בחודש מרס 2013 נערכה חפירת הצלה באתר חורבת פונדק (הרשאה מס' 6746-A; נ"צ 197963-8359/660629-832), לקראת קידוח נפט. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת גבעות עולם חיפושי נפט, נוהלה על ידי מ' היימן (צילום שטח), בסיוע י' עמרני (מנהלה), ל' דרזנר (ניהול שטח), מ' קונין וא' האג'יאן (מדידות ושרטוט).
החפירה (10 ריבועים) נערכה בשטח של גבעות, הזרועות בצפיפות במדרגות עיבוד, ערמות סיקול וגדרות אבן (איורים 1, 2). תועדו שרידי קירות תמך של מדרגות עיבוד (W112 ,W110–W108 ,W106 ,W104–W100), קיר גדרה (W107) וערמות סיקול (L111 ,L105). שרידים אלה שייכים לעורף חקלאי טיפוסי לאזור שפלת השומרון. חורבת פונדק מרוחקת כ-500 מ' מחורבת אנושה ובמרחק דומה מחורבת לבד. שני האתרים האחרונים נחפרו בעבר ונמצאו בהם מבנים, בורות מים וקברים מהתקופות הברזל 2, הפרסית, הרומית, הביזנטית, והאסלאמית הקדומה (שיאון 2005). לחפירה קדם סקר פיתוח שתועדו בו מתקנים חקלאיים (קורנפלד, עסיס ודיין 2013).
קירות תמך של מדרגות עיבוד
קיר (W100, כ-30 מ' אורך, כ-0.9 מ' רוחב, כ-0.3 מ' גובה מרבי; איור 3) בנוי מגבב אבנים במגוון גדלים; נחפר ממנו קטע של כ-4 מ'. משני צדי הקיר אדמה (כ-0.2 מ' עובי), ומתחתיה סלע טבעי.
קיר (W101, כ-150 מ' אורך, כ-0.7 מ' רוחב, כ-0.4 מ' גובה מרבי) בנוי משתי שורות אבנים (0.6 מ' אורכן המרבי) וביניהן מילוי אבנים קטנות; נחפר ממנו קטע של כ-3 מ'. הקיר שרד לגובה נדבך אחד ומשני צדיו אדמה (כ-0.1 מ' עובי), ומתחתיה סלע טבעי.
קיר (W102, כ-50 מ' אורך, כ-0.8 מ' רוחב; איור 3) בנוי משתי שורות אבנים (0.6 מ' אורכן המרבי); נחפר ממנו קטע של 4 מ'. משני צדי הקיר אדמה (0.3 מ' עובי), ומתחתיה סלע טבעי.
קיר (W103, כ-20 מ' אורך, כ-1.1 מ' רוחב, כ-0.2 מ' גובה; איור 4) בנוי משתי שורות אבנים (0.4 מ' אורכן המרבי) וביניהן מילוי אבנים קטנות; נחפר ממנו קטע של 4 מ'. משני צדי הקיר אדמה (0.2 מ' עובי), ומתחתיה סלע טבעי.
קיר (W104, כ-150 מ' אורך, כ-1.2 מ' רוחב, כ-0.3 מ' גובה) בנוי משתי שורות אבנים (0.5 מ' אורכן המרבי) וביניהן מילוי אבנים קטנות; נחפר ממנו קטע של 5 מ'. משני צדי הקיר אדמה (0.5 מ' עובי), ומתחתיה סלע טבעי.
קיר (W106, אורך 40 מ', רוחב 1.4 מ', גובה 0.3 מ') בנוי מגבב אבנים קטנות; נחפר ממנו קטע של 5 מ'. משני צדיו אדמה (0.5 מ' עובי), ומתחתיה סלע טבעי.
קיר (W108, כ-50 מ' אורך, כ-0.8 מ' רוחב) בנוי משתי שורות אבנים (0.6 מ' אורכן המרבי) וביניהן מילוי אבנים קטנות; נחפר ממנו קטע של 5 מ'. משני צדי הקיר אדמה (כ-0.4 מ' עובי), ומתחתיה סלע טבעי.
קיר (W109, כ-80 מ' אורך; איור 5) בנוי משתי שורות אבנים (1 מ' אורכן המרבי) וביניהן מילוי אבנים קטנות; נחפר ממנו קטע של כ-4 מ'. משני צדי הקיר אדמה (0.2 מ' עובי), ומתחתיה סלע טבעי.
קיר (W110, אורך 70 מ', רוחב 0.7 מ', גובה מרבי 0.2 מ') בנוי מגבב אבנים (0.8 מ' אורכן המרבי); נחפר ממנו קטע של 5 מ'. משני צדי הקיר אדמה (0.1 מ' עובי), ומתחתיה סלע טבעי.
קיר (W112, אורך 60 מ', רוחב 1.1 מ', גובה מרבי 0.3 מ') בנוי מגבב אבנים (0.8 מ' אורכן המרבי); נחפר ממנו קטע של 6 מ'. משני צדי הקיר אדמה (כ-0.3 מ' עובי), ומתחתיה סלע טבעי.
קיר גדרה
קיר (W107, כ-220 מ' אורך, 0.8 מ' רוחב, 0.3 מ' גובה; איור 6) בנוי משתי שורות אבנים (0.4 מ' אורכן המרבי); נחפר ממנו קטע של 5 מ'. הקיר מסמן גבול של חלקה חקלאית שבתוכה מדרגות עיבוד כמו אלה שתוארו לעיל.
ערמות סיקול
ערמה (L105, קוטר 4 מ', גובה 0.4 מ'; איור 7) מורכבת מגבב אבנים (0.2 מ' אורכן המרבי) על גבי הצטברות אדמה (כ-0.1 מ' עומק) מעל סלע טבעי.
ערמה (L111, קוטר 5 מ', גובה 0.2 מ'; איור 8) מורכבת מגבב אבנים (0.2 מ' אורכן המרבי) על גבי הצטברות אדמה (כ-0.2 מ' עומק) מעל סלע טבעי.
במדרונות סביב שטח החפירה זרועים בצפיפות רבה קירות תמך של מדרגות עיבוד דומות לאלה שתוארו לעיל. קירות דומים לקיר 107 מחלקים את המדרונות לחלקות במגוון גדלים, אולם ממדיה המצומצמים של החפירה לא אפשרו לעמוד על החלוקה המפורטת של המדרונות סביב החפירה. ערמות סיקול מהסוג שתואר לעיל פזורות בכל השטח. על סמך תקופת קיומן העיקרי של החורבות הסמוכות אפשר לשער שמדרגות העיבוד הן מהתקופה הביזנטית.
קורנפלד י', עסיס ר' ודיין א' 2013. פרדס חנה–כרכור – לוד, תוואי המסילה המזרחית, סקר. חדשות ארכיאולוגיות 125.
שיאון ע' 2005. חורבת אנושה וחורבת לבד. חדשות ארכיאולוגיות 117.