התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הח'–הי' לסה"נ)

ריבוע A. התגלה מפלס של אבני גוויל קטנות (לוקוס 28; איור 3), המשתפע לדרום עם כיוון המדרון. שכבה דקה של אדמה חומה כיסתה את מפלס האבנים.
 
ריבוע B. נחשף קיר (W27) שנבנה בכיוון צפון–דרום מאבני גוויל בינוניות מבזלת והשתמר לגובה שני נדבכים (2.3 מ' אורך, 0.83 מ' רוחב, 0.65 מ' גובה; איור 4). צמוד לפן המערבי של הקיר נבנתה תעלה (לוקוס 29) באבני גוויל בינוניות וקטנות; הקיר שימש כדופנה המזרחית. שכבת שרפה עבה (לוקוס 26) כיסתה את הקיר והתעלה.
 
הממצא הקרמי בשני הריבועים מתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה, וכולל קערות מזוגגות מהמאות הט'–הי' לסה"נ (איור 5: 1, 2), סיר בישול (איור 5: 3) וקנקן מהמאות הח'–הט' לסה"נ (איור 5: 4).
 
התקופה הצלבנית וראשית התקופה הממלוכית (המאות הי"ב–הי"ג לסה"נ)
ריבוע A. נחשפה מפולת של אבני בנייה גדולות מגיר (לוקוס 18). בין האבנים התגלה מטבע מן התקופה הממלוכית (מס' ר"ע 115433). צמוד למפולת מצפון נחשפה שכבת שרפה עבה (לוקוס 19; איור 6), שמעורבים בה חומר לבנים ועצמות בעלי חיים, המלמדים כנראה על פעילות אינטנסיבית של שרפה בתנור.
 
ריבוע B. מעל להצטברות האדמה החומה נחשפו רצפת גיר מהודק (לוקוס 15), ובה מתקן בנוי מחומר לבנים מעורב בחומר גירי (לוקוס 13; 0.25×0.40 מ').
 
ריבוע C. נחשף קיר (W12; כ-2.5 מ' אורך, 0.8 מ' רוחב, 0.8 מ' גובה), שנבנה בכיוון צפון-דרום באבני גיר מסותתות בגדלים שונים ומהלכו מעוגל (איור 7). בפן המזרחי של הקיר הונחו האבנים כך שצדן הארוך ניכר כלפי חוץ. אל הפן המזרחי של הקיר ניגש קיר נוסף
(W25), שנחשף ברובו בחתך הדרומי של הריבוע. הקיר נבנה באבני בזלת מהוקצעות גס, והוא נחשף לגובה שני נדבכים. הקיר כוסה בשכבה של אדמה אפורה (לוקוס 17), שמעורבים בה אפר וחומר שרוף.
 
הממצא הקרמי מתקופות אלה כולל קערה מזוגגת מטיפוס slip painted ware (איור 5: 5), קערות מזוגגות בירוק וצהוב, קערת מזוגגת מעוטרת בחריתה המתוארכת לסוף המאה הי"ב וראשית המאה הי"ג לסה"נ (איור 5: 6), קערת יבוא מקפריסין המתוארכת למאה הי"ג לסה"נ (איור 5: 7), סירי בישול מהמאה הי"ב לסה"נ (איור 5: 8, 9), סיר בישול מהמאה הי"ג לסה"נ (איור 5: 10) וכלים רבים עשויים ביד וצבועים באדום-חום בדגמים גיאומטריים המתוארכים למאות הי"ב–הי"ג לסה"נ (איור 5: 11–13).
 
התקופה העות'מאנית המאוחרת (המאה הי"ט לסה"נ)
ריבוע A. מתחת לתשתית הריצוף של הרחוב התגלו מצבור אבנים, חלקן אבני בנייה (לוקוס 8), וקיר (W3; אורך 1.6 מ', רוחב 0.6 מ', גובה השתמרות 0.6 מ'), שנבנה בכיוון מזרח–מערב באבני בנייה מגיר והשתמר לגובה שני נדבכים. הקיר מושתת על שכבת אדמה חומה (לוקוס 9), שנמצאת מתחת למצבור האבנים.

ריבוע B. מתחת לתשתית הריצוף של הרחוב נחשף קיר (W4), שנבנה בכיוון מזרח–מערב (2.8 מ' אורך, 0.9 מ' רוחב, 0.45 מ' גובה השתמרות). אל קיר 4 ניצב קיר אחר (W7; כ-1.8 מ' אורך, 0.8 מ' רוחב, 0.5 מ' גובה השתמרות).
 
בפירוקם של מצבור האבנים בריבוע A וקיר 4 בריבוע B התגלו חרסים מהתקופה העות'מאנית המאוחרת, ובהם מקטרת, כלי רשיא אל-פוחר וכלי עזה.