נחפרו שני ריבועים (A2 ,A1; כ-50 מ"ר), ונחשפו שלושה קירות, תשתית רצפה, מתקן ומפלס חיים. זוהו שתי שכבות (II ,I), שתיהן מן התקופה האומיית ואולי אף מראשית התקופה העבאסית. כל השרידים האדריכליים שויכו לאותו פרק זמן, למרות שבכל הלוקוסים התגלו חרסים וממצאים מתקופות קדומות יותר בשל מיקומו של האתר במדרון התל.

 
ריבוע A1 (איורים 1, 2). לשכבה II שויכו שני קירות מקבילים זה לזה, שהושתתו על אבנים קטנות; הם מייצגים כנראה שני מבנים. מן הקיר הצפוני (W110) שרדו שני נדבכים של אבני שדה ואבנים מהוקצעות גדולות בשימוש משני. מן הקיר הדרומי (W109) שרדו שלושה נדבכים של אבני שדה גדולות. בין הקירות נחשפה אדמה חומה (L115 ,L106), אך לא התגלו שרידי רצפה (איור 3). מדרום לקיר 109 נחשף רובד עבה של אבנים קטנות (L112; איור 4), שכיסה את הקיר. מצפון לקיר 110 התגלה רובד אבנים דומה (L116).
לשכבה I שויכו מפלס חיים, ובו כתמים של אדמה שרופה מעורבת באפר (L104) ומפלסים של אבנים קטנות (L101), וכן מתקן (L103; לא סורטט בתכנית; איור 5).
 
ריבוע A2 (איורים 6, 7). שכבה II כוללת יסוד של קיר (W113; איור 8) ותשתית רצפה (L111), השייכים כנראה לאותו מבנה. יסוד הקיר בנוי מאבני שדה קטנות לגובה נדבך אחד. תשתית הרצפה עשויה מאבני שדה קטנות, והיא ניגשת אל הפן הדרומי של יסוד הקיר. יסוד הקיר ותשתית הרצפה נבנו מעל אדמה חומה נקייה ממצא (L114). בחפירת בדיקה שנערכה באמצעות כלי מכני באדמה חומה זו התברר כי עומקה לפחות 2 מ'.
בשכבה I (ב-L102; איור 6: חתך 3-3) התגלו, בדומה לשכבה I בריבוע A1, אדמה שרופה מעורבת באפר ומפלסים של אבנים קטנות.
 
בכל שטח החפירה התגלו שברי כלי חרס מהתקופות הרומית, הביזנטית והאומיית. הממצא מהתקופה הרומית דל, והוא כולל סיר בישול (איור 1:9) וקנקן (איור 2:9). הממצא מהתקופה הביזנטית כולל קערות מחופות אדום מפוקאיה (PRS; איור 3:9, 4). עיקר הממצא מתוארך לתקופה האומיית, והוא כולל אגן שעוטר בחריתה (איור 5:9), קערה מחופה אדום ממצרים (ERS; איור 6:9), קדרת בישול פתוחה שלה ידיות אוזן מתחת לשפה (איור 7:9), סירי בישול (איור 8:9, 9), קנקנים (איור 10:9–12) וצפחות (איור 13:9, 14). כן התגלו קנקנים צבועים אדום ופנס (lampion) שעוטר בעיטור קרבשניט (איור 10). כמה מטיפוסי כלים אלה ממשיכים להופיע בתקופה העבאסית (איור 7:9, 10–12, 14), ולכן אפשר שתיארוך הממצא מעט מאוחר לתקופה האומיית וזמנו בתחילת התקופה העבאסית.
במפלס אבנים 101 התגלה מטבע של תאודוריך מלך האוסטרוגותים (491–526 לסה"נ), שנטבע ברוונה או ברומא בין שנת 493 לשנת 518 לסה"נ (מס' ר"ע 106729; איור 11).
 
ממצא כלי הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בחפירה נאספו 72 שברי זכוכית מתוך עשרה סלים; מחצית מהשברים זוהו ותוארכו. הכלים מתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האומיית ומייצגים טיפוסים נפוצים מאוד של קערות, בקבוקים, גביעי יין ונרות. בנוסף לשברי הכלים נמצאו כמה שברים המעידים על קרבה לבית מלאכה לזכוכית: בלוקוס 102 התגלה גוש קטן של זכוכית גולמית, ועליו שרידי פסולת מכבשן הזכוכית, יחד עם שני שברים של כלים מעוותים בחום; בלוקוס 101 התגלה גוש פסולת נוסף, מפורר, שמרקמו ספוגי ואוורירי, הקשור אולי אף הוא לכבשן.
בשתי חפירות קודמות שנערכו בכפר התגלו שרידי תעשיית זכוכית, המלמדים על קיומה של תעשייה זו במקום. בחפירה האחת יוחסו הממצאים לתקופה הביזנטית (עמוס 2011); למרות שהזכוכית מהחפירה לא פורסמה בדוח הסופי, הממצאים נלמדו והם כוללים שרידי תעשיית זכוכית. בחפירה האחרת פסולת הזכוכית התגלתה יחד עם ממצאים שתוארכו לתקופה הרומית (מיטלר 2010).
 
למרות שכל השרידים האדריכליים בשני הריבועים נתגלו בשכבה II, לא ברור איך השרידים נקשרים זה לזה. שכבה I בשני הריבועים דומה, ולכן אפשר לזהותה כשכבה אחת. סימני השרפה ופסולת הזכוכית בשכבה I מלמדים על פעילות תעשייתית. לאור החפירות שנערכו בעבר בסולם נראה שסמוך לאתר התקיימה תעשיית זכוכית שפעלה ברציפות למן התקופות הרומית והביזנטית ועד לתקופה האומיית, ואולי אף עד תחילת התקופה העבאסית.