נפתחו חמישה ריבועים ונחשפו שלוש שכבות התיישבות: שכבה IΙΙ מתוארכת לתקופה הביזנטית, שכבה לתקופה האומיית ושכבה I ולתקופה העבאסית.

בשכבה III שני שלבי בנייה (איור 2): לשלב הראשון שייך מבנה, שממנו שרד חדר הבנוי משלושה קירות, שמהם נותרו היסודות: דרומי (W120; אורך 6.8 מ', רוחב 0.85 מ', גובה השתמרות 1 מ'), שלו פן דרומי מטויח בטיח אפור (איור 3), מזרחי (W124) וצפוני (W106), הבנויים מחלוקים ונשתמרו לגובה ארבעה–חמישה נדבכים. במרכז המבנה קיר (W115) מאבנים מסותתות, ששימש כנראה מחיצה. לשלב השני שייכים שני קירות מאבנים מסותתות (W134 ,W114), שאליהם  ניגשה כנראה רצפה (L109; איור 4) מאדמה אפרפרה המכילה אבנים קטנות מהודקות.
בשכבה II נחשפה שכבת שרפה (L105; איור 5), המשתרעת על פני חלקו הדרומי של שטח החפירה, מעל לשכבה הביזנטית.
בשכבה I (ר' איור 2) נחשף חלק של מבנה ובו קירות דרומי (W112) ומערבי (W125), הבנויים מאבנים מסותתות. קיר נוסף (W113) נמצא במחיצה הצפונית של החפירה ומטעמי בטיחות לא נחפרה הפינה בינו לבין קיר 125. במזרח המבנה רצפת אבן (L126) שהונחה מעל קיר 106 משכבה III (איורים 2, 6) ומאוחרת לו. 
 
בשכבה III נמצאו קנקנים המתוארכים למחצית הראשונה של המאה הז' לסה"נ (איור 7).
בשכבה II נמצאו קדרת בישול (איור 1:8), קנקנים (איור 2:8–4), המתוארכים לסוף התקופה הביזנטית–תחילת התקופה האומיית, שבר גוף של קנקן (איור 5:8), המתוארך לתקופה האומיית וכן שבר של כלי סטיאטיט (איור 6:8), שהגיע לאזור בתקופה האסלאמית הקדומה.
בשכבה I נמצאו קערה (איור 1:9), סיר בישול (איור 2:9), פך (איור 3:9), פכית (איור 4:9), פקק (איור 5:9) ונרות שמן (איור 6:9–9), המתוארכים לתקופה העבאסית (המאות הח'–הט' לסה"נ).
התגלו גם מטבע שנמצא על קיר 125 מטיפוס ביזנטו-ערבי (647–670 לסה"נ; ר"ע 140901), ספטולה מברונזה (איור 1:10) ושבר של לוחית מברונזה (איור 2:10).
 

נמצאו שלוש שכבות ברורות. בקדומה נחשף חלק ממבנה, שממנו נשתמרו בעיקר היסודות. בשטח נמצאו אבני גזית רבות, שהיו שייכות כנראה למבנה. על פני השטח נמצאה פיסת פסיפס צבעוני (5×5 ס"מ). ממצאים אלה מאששים את הסברה שהמבנה שימש חלק ממנזר. בחתכי הבדיקה נמצא ממערב לחפירה קיר בציר צפון–דרום, שכנראה סגר את המתחם.משכבהII  נותרה שכבת שרפה. המבנה חרב קרוב לוודאי בתקופה האומיית (אמצע המאה הז' לסה"נ). בשכבה I מבנה מרוצף באבנים מהתקופה העבאסית, שנבנה על חלקו הצפוני של המבנה וצפונה ומהותו אינה ברורה. ייתכן שהיה קשור לבית הבד שנתגלה כ-100 מ' מצפון-מזרח לחפירה (חדשות ארכיאולוגיות 121).

 

 


 

פורת י', דר ש' ואפלבאום ש' תשמ"ה, עורכים, קדמוניות עמק חפר. תל אביב.