בחן (צפון)

דוראר מסארווה
02/05/2011
דוח סופי

בחודש אוגוסט 2009 נערכה חפירת הצלה בחלקו המזרחי של קיבוץ בחן (הרשאה מס' 5728-A; נ"צ 202270-528/695184-634) לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון דירות נ' שקד בע"מ, נוהלה על ידי ד' מסארווה בסיוע ש' יעקב-ג'ם (מנהלה), ב' אנטין, מ' קונין ומ' קיפניס (מדידות ושרטוט), ח' בן ארי (GPS), א' פרץ (צילום שטח), ד' קירזנר (פיקוח), א' גורזלזני (ייעוץ) ומ' שוויסקיה (ציור).

החפירה בשוליים הצפוניים-מזרחיים של תל בחן, וכקילומטר אחד מזרחית למבצר קאקון. בתל בחן שרידי יישוב למן תקופת הברונזה התיכונה ועד התקופה הביזנטית. בחפירות קודמות באתר נחשפו שרידי כנסייה, בעיקר רצפת הפסיפס שלה, מהמאה הו' לסה"נ (A. Ovadiah. 1970. Corpus of the Churches in the Holy Land, p. 265); מערות קבורה מתקופת הברונזה המאוחרת (חדשות ארכיאולוגיות ח: 20; חדשות ארכיאולוגיות לא–לה: 11); ומתקנים חקלאיים כגון גתות, כבשן סיד, ספלולים ומחצבות אבן (חדשות ארכיאולוגיות 122).
הוגדרו שלושה שטחים (C–A; איור 1) שבהם תועדו ונחפרו שלוש גתות, בור איגום ללא משטח דריכה, קיר טרסה, בור סיד, שתי ערמות סיקול ומחצבת אבן.

גתות

בשטח A נחפרה גת פשוטה חצובה בסלע (איור 2). לגת משטח דריכה עגול (L100; קוטר 1.2 מ', גובה השוליים 0.14–0.20 מ'). בצד הדרומי של משטח הדריכה חצובה תעלת ניקוז (כ-0.1 מ' אורך) המקשרת אותו לבור איגום עגול (L101; קוטר 1 מ', עומק 0.55 מ') שמתארו פעמוני ואין בו גומת שיקוע.
בצפון שטח C התגלו שתי גתות פשוטות חצובות על גבי סלע גבוה. לגת המזרחית משטח דריכה רבוע (L303; מידות 1.2×1.2 מ', כ-0.1 מ' גובה השוליים; איור 3) עשוי ברישול. בדופן הצפונית של משטח הדריכה נחצבה תעלת ניקוז (כ-0.1 מ' אורך) המובילה לבור איגום עגול (L304; קוטר 0.8 מ', עומק 0.6 מ') שמתארו פעמוני ואין בו גומת שיקוע. לגת המערבית משטח דריכה ללא שוליים (L305) משופע צפונה אל בור איגום מלבני (0.9×1.2 מ', 0.4 מ' עומק) שבתחתיתו גומת שיקוע קטנה (0.23 מ' קוטר, 0.13 מ' עומק).
בשטח C נחשף גם בור מרובע חצוב (L301; מידות 1.2×1.3 מ', עומק 1.2 מ'; איור 4). לאורך הדופן המערבית שלו חצובות שלוש מדרגות שהובילו לתחתיתו. הבור נועד ככל הנראה להיות בור איגום של גת שלא הושלמה חציבתה.
 
מדרגת עיבוד חקלאי
בשטח B נחשף קיר (W203; איורים 5, 6) שכיוונו צפון–דרום, בנוי מאבני גוויל גדולות ובינוניות על גבי מדרגת סלע טבעית. הקיר נבנה ברישול יחסית ושרדו ממנו שני נדבכים. הוא נבנה כדי לתמוך במילוי אדמה שהיה ממזרחו לצורך עיבוד חקלאי, וקטע נוסף ממנו התגלה בשטח C. לקיר 203 ניגשים קיר ממזרח (W210) וקיר ממערב (W209), ככל הנראה קירות תוחמי חלקות הבנויים מאבני גוויל גדולות, שהונחו על גבי אדמה חומה, בניגוד לקיר הטרסה שבו היסודות הונחו על הסלע.
 
בור סיד
בשטח C נחשף באמצעות כלי מכני בור חצוב (L313; קוטר 2.5 מ', עומק 4.1 מ'; איורים 7, 8). בצדיו הצפוני והמזרחי זוהו סימני חציבה. בעת החפירה היה הבור מלא כולו באבנים קטנות שהיו כנראה מיועדות לשרפה לצורך הפקת סיד, אולם תהליך ייצור הסיד לא הושלם. בחתך שנעשה בבור בעזרת כלי מכני נחשפה בתחתיתו שכבת אפר (0.5 מ' עובי).
 
ערמות סיקול
בשטח A נחשפו שני ריכוזים של אבנים בינוניות וגדולות (L103 ,L102; כ-3 מ' קוטר; איור 9) על גבי מחשופי סלע, ככל הנראה תוצר לוואי של סיקול החלקות החקלאיות הסמוכות.
 
מחצבת אבן
בשטח C, נחשפה מחצבת אבן (L302). על גבי הסלע ניכרים סימני ניתוק של אבני הבנייה. על סמך שולי הסלע שנותרו מן החציבה אפשר להסיק שגובה האבנים שנחצבו היה 0.2–0.3 מ' (איורים 10, 11).
 
בקצה הדרומי של החפירה נפתח ריבוע ונחשפו בו אבני גוויל גדולות וגושי סלע ללא הקשר ארכיאולוגי (L308; כ-0.3 מ' מתחת לפני השטח). מתחת לאבנים הייתה שכבת אדמה (2 מ' עובי) שנחפרה עד הסלע.
 
נמצאו מעט מאוד חרסים, כולם מתוך האדמה שבחלקים הדרומי והדרומי-מזרחי של החפירה: מחבת מימי הביניים (איור 1:12), קנקנים, כנראה מהתקופות ההלניסטית והרומית (איור 2:12–4) ופכית מתקופת הברונזה התיכונה 2 (איור 5:12). 
 
על פי ממצאי החפירה השטח הנחפר שימש לחקלאות, והוא מתווסף לשטחים החקלאיים שנחשפו בחפירות קודמות באתר העתיקות בחן. עולה מכך שהעורף החקלאי של תל בחן היה גדול למדי; ריבוי הגתות מעיד כי שימש בעיקר לגידול גפנים. בחפירה לא התגלו שרידי יישוב, גם לא בחתכי הבדיקה הרבים שנעשו, ומכאן שההתיישבות הייתה על התל בלבד, והשטחים שלמרגלותיו מצפון שימשו רק לחקלאות.
הדפסה ללא איוריםהדפסה עם איוריםEnglish Version