1. מבנה/חורבה (מס' סקר 75/1; נ"צ 25765/75588). שרידיו של המבנה הגדול

(15×35 מ'; ח'אן? מבנה שלטון?) שנסקר בשנת 1990 על הגדה המערבית של הירדן (חדשות ארכיאולוגיות צז: 27) כוסו בצמחייה צפופה (איור 2). לא אותרה שוב אבן האפריז (איור 3) שזוהתה במקום בעבר יחד עם פריטים אדריכליים נוספים שנראו פזורים בין שרידי המבנה; מקורם של הפריטים האדריכליים היה ככל הנראה בית הכנסת בבית הבק.

 
2. חורבת יצר [1] (מס' סקר 75/3; נ"צ 25738/75590). במקום שבו הובחנו בשנת 1990 שרידיו של קיר מטויח בקרבת עין יצר (חדשות ארכיאולוגיות צז: 27) אפשר עדיין להבחין באדמת חורבה (כ-10 דונם) עם פזורת דלילה של שברי כלי חרס מן התקופות האסלאמית הקדומה(?) והעות'מאנית; הקיר שנראה במקום בעבר לא אותר. בתצלום אוויר משנת 1948 (איור 4, מתוך: ענבר מ' 1999. החוף הצפוני של הכנרת ויחודו הגיאוגרפי [אריאל 135–136]. ירושלים. עמ' 33) נראית באזור החורבה – בין עין יצר לבין שפך הירדן – קבוצת מבנים, כנראה בתי חומר או פחונים, שכיום אינה נראית עוד בשטח.
 
3. חורבת יצר [2] (מס' סקר 75/2; נ"צ 25733/75574). נסקר מחדש גל הסיקול המוארך הנמשך בציר מזרח–מערב (400 מ' אורך; חדשות ארכיאולוגיות צז: 27; איור 5), שאבניו שייכות לחורבה. לא אותרה מחדש האבן המעוטרת בגילוף (משקוף?) שזוהתה בעבר, אך בחלקו המערבי של גל האבנים הובחנו שרידי בנייה וביניהם פיסות טיח (A – נ"צ 257330/755741), וכן שרידי קיר (2 מ' אורך, 1.5 מ' רוחב; B – נ"צ 257264/755771), המכוסים בפן הדרומי של הגל. נראה כי החורבה השתרעה מאזור הסוללה ועד לעין יצר וכי גל הסיקול נערם לאורך קו החוף בעת הכשרת הקרקע לעיבוד חקלאי, ככל הנראה לאחר מלחמת ששת הימים. בשטח זה לא ניכרים כיום על פני השטח שרידים אדריכליים ואף לא שברי כלי חרס, אולי בשל משקעים של אדמה דקת-גרגר שהצטברו במקום בשנים שבהן האזור היה מתחת למי האגם.
 
4/5. שיח' איברהים (מס' סקר 65/1; נ"צ 25697/75577). נסקר מחדש מתחם קבר השיח' (מס' 4; איור 6), שבו רוב האבנים פזורות במפולת המקשה על איתור אבני מצבת הקבר. לצד המתחם נבדק מחדש גל אבנים גדול ומוארך (מס' 5; מפולת קירות? 10×30 מ'), שצירו מזרח–מערב.
 
6. תפזורת אבנים מסותתות (מס' סקר B65/3; נ"צ 25679/75566). בשטח שנפגע במידה רבה מעבודתם של כלים מכניים, נמצאה תפזורת קטנה של אבנים מהוקצעות שמקורן ככל הנראה במבנה מן התקופה העות'מאנית.
 
7. מתקני חוף (מס' סקר A65/3; נ"צ 25674/75557). נסקרו מחדש שתי סוללות (כ-3×20 מ'; איור 7) בנויות אבני בזלת, הנמשכות בניצב לחוף, בציר צפון–דרום (חדשות ארכיאולוגיות צז: 28). כיום השטח מכוסה בצמחייה עבותה ועל כן אי אפשר להבחין עוד במתחם ובריצוף האבן שאותרו בעבר כ-15 מ' ממערב לסוללות.
 
8. חורבת עיש (מס' סקר 65/2; נ"צ 25642/75535; איור 8). גבעה (כ-50 מ"ר), הנישאת לגובה של 6–7 מ' מעל לסביבתה. למרגלותיה הצפוניים-מערביים נובע מעיין איתן קטן המוקף צמחייה עבותה, שמימיו זורמים לכנרת. בחלק המערבי של הגבעה נותרו שרידיו של מבנה מלבני (6×20 מ') שצירו צפון–דרום, הנחלק לשלושה חדרים. קירותיו המטויחים השתמרו לגובה מרבי של עשרה נדבכים (1–2 מ' גובה) של אבנים מסותתות ואבני גוויל מבזלת, אך התקרה לא שרדה. בקיר המערבי של החדר הצפוני שרד פתח קשות (איור 9). על פי סגנון הבנייה ומצב השתמרותו של המבנה, דומה שיש לתארכו לשלהי התקופה העות'מאנית (המאה הי"ט–ראשית המאה הכ' לסה"נ). בחלק המזרחי של הגבעה אפשר להבחין בשרידי מבנים קדומים יותר. הקירות, הבנויים מאבני גוויל מבזלת שביניהן משולבות מעט אבנים מהוקצעות, השתמרו לגובה 1–3 נדבכים (0.5 מ' גובה ממוצע).
על הגבעה ובסביבתה נלקטו מעט שברי כלי חרס המצביעים על התיישבות בתקופות הפרסית וההלניסטית, הרומית המאוחרת והביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית. חרסים ספורים שייתכן שיש לתארכם לתקופה הברונזה התיכונה מרמזים כי במקום התקיים יישוב גם בתקופות קדומות יותר.
 
9. מעגן חורבת עיש (מס' סקר 65/2; נ"צ 25640/75527). נסקר מחדש קו החוף מדרום-מערב לחורבת עיש, שם איתר בעבר מ' נון שרידים של מעגן עתיק. אלה כללו שתי סוללות שמתארן מתעקל (איור 10, מתוך: מ' נון. 1987. מעגנים ונמלים קדומים בכנרת. ירושלים. עמ' 25); הקצה הצפוני שלהן אותר במרחק של כ-20 מ' זו מזו, ואילו בין קצותיהן הדרומיים, במפלס 212 מתחת לפני הים, נותר מעבר צר ששימש פתח למעגן. מצב השתמרותן של הסוללות כיום גרוע וקשה להבחין בהן (איור 11); דומה כי הן נפגעו במהלך השנים הארוכות שבהן היו חשופות. בעורף המעגן, לאורך קו החוף הקדום, זיהה נון קיר ארוך (כ-100 מ' אורך), המכוסה כיום בצמחייה עבותה.
 
10. מפרץ אמנון [1] (מס' סקר 54/1; נ"צ 25573/75494). נסקר מחדש חופו המערבי של המפרץ, סמוך לקצהו הדרומי, שם הובחן בעבר שובר גלים (איור 12). כיום, כשגובה מפלס הכנרת נמוך מ-212 מ' מתחת לפני הים, אפשר להבחין בשובר הגלים במרחק של 20 מ' מן החוף, והוא מכוסה בצמחייה (איור 13).
 
11. מפרץ אמנון [2] (מס' סקר 54/1; נ"צ 25570/75491). מצדו המערבי של שובר הגלים במפרץ אמנון פזורים בדלילות חרסים על פני כשני דונמים. לא הובחנו שרידי בנייה. נלקטו שברי כלי חרס שזיהוים אינו ודאי, אך נראה כי הם קדומים לתקופה הפרסית, וכי לפחות את חלקם יש לתארך לתקופת הברונזה התיכונה 2; ייתכן שיש לקשור ממצא זה למעגן הסמוך.
 
12. חוף ספירית (מזרח) (מס' סקר 54/2; נ"צ 20558/25481). תפזורת חרסים מן התקופות הרומית/ביזנטית והממלוכית המשתרעת על פני שטח של כחצי דונם בקרבת החוף. לא הובחנו שרידי בנייה.