שטח I
השטח משתרע על יותר מחצי דונם ונחשפו בו שתי שכבות עיקריות המייצגות שתי תקופות: שכבה I3, הנקק"ב ושכבה I2 מהתקופה הניאוליתית הקרמית המאוחרת, תרבות ואדי רבה.
שכבה I3 נחשפה בכל שטח החפירה וניתן להבחין בה בשבעה מפלסים המייצגים שלבי התיישבות. במפלסים בלטו רצפות טיח של מבנים שבדרך כלל קירותיהם לא שרדו, אך ניתן ללמוד עליהם מהתעגלות הטיח כלפי מעלה בקצוות השמורים של הרצפות. במפלס העיקרי (I3d) נחשפו שלושה מבנים צמודים בציר צפון–דרום עם רצפות טיח (איור 2). המבנה הצפוני-מזרחי (501) מרשים והוא אחד המבנים הגדולים מהתקופה הנאוליתית שנחשפו עד כה. למבנה תוכנית מלבנית (100 מ"ר), הוא בנוי קירות אבן ולבנים ולו שלוש שכבות של רצפות טיח משובחות. רוב הרצפות הוחלקו והרצפה האמצעית אף נצבעה בחלקה באדום. למבנה תוכנית רוחבית, שתי כניסות צרות נמצאו בקיר המערבי. ברצפתו נמצאו כמה שקעים עגולים ועמוקים ששימשו כנראה בסיס לעמודי קירוי. חפירת המבנה בשיטות פרהיסטוריות זהירות וחשיפת חלקיו מאפשרים שחזור מגוון הפעילויות שהתקיימו בו. מתקנים רבים משולבים ברצפתו וחלקם אף נחפר אל תוך רצפות הטיח: מתקנים חפורים שנועדו להכנת סיד ואחרים לצריפת לבנים אשר שימשו אולי לבניית מתקנים, בורות שנועדו לקבורה מתחת לרצפות כנהוג באותה תקופה והפרעות השייכות לשלבים מאוחרים.
בשלושה מקומות נחשפו נקודות סיתות להכנת כלי צור. באחת נחשף בור סיתות ובו גרעינים וכלי צור אופייניים – ראשי חץ ולהבי מגל; בשנייה נתגלה מטמון להבי צור שהוטמן בפינת המבנה, מתחת לרצפת הטיח (איור 3); בנקודה השלישית נמצא בור שחדר את רצפת הטיח ובו פסולת סיתות אופיינית לסיתות בטכנולוגיה 'נביפורמית'. על רצפת המבנה נמצא מטמון גרזנים, חלקם מיניאטורי, עשויים על אבן ירוקה שזוהתה כסרפנטין, חומר גלם נדיר שמקורו הקרוב בצפון-מזרח סוריה (איור 4). גילוים מעיד על קשרים בין תרבויות מרוחקות בנות זמן אחד. מעצמות בעלי החיים שנתגלו ראויה לציון קרן איל אדום שנתגלתה מונחת בשלמותה על רצפת המבנה סמוך למתקן מעוגל. רוב הקבורות נמצאו מתחת לרצפות הטיח, לחלק מהן גולגלות תמימות וחלק מן השלדים ללא גולגלות כמנהג הקבורה בתקופת הנקק"ב.
בשטח פתוח מצפון-מזרח למבנה נתגלו שלוש גולגלות טמונות בתוך בור (402) שנחפר בתוך מפלסי השכבה (איור 5). הגולגלות נמצאו מכוירות, תופעה שכיחה באתרי תקופת הנקק"ב. הגולגולת המרכזית נמצאה במצב שימור טוב, על פניה מסכת טיח שלמה שבה כוירו תווי הפנים של מת. במקום האף נקבעה אבן גיר ועליה שכבת טיח דקה. העיניים מאורכות ומשוחזרות בשיבוץ קונכיות, שלוש בכל עין, האמצעית הונחה אנכית. הפה סגור והשפתיים משוחזרות בעדינות. בגולגולת השמאלית נשמר הטיח בארובות העיניים. השתמרות הגולגולת הימנית גרועה, אולם יש סימנים המעידים על כך שגם היא טופלה באזור העיניים. מנהג הקבורה היה להניח את המתים מתחת לרצפות הטיח, בתוך המבנים. כעבור זמן מה נהגו אנשי המקום לחפור שוב את בור הקבורה, לנתק את הגולגולת מן השלד ולכסות את השלד. בהמשך נהגו לכייר את הגולגולת בדמות הנפטר, ושמרו אותה בתחום הבית. מנהג זה ידוע בספרות כ'פולחן האבות' והגולגולת המכוירת היא למעשה הדמות שנשמרת בתודעת היורשים.
המבנה האמצעי (502) קטן יותר, סמוך לקיר המערבי של מבנה 501, מלבני (כ-25 מ"ר) אך אינו רגולרי ולו רצפת טיח. על גבי הרצפה נמצאה שכבת עבה של לבנים, אפר וטין שרוף ובו תשלילי קנים, עדות לקירות שנבנו מלבנים ותקרה שנבנתה מקנים. על התקרה מעידים גם בורות מעוגלים ברצפת הטיח ששימשו בסיסי עמודים. המתקן הבולט במבנה הוא ממגורה מעוגלת שחלקה בנוי טיח ומשולב ברצפה וחלקה נבנה מטין. בממגורה השתמרו זרעים מפוחמים של עדשים (vicia faba) ומעט זרעי דבקה (gallium triconutum), עשב רע נפוץ בשדות מזרע ומקובל ששילוב זה מצביע על גידול העדשים בידי חקלאים. נאספו כמויות גדולות של זרעים הנאמדים בעשרות אלפים ומעידים על אחסון מתוכנן בתוך ממגורה גדולה.
הובחנה תפזורת בולטת של זרעי עדשים בחלק הצפוני של המבנה. באזור הפתוח מול הקיר הדרומי של המבנה ובתוך שכבת חומר הלבנים נתגלו ריכוזי זרעים של פולים מפוחמים בכמות גדולה ואיתה כמות מועטה של זרעי דגנים, כנראה חיטה לא מבויתת (איור 6).
בניצב למבנה 502 נחשף מבנה נוסף (552; 6 מ' רוחב, יותר מ-7 מ' אורך) שהכניסה אליו מצפון, דומה במתארו למבנה 501. המבנה הופרע בחלקו המערבי מתעלה ולא ניתן לשחזר את תוכניתו המקורית. גם למבנה זה רצפת טיח שקצותיה התרוממו ממפלס הרצפה וציפו את החלק התחתון של הקירות. ברצפה שולבו כמה בסיסי עמודים שהעידו על קירוי המבנה, באחד מהם נשמר עץ מפוחם.
בשלבים מאוחרים (I3b ,I3c) חלו שינויים ארכיטקטוניים במערכת המבנים. למבנה הצפוני-מזרחי (501 שהופך ללוקוס 500 בשלבים אלו) נבנה קיר אבנים התוחם אותו ממזרח ונוסף לו קיר פנימי שחילק את החלל הפנימי לשני מרחבים, דרומי קטן ולו רצפת טיח דקה וצפוני גדול שממנו נשמרו מעט קטעי רצפת טיח. ברצפות הטיח משולבים כמה מתקנים ובורות, חלק מהבורות מדופן באבן ובאחרים ריכוזי אפר עשירים בפוספטים המעידים על שרפת עצמות בתוכם. חלק מהמתקנים המשולבים ברצפות מבנים 500 ו-501 נועדו לאחסן פריטי צור שהיו במגוון שלבי סיתות: במתקן אחד ריכוזי גרעינים נביפורמיים בשלבי סיתות שונים ומתקן אחר הכיל מקבות, גרעינים וכלי צור אופייניים כמו ראשי חץ ולהבי מגל המצביעים על סתתי צור מומחים בטכנולוגיה הנביפורמית.
לשלבים אלה יש לשייך כמה קבורות ראשוניות ומשניות שהבולטת בהם היא קבורה של שלושה פרטים שנתגלו מעל מבנה (502). שלושת השלדים בארטיקולציה, נמצאו בתנוחה מכווצת ללא הסרת הגולגלות. השלדים הם של גבר, אישה וילד; הזרוע הימנית של האישה מתחת לראש הגבר וזרועה השמאלית מחבקת את הילד, זרועו השמאלית של הגבר מונחת על הילד (איורים 7, 8).
בשלב I3b מבנה 550 משנה את צורתו וכיוונו והופך למבנה 551. צירו מזרח–מערב והוא מקביל למבנה 500. המבנה רחב יותר מהמבנה בשלב הקודם (כ-50 מ"ר), קירותיו בנויים מִלבנים ובהם שתי כניסות, ממזרח וממערב. רצפות הטיח בשלב זה מופרעות ומשולבים בהן מתקנים ובורות; ראוי לציון מתקן מרובע ששולב ברצפת הטיח. הבורות מפוזרים על כל שטח המבנה ובולטים בהם שלושה בורות בשורה בקצה הצפוני; הבור המרכזי הכיל שריד שלד של בקר בר (Bos primigenius) בארטיקולציה (איור 9). בכל השלבים בסיסי עמודים המשולבים ברצפות הטיח, במבנה 551 השתמרה קורת עץ מפוחמת (15 ס"מ קוטר).
המכלול הליתי משטח זה אופייני לשלב התיכון של תקופת הנקק"ב. נמצאה כמות גדולה מאוד של פסולת מתעשייה נביפורמית, במיוחד להבים ולצדה בלטו להבי מגל, ראשי חץ וגרזנים. בין ראשי החצים בכל שלבי השכבה בלטו חודי יריחו ובשני מטמונים בלטו חודי עמוק.

לשכבה I2 מתקופת הניאולית הקרמי (ואדי רבה), מתחת לפני השטח הנוכחיים, שרידים דלים של קירות ומתקנים בנויים אבן ובהם מילוי שהכיל כלי צור וכלי חרס אופייניים לתרבות ואדי רבה (איור 10). נראה שהשכבה השתמרה בחלק הצפוני של השטח והייתה מושתתת על גבי שכבה I3. נראה כי שכבה I2 הייתה מתחת לשרידי תקופת הברונזה הקדומה 1, אך אלה לא השתמרו בעקבות עיבוד חקלאי מודרני ובמיוחד בעקבות עבודות תשתית בשנות השמונים של המאה הכ'.

 
שטח F
עיקר השרידים משטח זה הם מנקק"ב, שכבה F4 ומב"ק 1, שכבה F3 (איור 11). נחשפו חלקי רצפות טיח, מתקנים וקירות אבן ולבנים שבתוכניתם המרחבית התחברו עם חפירות שנות ה-80. עוד נחשפו על פני שטח נרחב מפלסים המכילים כמויות גדולות של אבנים שרופות, פריטי צור ועצמות שרופות בחלקן של מגוון בעלי חיים: צבאים, עזים, חזירים ופרות. חלק מהמפלסים הכילו חומר לבנים, מעין סדימנט מהודק בצבע חום בהיר. רוב פריטי הצור משכבה F4 הם מהנקק"ב וסותתו בטכנולוגיה נביפורמית. כמות פריטי הצור והמגוון שלהם, מגרעינים, פסולת גרעין ועד כלים כלהבי מגל וראשי חצים, מעידים כי ביפתחאל עסקו בתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' בייצור כלי צור באינטנסיביות יחסית. בשטח נמצאו גם גרזנים, סכינים וכלי עבודה נוספים. חפץ אמנות מהתקופה הניאוליתית נמצא בדמות חלוק נחל מעוטר במוטיב של דגם רשת.
שכבה F4. עובי השכבה יותר ממטר וחצי וניתן להבחין בה בארבעה שלבי התיישבות. בשלב הנמוך (F4d) שנמצא מתחת למפלסי רצפות הטיח נתגלו כמה מתקנים מעוגלים ובנויים בתוך שכבת סדימנט חרסיתית עם מעט ממצא. המתקנים דופנו בחומר טיח ובתוכם נמצא אפר שהעיד כי שימשו מתקני שרפה. כלי הצור בשטח זה דומים לאלה משטח I; החוד השולט במכלול הכלים הוא חוד יריחו.
בשלב העיקרי (F4c) נתגלו קטעי רצפות טיח פזורים על שטח נרחב ללא צורה מוגדרת וכן מבנה מלבני (102; 10 מ"ר) שנחשף חלקית, יסודות קירותיו בנויים שורה אחת של אבן (25 ס"מ גובה השתמרות). למבנה רצפה מהודקת שבחלק ממנה משולב טיח והוא מושתת על גבי רצפת טיח רחבה (70 מ"ר) שמשולבים בה מתקנים שבחלקם אפר וסימני שרפה. בין שלב F4c לשלב העליון כמטר אחד של הצטברויות (F4b) שכללו מפלסי אבן עשירים בכלי צור, מתקנים ומוקדים. השלב העליון (F4a) מופרע בבורות ובמתקנים מתקופת הברונזה הקדומה, חלקם אף חדר עמוק עד לשלבים הקדומים ביותר. בשלב הזה קטעי רצפות טיח שהשתמרו בחלק המערבי של השטח והן מושתתות על גבי מצע אבנים צפוף.
בין שכבות הנקק"ב והב"ק 1 נתגלו שרידים דלים של התקופה הניאוליתית הקרמית. השתמר רק קיר אחד אשר ככל הנראה שימש גם בתקופת הברונזה הקדומה ומפלס חיים דק המתייחס אליו. על פי החרסים יש לשייך את הממצא לתרבות הלודית (יריחו IX).
בשכבה F3, מתקופת הברונזה הקדומה 1, נחשפו שני מפלסים. משלב F3b נשמרו קטעי קירות וכמה מתקנים חקלאיים, ככל הנראה ממגורות בנויות מאבני שדה ששימשו לאכסון דגנים. עוד נמצאו כמה בורות אשפה, בהם בור גדול שהכיל כמויות גדולות של שברי כלי חרס: קנקנים גדולים ובינוניים וקערות מעודנות מטיפוס הקערות ממורקות אפור. בשלב העליון (F3a) שרידים וקטעי קירות של בניינים אובליים. חלק גדול מהם נחפרו בעבר ובעונה זו הושלמו תוכניותיהם ונחפר המפלס שמתחתם.
כל כלי החרס הרבים שנמצאו שייכים לב"ק 1א' וכן נמצאו להבי מגל כנעניים, חרוזי קרניאול וקונכיות מהים התיכון וממצרים המעידים על קשרים עם ארץ זו.  

שטח H

בשטח שקע עמוק שנוצר על ידי הדחפורים בשנות השמונים בהכנת תשתית הכביש. בעבר נעשו כאן כמה חתכי בדיקה על ידי אוניברסיטת חיפה אך הם לא סומנו ומיקומם אינו ידוע.
תעלת בדיקה מוגבלת במרכז השטח הצביעה על מפלס ארכיאולוגי עבה ועשיר בפריטי צור ניאוליתיים. בתחתית התעלה נחשף משטח בהיר שנראה כקטע של רצפת טיח. נפתחו שמונה ריבועים לעומק 0.7 מ'. בראשית החפירה התברר שכל השרידים הארכיאולוגיים שהשתמרו בשטח הם מנקק"ב. השרידים המאוחרים לתקופה זו הוסרו כנראה במהלך העבודות של שנות השמונים. בחפירה אותרו ונחפרו שלושה שלבי התיישבות, שלושתם שייכים לשכבה אחת.
שלב H2c השתמר בשורת הריבועים הדרומיים בלבד. ביתר הריבועים הופיעה קרקע סטרילית. המפלס עשוי סדימנט אפור-בהיר, מעורב באבנים מזווות שחלקן הגדול עבר שרפה. המפלס הכיל מוקדים קטנים רבים, בורות שהכילו אבנים מזווות ומתקנים קטנים ועגולים (0.5 מ' קוטר) בנויים מטיח ותכולתם שרידי טיח גס. על פי אופי המפלס והמתקנים סביר להניח שזהו אזור תעשייה הקשור להכנת טיח. 
שלב H2b  (כ-0.4 מ' עובי) מתאפיין במפלס של סדימנט אפור פריך ועשיר בחומר לבנים, עצמות בעלי חיים וריכוז גבוה של פריטי צור. המפלס נוטה לצפון-מזרח, עוביו במזרח עולה על עוביו במערב. אף שהממצא עשיר נראה שהמפלס מלאכותי, תוצאה של שפך מכוון שכיסה את השקע שנוצר בפעילות מאוחרת. השפך מושתת בחלק הצפוני על גבי אדמת טרה רוסה חומה וסטרילית. בחלק הדרומי השתמרו קטעי קירות היוצרים חדרים ריבועיים עם רצפות טיח המושתתות על גבי מפלסי אבן מהודקים, מתקנים, וקבר אחד שנתגלה מתחת לרצפה ובו מת שהונח בתנוחה מכווצת, הגולגולת נותרה במקומה.
שלב H2a נפגע קשות בעבודות עפר ולא נותר שריד באתרו אם כי בחתך ניתן להבחין במפלס.
 

שטח G

בחתך שנעשה בשטח (50 מ' אורך, 15 מ' רוחב) נלמדו ההצטברויות באתר. נפתחו 31 ריבועים (איור 12), ברובם הושלמה החפירה ונחשפה הקרקע הבתולה. נחשפו חמש שכבות:
שכבה G5 (נקק"ב). הגדרת המילויים השייכים לשכבה זו נעשתה בדרך כלל על פי העדר ממצא קרמי. יש לציין שלא נמצא אף פריט שניתן לשייך לנקק"ג (ימי התרבות הע'זלית) ונראה על כן שיש לדחות הצעות קודמות בדבר קיומו של יישוב מתקופה זו באתר. הוגדרו שלושה שלבי התיישבות:
שלב G5c נחשף בשלושה ריבועים בלבד, בבדיקות מצומצמות שנעשו מתחת לרצפת מבנה 200 (להלן). מסתבר שבמקום היה שקע (כ-4 מ' קוטר) ובבסיסו רצפת אבנים קטנות. על הרצפה הייתה הצטברות עפר בהיר (כ-0.4 מ' עובי).
השרידים הבולטים בשלב G5b הם מבנים נרחבים שיסודות קירותיהם הושתתו על הקרקע הבתולה ונבנו מאבנים גדולות. הרצפות נעשו משכבה דקה של גיר כתות. על פי רוב השתמרו ונחשפו רק קטעים קטנים ואין בהם די כדי ללמוד על תכנון היישוב ומבניו. במרכז השטח נתגלה מבנה  מלבני (מבנה 200) שהשתמרותו מעולה וכאן הורחבה החפירה. למבנה מתאר מלבני (8×9 מ'; איור 13), קירותיו היו כנראה מלבני בוץ ולא השתמרו; בחלק מההיקף נמצא יסוד האבן של הקיר ובחלק אחר נראה שהלבנים הונחו ישירות על הקרקע. לרצפת המבנה תשתית אבנים קטנות (כ-20 ס"מ עובי), בראשה סודרו אבנים קטנות ושטוחות שהמרווחים ביניהן מולאו במלט סידי, שבו גם טייחו את פני הרצפה.
ברצפה נכרו כמה בורות, עוד בימים שהמבנה שימש, ייעודם לרוב אינו ברור. התברר שבתחתית ארבעה בורות הותקנו יסודות להצבת עמודים לתמיכת הגג (איור 14).
הפתח הראשי של המבנה במרכז קיר הרוחב הצפוני, על ציר האורך של המבנה, בין ארבעה עמודים. מצפון למבנה הייתה חצר שרוב שטחה לא נחשף. לאחר שהמבנה יצא משימוש הוא כוסה בשכבה דקה של עפר חרסיתי חום כהה, במרכז הונחה אבן גדולה מאוד ומעל האבן ולכיסוי העפר נערם גל גדול של אבנים קטנות שגודלן אחיד ונראה על כן שהן נבחרו בקפידה.
מבנה כזה לא מוכר עד כה באדריכלות הנקק"ב; ייחודו בממדיו הגדולים ובהשקעה הרבה בבנייתו מעידים כי היה לו שימוש ציבורי. על פי גניזתו המוקפדת של המבנה לאחר שנעזב נראה כי תושבי האתר ייחסו לו משמעות סמלית, אולי שימש לעריכת טקסים.
מחוץ למבנה 200, סמוך לפינה הדרומית-מערבית נמצאה מצבה מאבן מהוקצעת שמתארה מלבני (0.3×0.6×1.4 מ'; איור 15); ייתכן ששימשה אסטלה.
ראש השכבה בשלבG5a  נחשף ברוב השטח ונמצאו מצבורים רבים ושני בורות גדולים שבהם פסולת סיתות של כלי צור. לשלב זה ניתן לייחס רק מעט שרידי אדריכלות, בהם רצפת טיח עבה של מבנה קטן. עוד שייכים לשלב שלושה כבשנים גדולים שהוקמו בתוך בורות (כ-2.5 מ' קוטר) שמתארם מעוגל. בדיקה שערך צוות חוקרים ממכון ויצמן לאפר מתוך הכבשנים העלתה כי טמפרטורת הצריפה בכבשנים הגיעה קרוב ל-1000 מעלות צלסיוס (איור 16).
תעשיית הצור בשלבים G5b-c דומה לזו שבשטחים האחרים והיא אופיינית לנקק"ב התיכון. מלבד פסולת רבה המעידה על תעשייה נביפורמית  בלטו גם להבי מגל, ראשי חץ וגרזנים. בשלושת השלבים בלטו חודי ביבלוס מבין ראשי החץ האופייניים, עדות לכך שהצטברויות הנקק"ב בשטח G כנראה מאוחרות לאלה שבשטח F שבהן בלטו חודי יריחו. בשלב G5a הממצא שונה, בבורות הסיתות במיוחד נמצאו גרעינים ביפולריים שאינם נביפורמיים ופסולת של תעשיית כלים דו-פניים השייכים כנראה לשלב המאוחר של הנקק"ב. בממצא בלטו כלים מיוחדים שיוצרו באתר, בהם סכינים מעוצבים בקפידה בשברור לחץ דו-פני, המוכרים ממקומות אחרים אך דומה שמכלול זה גדול ומרשים במיוחד (איור 17).

שכבה G4 (התקופה הניאוליתית הקרמית). לשכבה זו יש לשייך שרידי בנייה רבים שמהם נשמרו קטעי קירות בכל שטח החפירה. למבנים קירות ישרים או מעוגלים אך בשלב זה לא ניתן להגדיר מבנים שלמים (איור 18). בפינת אחד המבנים נמצא באתרו פערור שלם עם שתי ידיות זיז גדולות וזיזים רבים לאורך השפה.

בכמה מקומות ניתן להגדיר שלושה שלבים שבהם מבנים תפסו את מקום קודמיהם, אך תמונה זו אינה מציגה שלוש שכבות משנה עוקבות, אלא רצף מקומי של שנויים.
מבנה III/B/1 שנחשף בחפירות בראון ויוחס לשכבה III מנקק"ב שויך על סמך החפירה המחודשת לשכבה G4 מהתקופה הניאוליתית הקרמית. ממצאי שכבה G4 בשילוב עם ממצאי שכבה III מחפירת בראון מלמדים על יישוב קטן (2.5 דונם) שרובו נחפר. המבנים צפופים וחדריהם קטנים. בחשיפת היישוב ובהגדרתו יש חידוש רב ותרומה רבה לחקר תרבויות התקופה בצפון ארץ ישראל.
לשכבה G4 יש לשייך גם קבר של אישה בוגרת שהונחה בתנוחה מכווצת ופניה לצפון-מזרח. על חלקה העליון של הגופה הונחו אבנים שטוחות ובמרכזן, מעל הראש, הוצבה אבן מצבה שטוחה שהונחה על צדה הצר במקביל לכיוון הגופה.
כלי החרס משכבה זו מעידים על זיקה מובהקת לתרבות הלודית (בת זמנה של שכבה IX ביריחו) וכוללים קנקנים עם שפה מכונסת ומעט כלים מצוירים וממורקים המעוטרים בדגמי משולשים ואגדי קווים מקבילים (איור 19).
במכלול הצור נפוצים פריטים שאריתיים רבים מימי שכבה G5, אך ניתן לציין גם פריטים אופייניים לשכבה: גרעיני נתזים עם שטחי נקישה אחדים, גרזנים דקים עם חורפה רחבה שרבים מהם עוצבו על גבי נתזים, פריטים אחדים של להבי מגל שעוצבו בשברור לחץ דו-פני ומעט ראשי חץ זעירים.
כלי החרס והצור מעידים על זיקה ברורה לתרבות הלודית; מן הממצא נעדרים לחלוטין מרכיבים אופייניים לתרבות הירמוכית דוגמת חרסים מעוטרים בחריטה או בשילוב של חריטה וציור וכן להבי מגל עם שינון עמוק.
שכבה G3 (תקופת הברונזה הקדומה 1). שרידים אדריכליים משכבה זו נחשפו רק במערב השטח. נחשפו מפלסי אבנים בינוניות ושרידים דלים של קירות. ממזרח לשטחי הבנייה נמצאו שלושה קנקני קבורה שבהם שרידי שלדים של תינוקות בני יומם. מעניין לציין שאלה נמצאו מחוץ לתחום מבני הברונזה הקדומה.
במכלול הקרמי נפוצים פערורים וקדרות עם רכס מעוטר סמוך לשפה וקנקנים וכלים ממשפחת הממורקים אפור. מכלי הצור האופייניים לתקופה זו יש לציין פריטים מעטים של להבי מגל כנעניים.
בחפירות שנות השמונים ובחפירה הנוכחית נחפר רוב שטחו של היישוב מתקופה זו ושילוב הממצאים מן החפירות מלמד על יישוב (כ-4.5 דונם) שבו שני מקבצי מבנים (שטחים A ו-B של חפירת בראון) וביניהם מרחב פתוח שהבנייה בו כללה בעיקר רצפות אבן, ללא מבני מגורים (שטח G).
שכבה G2 (תקופת הברונזה הביניימית). נמצאו חרסים אחדים סמוך לפני השטח ועל פי רוב לא ניתן לשייך אליה הצטברויות ברורות. רק בריבוע אחד נמצא בור קטן מתקופה זו ובו שברי סיר בישול וקנקן.
שכבה G1 (פני שטח). נמצאו חרסים מהתקופות הרומית הקדומה, הרומית המאוחרת והביזנטית. רוב כלי החרס הם מן התקופה הרומית המאוחרת ובולטים בהם כלים מטיפוס כלי כפר חנניה. נראה שחרסים אלה הגיעו על ידי חקלאים שדישנו את שדותיהם בפסולת יישובים.