בחודש אוגוסט 2007 נערכה חפירת בדיקה ברחוב הגליל בטבריה ('מתחם הפלאפלים'; הרשאה מס' 5182-A; נ"צ 25086/74363), לקראת בניית מבנה מסחרי. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ע' מוקארי, בסיוע י' יעקובי (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות), מ' הרטל (הנחיה) ופועלים מטבריה.
שטח החפירה נמצא בין גן העיר, שם נחשפה שכונה מהתקופות העבאסית והפאטימית (המאות הט'–הי"א לסה"נ; חדשות ארכיאולוגיות 120), לבין קטע חומה מן התקופה העות'מאנית. לאחר הסרת מילוי אדמה ללא ממצא (כ-3 מ' עובי), שכמותו כיסה גם את השרידים בגן העיר, נפתח שטח (4×6 מ') במרכז המגרש.
בחפירה נחשף הקיר הסוגר של החפיר בחומה המערבית מן התקופה הצלבנית ואותר קו החומה. כמו כן תועד קטע החומה העות'מאנית ונוקה ונחשף אחד ממגדלי החומה, שנהרס בחלקו והוסתר במבנים שהוצמדו אליו.
החומה הצלבנית
נחשפו שרידי קיר מסיבי שכיוונו צפון–דרום (W101; רוחב 1.85 מ', כ-2 מ' גובה השתמרות; איורים 1–3). הפן המזרחי של הקיר בנוי היטב מאבני בזלת מהוקצעות ואבני גוויל (איור 4). הפן המערבי אינו מסודר ונראה כי דיפן חפיר. ממערב לקיר 101 נאספו ממצאים המתוארכים לתקופות העבאסית והפאטימית, בדומה לממצאים שהתגלו בגן העיר, וממזרח לו נמצא מילוי של אדמה כהה עם מעט ממצא, בעיקר שברי קערות חרס מהמאה הי"ב לסה"נ. המשך הקיר אותר בשני ריבועי בדיקה עד כ-30 מ' מדרום לשטח החפירה.
נראה כי בבניית הקיר, בשלהי המאה הי"א–הי"ב לסה"נ, נהרסו שכבות מהתקופה האסלאמית הקדומה. לא נמצאו שרידי בנייה ממזרח לקיר, לפיכך נראה כי תחם חפיר. ואכן, בתעלת בדיקה שנחפרה בכיוון מזרח–מערב נמצאו קטע חומה (W105; רוחב 2.35 מ') והחפיר שלפניה (כ-10 מ' רוחב). בשל מגבלות השטח והזמן לא ניתן היה לחשוף כראוי את החומה והחפיר ולתארכם ביתר דיוק.
המגדל העות'מאני
על פני השטח נראים שרידי מגדל עגול (כ-8.5 מ' קוטר), חלק מהחומה העות'מאנית אשר שרידיה ניכרים עדיין בשטח העיר. חלקו הצפוני-מערבי של המגדל נוקה ונערכה חפירה צמוד ליסודותיו במערב (איורים 5, 6). נמצא כי המגדל הושתת על מסד בנוי אבנים קטנות (כ-9.5 מ' קוטר, כ-1.8 מ' גובה). על מסד זה ומחוץ למגדל הושתתה רצפת גיר כתוש, שממנה נאספו שברי כלי חרס המתוארכים למאה הי"ח לסה"נ ובהם מקטרת.
למרות ההקף המצומצם של החפירה, יש לה תרומה חשובה ללימוד תולדות טבריה בימי הביניים. החל מהמאה הט' לסה"נ, במהלך התקופות העבאסית והפאטימית, שימשה טבריה בירת חלקה הצפוני של ארץ ישראל. זו תקופת הפריחה של העיר שהשתרעה משטח גן העיר בצפון ועד לחמת טבריה בדרום (חדשות ארכיאולוגיות 121). בשלהי המאה הי"א לסה"נ, מסיבה שעדיין לא הובררה, הצטמצם מאוד שטח העיר. גם השכונה שהייתה בשטח גן העיר נעזבה בתקופה זו. מן החפירה עולה שהעיר הצטמצמה לתחומי העיר העתיקה של היום והוקפה חומה. לפני החומה נחפר חפיר שהרס את שרידי השכונה שבגן העיר. חפיר דומה נחשף לאחרונה לאורך החומה הדרומית של טבריה (הרשאה מס' 5534-A) וגם הוא חתך מבנים מהמאה הי"א לסה"נ. סביר להניח כי שני קטעי החפיר שייכים לביצורי העיר בתקופה הצלבנית. ואולם הממצא המעיד כי העיר הצטמצמה עוד לפני הכיבוש הצלבני מצביע על אפשרות שהביצורים נבנו כבר בשלהי המאה הי"א לסה"נ והגנו על העיר המצומצמת שכבשו הצלבנים. יש לקוות שבחפירות נוספות יתאפשר לתארך במדויק את בניית הביצורים ולהאיר סוגיה זו.
במאה הי"ח לסה"נ, בימי שלטונו של ט'אהר אל-עומר, הוקפה העיר בחומה שנבנתה בתוואי הקרוב לתוואי החומה מן התקופה הצלבנית. זו שרדה עד המאה הכ' לסה"נ וכיום נותרו ממנה רק קטעים מצומצמים.