נחפרה מערת קבורה חצובה בסלע הכורכר שתקרתה קרסה ודופנה המזרחית נהרסה בעבודות תשתית בתקופת קום המדינה (לוקוס 104; איורים 2, 3). למערה מתאר עגול (2.2 מ' קוטר, 1.2 מ' גובה) ונמצאו בה שרידי עצמות אדם לא בארטיקולציה. השתמרותם הדלה לא אפשרה לקבוע את מין הנפטרים או את גילם.

 
מכלול הכלים מהמערה (איור 4) אופייני למכלולי קבורה מתקופת הברונזה הקדומה 1, 2 ונקבע על פי קערות מזוות (איור 1:5, 2) ממשפחת אפק שהופעתן הקדומה במכלולי שלהי תקופת הברונזה הקדומה 1 והיא נפוצה בתקופת הברונזה הקדומה 2. כלים נוספים אינם מסייעים לתיארוך מדויק יותר: שלוש קערות המיספריות (איור 5-3:5), קומקום (איור 6:5), ספל עם ידית אוזן משוכה מעל השפה (איור 7:5), פך (איור 8:5), אמפוריסקוס (איור 9:5) וקנקן (איור 10:5). קנקן (איור 11:5) מתקופת הברונזה התיכונה 2א' שנחשף בשכבות העליונות של המערה מעיד כנראה על שימוש חוזר במערה בפרק זמן זה, כך נמצא גם בחפירות קודמות באתר.