נפתחו שני ריבועי חפירה צמודים בציר דרום–צפון (T2 ,T1, מידות 4×8 מ'; איורים 1, 2). תחילה נחפר השטח באמצעות מחפרון נטול שיניים. בחלקה העליון של החפירה הידנית נחשפה שכבה בעובי של כמטר אחד של אדמה חרסיתית בצבע חום כהה (לוקוסים 100, 101). בשכבה זו (לוקוס 100) התגלו חרסים מהתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הח'-הי' לסה"נ), ובהם שבר נר (איור 3: 1) ושבר כלי זואומורפי (איור 3: 2). מתחת לאדמה הכהה נחשפה שכבת אדמה חולית בצבע חום בהיר, המשתפלת במתינות לצפון (לוקוסים 103, 104), ובה הרבה עצמות פזורות של בעלי חיים. מבדיקת העצמות עולה כי הן שייכות לכל הפחות לארבעה סוסים, שני פריטי בקר ובעל חיים נוסף שלא זוהה. כן נחשפו בשכבת אדמה חולית זו חרסים מהתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הח'-הי' לסה"נ), ובהם בסיסי קערות מזוגגות (איור 4: 1, 2), שפת קנקן שק (איור 4: 3), שבר של בסיס קנקן (איור 4: 4) ופכים (איור 4: 7-5). צמוד לדופן המזרחית של שטח החפירה, במרכזה, נחשף מפלס דק מאוד של אבנים קטנטנות (לוקוס 107), בדומה לחצץ, שמעורבים בו חרסים מהתקופה האסלאמית הקדומה, ובהם קערה מזוגגת (איור 5: 1), בסיס פך (איור 5: 2) ושבר ידית מטין צלהב מעוטרת בעיטור פלסטי (איור 5: 3). את מפלס 107 חותכת בצד מערב תעלה בכיוון צפון-מזרח-דרום-מערב, שנעשתה כנראה בעבר באמצעות כלי מכני. בתעלה התגלה מילוי של אדמה בצבע חום כהה.

החפירה הועמקה בשטח מלבני קטן בחלקם הדרומי-מזרחי של ריבועי החפירה (לוקוסים 102, 106, 109; איורים 1, 6). בשטח זה נחשפו חרסים מהתקופה האסלאמית הקדומה, בהם שפת קערה (איור 7: 1), קדרות (איור 7: 4-2), בסיס פך (איור 7: 5) ובסיס נוסף של פך או אמפורה מטין צלהב (איור 7: 6). כן התגלו עצמות בעלי חיים (איור 8) על גבי מפלס של אבני שדה קטנות ובין האבנים. מתחת למפלס האבנים ולעצמות התגלתה שכבה דקה של חול ים. בחלק הדרומי-מזרחי של החפירה, מתחת לשכבת חול הים, נחשפה קרקע חולית חומה סטרילית.