בחודש פברואר 2013 נערכה חפירת הצלה בתל עפר, שבשכונת גבעת אולגה בחדרה (הרשאה מס' 6713-A; נ"צ 188762-811/705763-864), לתיעוד שרידים קדומים שנהרסו בקרבת המצוק המערבי של התל המשקיף לים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עיריית חדרה, נוהלה על ידי מ' מסארווה (צילום שטח), בסיוע י' עמרני (מנהלה), ר' מישייב ומ' קאהן (מדידות ושרטוט), פ' גנדלמן (ייעוץ קרמי), נ' זאק (תכנית) ומ' שויסקיה (ציור כלי חרס).
החפירה נערכה בצפון-מערב שכונת גבעת אולגה, על מצוק גבוה ותלול ברכס הכורכר שנמשך לאורך החוף, אשר נפגע מגלי הים (איור 1). על פני השטח אפשר להבחין בשרידי מבנים, ברצפות פסיפס ובחרסים מן התקופות הרומית והביזנטית. בתל נערכו בעבר חפירות ארכיאולוגיות, ונחשפו בהן שרידים של בית אמידים, רצפות פסיפס, שברי פריטים ארכיטקטוניים ובריכת מים בנויה (פורת תשמ"ח; פיילשטוקר תשנ"ו).
נחפרו ארבעה ריבועים (1–4; איור 2), ונמצאו בהם שרידים של תשתיות לרצפות, כנראה רצפות פסיפס של מבני מגורים, וחרסים מהתקופה הביזנטית המאוחרת. ממצאי החפירה מעידים על השתרעות היישוב בתקופה הביזנטית עד חוף הים.
בריבוע 1 (5 × 5 מ'; איור 3), בעומק 0.2 מ' מפני השטח נמצאו קטע מתשתית רצפה שהשתמרותו גרועה (L522; מידות 2.0 × 2.5 מ') בנוי מאבני כורכר קטנות, שברי כלי חרס, שברי שיש ורעפים המלוכדים בטיח לבן. במילוי שמעל התשתית נמצאו אבני פסיפס רבות במגוון גדלים וצבעים.
בריבועים 2 ו-3 (כ-10 × 12 מ'; איור 4), בעומק 0.15 מ' מפני השטח, נמצאו כמה קטעי תשתית של רצפת פסיפס שהשתמרותם גרועה (L514–L509). במילוי שמעל התשתית נמצאו אבני פסיפס רבות במגוון גדלים וצבעים. בריבוע 3 נחשפה תעלה (כ-6 מ' אורך, 0.12 מ' רוחב, 0.1 מ' עומק), ששימשה כנראה לניקוז מי גשמים מגגות המבנים. התעלה מתחילה במזרח, נמשכת למערב, מתפתלת לדרום-מערב וחותכת את תשתית הרצפה. בריבוע 2 נחשף קטע מתעלה דומה (2.5 מ' אורך), המתחברת כנראה לתעלה מריבוע 3. בפינה הדרומית-מזרחית של ריבוע 2 נחשפו שלוש אבני גזית מכורכר (0.4 × 0.4 × 0.8 מ') סדורות בכיוון צפון–דרום, כנראה שרידי קיר.
בריבוע 4 (5 × 5 מ'; איור 5) נמצאו שרידי תשתית (L518–L515), כנראה של רצפת פסיפס שנהרסה ברובה. השתמר ממנה קטע קטן בפינה הצפונית-מערבית, ובסביבתה נמצאו אבני פסיפס רבות במגוון גדלים וצבעים.
בחפירה נמצאו בסיס קערה קפריסאית מהמאות הו'–הז' לסה"נ (CRS; איור 1:6), שפת פך מהמאות הה'–הו' לסה"נ (איור 2:6), בסיס פכית מהמאות הז'–ח' לסה"נ (איור 3:6) ושפות של קנקני עזה מהמאות הו'–הז' לסה"נ (איור 4:6–6).
פורת י' תשמ"ח. תל עפר. חדשות ארכיאולוגיות צב:26–28.
פיילשטוקר מ' תשנ"ו. תל עפר. חדשות ארכיאולוגיות קד:69–70.