' מעל פני הים). למתקן לא היה קשר עם מאגר המים.

בממצאי החפירה בעיקר פסולת של בנייה מודרנית, לבנים כתומות מהמחצית הראשונה של המאה הכ', שברים מעטים של כלי חרסינה מודרניים שנמצאו מתחת לתשתית רצפת הטיח 104, מטבע משונן של אגורה ישראלית משנות השישים ומטבע של לירה ישראלית משנות השבעיםשל המאה הכ'. שברים ספורים של חרסים מהתקופה העות'מאנית התגלו בתחתית המילוי העמוק ביותר שנחפר – מילוי של אבני שדה קטנות ואדמה שלתוכו נחפר ונבנה מאגר המים (L109). בניגוד לממצאים מהחפירות הסמוכות, לא נמצא אף לא שבר אחד של רעפי מרסיי.