בחודשים פברואר–מרס ונובמבר–דצמבר 2017 נערכו חפירות בדיקה והצלה ברמות אלון א' בירושלים (הרשאה מס' A-7917; נ"צ 219881-913/635635-53; איור 1), לקראת בנייה. החפירות, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הבינוי והשיכון, נוהלו על ידי ד' גלמן וס' מזרחי, בסיוע נ' נחמה (מנהלה), א' פרץ וא' ויגמן (צילום ותיעוד דיגיטלי), א' האג'יאן, מ' קאהן, ו' אסמן, ד' פורוצקי וס' איטקיס (מדידות ושרטוט), ד' תנעמי (גילוי מתכות), ש' לשם, ב' טורי ומ' סמהורי (פיקוח), א' קרסיק (ציור ממצא דיגיטלי), כ' הרש (ציור ממצא) וי' ספז (נומיסמטיקה).
האזור נחפר ונסקר בעבר פעמים אחדות. כבשן סיד, שזמנו אינו ידוע, נחפר כ-800 מ' ממערב לחפירה הנוכחית (אבנר 2008). ביער רמות נחשפו ארבעה מבנים מטיפוס שלושה-מרחבים מתקופת הברזל (דוידוביץ' ואחרים תשס"ו). כ-100 מ' מצפון-מזרח לחפירה הנוכחית נמצאו שרידי מבנים, חומה ומגדל המתוארכים לתקופת הברזל 2, וכן קירות טרסה, שרידי דרך קדומה וערמות סיקול (מזרחי ופורסטני 2016; מזרחי, כצנלסון ואריאל 2016). בסקרי פיתוח אותרו ערמות סיקול, כבשני סיד, מתקנים חקלאיים וקירות טרסה ממגוון תקופות, וכן נאספו חרסים מתקופת הברזל (אייריך-רוז ובירקנפלד 2008; רישיון מס' 388/2012-S).
באזור מזרח החפירה נחשף מבנה מטיפוס בית חצר מתקופת הברזל 2 (מזרחי ואחרים תשע"ט: 202–205).
במערב החפירה נמצא כבשן סיד (איורים 2, 3) שבו תא בערה עגול (L12; כ-4.7 מ' קוטר, כ-3 מ' גובה מרבי), פתח הזנה, תעלת אוורור (L17) ודופן חיצונית עגולה (W2). תא הבערה היה מלא אבנים, מקצתן שרופות, ואפשר שאלו היו אבני הקירוי שקרסו לחלל התא לאחר שהכבשן יצא מכלל שימוש. פתח ההזנה פנה מערבה, ובצדו הדרומי ניכרו שני שלבי בנייה. בשלב הראשון שולב קיר (W20; כ-2.5 מ' אורך, 0.45 מ' רוחב, 1.4 מ' גובה מרבי) בקיר 2, הדופן העגולה של הכבשן. בשלב השני נבנה קיר (W19; כ-2.9 מ' אורך, 0.8 מ' רוחב, 1.3 מ' גובה מרבי) הניגש אל קיר 20 מהשלב הראשון (איור 4).
תעלת האוורור 17 (1.5 מ' אורך, 1.1 מ' גובה, 0.9 מ' רוחב; איור 5) נבנתה בתוך דופן הכבשן ופונה דרומה-מערבה. דופנותיה נבנו מארבעה נדבכים של אבני שדה בינוניות ברוחב של אבן אחת, והיא קורתה בלוחות אבן גדולים שהשתמרו רק בחלקה הבנוי בתוך דופן הכבשן. ניכר כי דופנות התעלה נמשכו לתוך חלל תא הבערה ונבנו על רצפת הכבשן שלא נחשפה במלואה.
סביב הכבשן, למעט בצד של פתח ההזנה, התגלתה פסולת ייצור – שפכים רבים של אבנים במגוון גדלים, חלקן שרופות ואף מעורבבות בתחמוצות ברזל, וכן אפר רב (איור 6). השפכים שממזרח לכבשן כיסו חלקים מהמבנה שנחשף במזרח החפירה.
בתוך הכבשן לא התגלו ממצאים מתארכים. בשפכים נמצא שבר קנקן מטיפוס
hand-made geometric painted ware (איור 7), שהיה נפוץ בתקופות שלמן הצלבנית ועד העות'מאנית. ייתכן שזהו ממצא אקראי, ועם זאת הוא מעיד אולי שהכבשן פעל בתקופה האסלאמית המאוחרת. כבשנים שמאפייניהם דומים ומתוארכים לתקופה העות'מאנית, נחפרו בח' חאתולא שבקרבת שער הגיא (רדשקובסקי 2015 [א]), ברמת בית שמש ד' (רדשקובסקי 2015 [ב]), ברמת בית שמש ג' (סטורצ'ן 2012 [א]; 2012 [ב]) ובנווה יעקב (בארי 2012). לפיכך, נראה שאף כבשן זה הוא בן התקופה.
דוידוביץ א', פרחי י', קול-יעקב ש', הר-פלד מ', וינבלט-קראוז ד' ויעלון י' תשס"ו. חפירות ההצלה ביער רמות וברמת בית הכרם: נדבך נוסף להכרת הפריפריה החקלאית של ירושלים בימי הבית הראשון והשני. בתוך א' ברוך, צ' גרינהוט וא' פאוסט עורכים. חידושים בחקר ירושלים י"א. רמת גן. עמ' 35–111.
מזרחי ס', פרויד ל', גלמן ד' וגדות י' תשע"ט. איזה מן כפר זה? מבנים ופעילות חקלאית בצפון-מערב ירושלים בתקופת הברזל ב'3, המאה הז' לפסה"נ. בתוך י' עוזיאל, י' גדות, י' זלינגר, א' פלג-ברקת וא' גוטפלד, עורכים. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה י"ב. ירושלים. עמ' 191–213.