נחפרו 17 ריבועים (איור 2) ונחשפו שרידים המתוארכים לתקופה הכלקוליתית, קברים המתוארכים לתקופות הברונזה הביניימית והפרסית, מבנה קבורה המתוארך לתקופה הרומית המאוחרת, קברים מהתקופה האסלאמית ושרידי מבנה המתוארך לתקופה העות'מאנית המאוחרת.

 
התקופה הכלקוליתית. השרידים התגלו בעיקר במערב שטח החפירה – התגלו שלושה בורות (L151 ,L136 ,L114) שבתוכם הצטברות של אדמה חומה ואפורה מעורבת בשברי כלי חרס, כלי בזלת ונתזי צור האופייניים לתקופה הכלקוליתית המאוחרת.
 
תקופת הברונזה הביניימית והתקופה הפרסית. שרידי התקופות התגלו בצפון-מזרח השטח. שרידי שבעה קברים (T149–T147 ,T144 ,T126 ,T124 ,T113) שנפגעו מעבודות הפיתוח התגלו בחתך הצפוני של המגרש, ייתכן שאלו קברי פיר, אך בשל הפגיעה קשה לקבוע בוודאות. בשני קברים (T149 ,T124) נמצאו כלי חרס תמימים, אופייניים לתקופת הברונזה הביניימית. בשלושה קברים (T1, 113T, T126) נמצאו שברי כלי חרס וכלים תמימים המתוארכים לתקופה הפרסית. 
 
התקופה הרומית. בצפון-מערב החפירה התגלה קבר (T153) בנוי בציר צפון-מזרח–דרום-מערב (איור 3). הקירות החיצוניים של הקבר (W156 ,W154 ,W118) נבנו מאבני גיר גדולות ובינוניות, מסותתות למחצה ללא חומר מלכד. הקיר שתחם את הקבר מצפון-מזרח לא נחשף בשל מגבלות החפירה. קירות הקבר ורצפתו טויחו בטיח אפור. הקבר נחלק לשלושה משכבים, שניים מהם נחפרו (המשכב הצפוני-מזרחי מחוץ לתחום החפירה) ונמצאו בהם עצמות אדם שלא בארטיקולציה. במשכב הצפוני-מערבי התגלו שש גולגולות שהונחו בחלקו הצפוני. במשכב הדרומי-מזרחי התגלו אבני מפולות גדולות, ככל הנראה של קירות הקבר. על סמך החרסים שנמצאו בקבר יש לתארכו לתקופה הרומית המאוחרת (המאות הב'-הג' לסה"נ). ממיעוט ממצאים וכן מסימני הרס או שוד בקירות נראה כי הקבר נשדד. 
 
התקופה האסלאמית. בדרום-מזרח החפירה התגלו ארבעה קברים המתוארכים לתקופה האסלאמית (T150 ,T135 ,T128 ,T122). הקברים, מטיפוס 'קברי שוחה', נכרו באדמה החולית בציר מזרח–מערב. שלושה מהם היו מכוסים באבני גיר במגוון גדלים. הקבורה הייתה קבורה ראשונית בארטיקולציה. הנקברים הונחו על צדם הימני בכיוון כללי מזרח–מערב, הראש במערב והפנים פונות דרומה (איור 4), מנח אופייני לקבורה מוסלמית. לא נמצאו מנחות או ממצאים נלווים, ולפיכך מבוסס התיארוך על הסטרטיגרפיה באתר ועל מנח הקבורה המאפיין קבורה מוסלמית.
 
התקופה העות'מאנית. שרידי מבנה התגלו במערב השטח. קירות המבנה (W134 ,W133), שהשתמרו לגובה היסודות, בנויים מאבני גיר ואבנים מהוקצעות בינוניות וקטנות, ללא חומר מלכד. הם נמשכים צפונה ומערבה, ונראה כי למבנה היו שני חדרים לפחות. בהצטברויות מעל ולצד יסודות המבנה נאספו שברי כלי חרס האופייניים לתקופה העות'מאנית המאוחרת. מפלס מתקופה זו התגלה בצפון-מזרח החפירה.
 
בחפירה התגלו שרידים משש תקופות: הכלקוליתית, הברונזה הביניימית, הפרסית, הרומית, האסלאמית והעות'מאנית המאוחרת. בבורות מהתקופה הכלקוליתית נמצא מכלול קרמי המאפיין משק בית. יש לציין כי טרם נתגלה יישוב מתקופה זו ביהוד. למן תקופת הברונזה הביניימית ועד לתקופה האסלאמית (מלבד תקופות הברונזה המאוחרת, הברזל, ההלניסטית והביזנטית) שימש האתר שדה קבורה. הקברים מהברונזה הביניימית הם חלק מבית הקברות גדול שנחפר בשנים קודמות (י' גוברין ונ' בן ארי, מידע בעל פה). הקבר הבנוי מהתקופה הרומית המאוחרת הוא ממצא ייחודי ביהוד ועד כה לא נמצא כמוהו. שטח החפירה המשיך לשמש לקבורה בתקופה האסלאמית ובתקופה העות'מאנית המאוחרת הפך בחלקו לאזור מגורים.