בחודשים מאי–יוני 2007 נערכה חפירה מדרום לרמלה ומצפון למושב מצליח (הרשאה מס' 5118-A; נ"צ 187488-655/646994-7111), לקראת פיתוח שכונה חדשה ברמלה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הבינוי והשיכון, נוהלה על ידי א' גורזלזני, בסיועם של ל' יהודה (ניהול שטח B) וח' טורגה (ניהול שטחים C ו-D), ש' יעקב-ג'ם (מנהלה), ו' אסמן ומ' קונין (מדידות), א' סגל וי' אלישע (פיקוח וחתכי בדיקה), ר' חן וס' אל-אמלה (גילוי מתכות), צ' שגיב (צילום שטח), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית), י' ארנון, פ' גנדלמן ומ' אבישר (ייעוץ קרמי), א' קמייסקי (רפאות), נ' כצנלסון (זכוכית), מ' שדה (ארכיאוזואולוגיה), ע' קטלב (ארכיאומולוקולוגיה), וכן ע' ראם, ר' לופו, וצ' קניאס.
האתר (15–20 דונם), נתגלה באקראי בשנת 2002, במהלך סיור של מפקח רשות העתיקות, א' שמואלי. בעקבות הגילוי נערך במקום סקר מקיף על ידי א' שמואלי וצ' קניאס, שבעקבותיו נערכו מאז 2004 חפירות רחבות היקף באתר, שבהן נשמרה שיטה אחידה למספור שטחי החפירה; סך הכול נחפרו כ-650 ריבועים (טבלה 1; חדשות ארכיאולוגיות 121: איור 2).
טבלה 1. חפירות ברמלה (דרום)
חופר/ים
|
מוסד
|
הרשאה/רשיון
|
שטח חפירה
|
פרסום
|
א' שמואלי וצ' קניאס
|
רשות העתיקות
|
3784-A
|
סקר
|
|
א' גורזלזני
|
רשות העתיקות
|
4144-A
|
C–A
|
|
י' זלינגר
|
B ,A
|
א' טל וא' טקסל
|
אוניברסיטת תל-אביב
|
298/2005-B
4507-A
306/2006-B
|
A
|
|
א' און
|
רשות העתיקות
|
A-4454
A-4674
A-4725
|
B
|
|
א' גורזלזני
|
רשות העתיקות
|
4739-A
|
C
|
|
א' גורזלזני
|
רשות העתיקות
|
4910-A
|
B1 ,A1
|
|
ר' אבישר,
ג' עוזיאל
|
אוניברסיטת בר-אילן
|
299/2005-B
|
C
|
|
א' גורזלזני
|
רשות העתיקות
|
5168-A
|
E
|
|
א' טל וא' טקסל
|
אוניברסיטת תל-אביב
|
F
|
|
א' גורזלזני
|
רשות העתיקות
|
5311-A
|
H ,G
|
|
א' גורזלזני
|
רשות העתיקות
|
5331-A
|
K ,J ,I ,H
|
|
K1 ,H1 ,G
S ,R ,Q ,P
|
|
א' טל, א' טקסל, ל' יהודה וי' פז
|
אוניברסיטת תל-אביב
|
326/2008-B
|
N ,M
|
|
א' גורזלזני
|
רשות העתיקות
|
5473-A
|
T
|
|
בחפירה הורחב שטח B1, שבו נחפרו 16 ריבועים, ונפתחו שני שטחים חדשים: שטח C1 (כ-5 ריבועים) ושטח D (כ-10 ריבועים). נתגלו בהם שרידים המיוחסים לתקופה הביזנטית (המאות הד'–הה' לסה"נ; שכבה IV), לשלהי התקופה הביזנטית ולמעבר לתקופה האומיית (המאה הז' לסה"נ; שכבה IIIB) ולתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הח'–הי"א לסה"נ; שכבות I–IIIA).
שטח B. השרידים בשטח זה מיוחסים לשכבות I–IV. השטח מאופיין בשוד עתיקות מסיבי שנערך כבר בימי קדם והותיר תעלות שוד רבות. אולם, חפירה מדויקת של התעלות אפשרה את שחזור תוכניותיהם של חלק מן המבנים והמבננים (insulae). בכל רחבי השטח אפשר להבחין ברצפות ובמפלסי פעילות רבים, חלקם עשויים אדמה מהודקת וחלקם מטויחים. בחלקם נמצאו פזורות אבני פסיפס לבנות גדולות (עד 4×4 ס"מ), שככל הנראה שימשו ברצפותיהם של מתקנים תעשייתיים. כמו באזורים אחרים שנחפרו באתר, גם בשטח זה אפשר להבחין ביד מכוונת בתכנון הכללי של השטח: המבנים בכל השכבות סדורים בצירים התואמים את ארבע רוחות השמיים.
בשטח בולטים מתקנים רבועים ומלבניים (0.8–3.5 מ' אורך) רבים, שנבנו מאבני שדה קטנות ובינוניות וטויחו בשכבות אחדות של טיח אפור. ניכר כי במתקנים נערכו שיפוצים רבים, ולא פעם הוקטנו באמצעות מחיצות שנבנו בתוכם; תופעה זו הובחנה גם בעונות חפירה קודמות. צמוד לאחר ממתקנים אלה נמצאו ארבעה קנקנים באתרם, חלקם תמימים; אחד מהם נמצא סגור בפקק (איור 1). סמיכותם של כלים אלה ואחרים הדומים להם למתקנים מחזקת את האפשרות לראות בשטח אזור תעשייה. עדות נוספת לשימוש זה באתר אפשר למצוא ברשת מסועפת של תעלות המחברות בין המתקנים, שחלקן מתנקזות אל בורות מים עגולים מקורים בכיפות שקוטרם אינו אחיד. כן נחשף מאגר מים מלבני מקורה בקמרון (איור 2).
בשטח C1 הובחנו מתקנים תעשייתיים המיוחסים לשכבות IIIB ו-IIIA. נחשפו חדרים אחדים שקירותיהם בנויים מאבנים במגוון גדלים: אבני גזית ואבני שדה מסותתות סיתות גס. בין החדרים אותרו מתקנים מטויחים במגוון מידות, הדומים לאלה שנחשפו בשטח B. כן הובחנו מפלסי חיים אחדים, ובהם שכבת שרפה עבה. עדויות לשרפה עזה נחשפו גם על קטע של רצפה בנויה מאבני ריצוף גדולות ושטוחות. על הרצפה, אשר לא נמצאה בזיקה לקירות כלשהם ואינה נקשרת לתוכנית המבנים, נתגלו שרידי תעשיית זכוכית וייתכן כי השרפה הייתה קשורה לתעשייה זו.
כן נחשף חלק מכבשן לצריפת כלי חרס שאליו צמודים שני בורות שנמצאה בהם כמות גדולה של פסולת כבשן וכלים מעוותים, בעיקר שברים של סירי בישול. כלים אלה תוארכו לשלב המעבר בין התקופה הביזנטית לתקופה האסלאמית הקדומה.
בשטח D נחשפו שרידים המיוחסים לשכבות IV–I. נחשף חלק ממבנה גדול (9×11 מ' לכל הפחות; איור 3), המיוחס לשכבות IV ו-III. קירותיו החיצוניים בנויים גזית באיכות טובה מאוד, שביניהן שולבו בסיסי עמודים מאבן בשימוש משני. אל הקירות ניגשות רצפות אבן ומפלסי חיים מטויחים, שכל אחד ביטל את קודמו – עדות לתיקונים ולשיפוצים הרבים שנערכו לאורך תקופת השימוש הארוכה במבנה.
במפלס של שכבה IV הותקן בחלקו המזרחי של המבנה טבון גדול במיוחד (1.3 מ' קוטר; איור 4) שהשתמר במצב מצוין. הרצפה המאוחרת במבנה, המתוארכת לתקופה האומיית (שכבה IIIA), עשויה ריצוף של אבנים שטוחות (0.3×0.5 מ' בממוצע) שהונחו בקפידה רבה על הצטברות דקה של אדמה חרסיתית נקייה מממצא, המרמזת על פער יישובי קצר בין שכבה IIIB לשכבה IIIA, שכמותו לא הובחן בשטחים האחרים. כן יוחסו לשכבה זו שני מתקנים מעוגלים שנחשפו בחלקם (כ-3 מ' קוטר משוער) בקצה המערבי של השטח, מחוץ למבנה. ייעודם של המתקנים, הבנויים לבני בוץ ומטויחים, אינו ברור, אך על הרצפה והדפנות של אחד מהם (איור 5) זוהו בחתך שבע שכבות טיח, המצביעות על תיקונים חוזרים ונשנים. השרידים משכבה II (המאות הט'–הי' לסה"נ) – קטעי רצפות טיח, תעלות שוד ושרידים של תעלות מים צרות בנויות אבן – מקוטעים מאוד ואינם נקשרים לתוכנית כוללת.
הממצא הקטן מן החפירה כולל מגוון כלי חרס (איור 6), לרבות כלים תמימים וכלי זואומורפי מחרס, בקבוקוני זכוכית (איור 6), כלי מתכת, משקולות ברונזה במגוון גדלים ומשקלים, חלקן כדוריות ואחרות דמויות חבית, 32 מטבעות ברונזה שטרם זוהו, ומחתה עשויה אבן סטיאטיט, הזרה לגיאולוגיה של האזור (איור 7).
השרידים שנתגלו בחפירה מצטרפים לממצאים מן השטחים האחרים, ותורמים לאפשרות לזהות באתר אזור תעשייה רחב ידיים ומתוכנן היטב שפעל מדרום לרמלה במהלך המאות הראשונות לאחר ייסודה. השכבות מן התקופה הביזנטית והמעבר לתקופה האומיית מתאפיינות בכמות רבה של כבשנים לצריפת כלי חרס ובכמות גדולה של פסולת יוצר, בעיקר של סירי בישול, המעידה על התמחות בייצור כלים אלה. לעומת זאת, השכבות מן התקופה האסלאמית הקדומה מתאפיינות במספר רב של מתקנים מטויחים הקשורים בנוזלים, שביניהם קשרה מערכת של תעלות, בורות ומאגר מים, לצד כבשני יוצר ומתקנים מרוצפים באבני פסיפס גדולות. כן נמצאו עדויות לתעשיות נוספות שהתקיימו באתר במהלך קיומו: צדף שלם מסוג אם הפנינה, שמקורו בים סוף (איור 8), המעיד על מלאכת שיבוץ צדפים מסוג זה, פסולת ייצור של תעשיית זכוכית, שרידים של שיבוצי עופרת, וכן מספר רב של צדפים (Bolinius brandaris, Hexaplex trunculus, Stramonita haemastoma), המעידים כנראה על צביעת בדים.