נפתחו שני ריבועים צמודים זה לזה בצדו הצפוני של הכפר, על גדתו הדרומית של נחל יששכר, ונחשפו שרידי גת לייצור יין משלהי התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית קדומה (המאות הז'–הח' לסה"נ; איור 2).
 
לגת משטח דריכה (L10; איור 3) מרוצף באבני פסיפס לבן גס, ששרדו ממנו רק פיסות קטנות. תשתית משטח הדריכה מורכבת משתי שכבות: שכבה עליונה (כ-0.2 מ' עובי) עשויה טין לבן מעורב באבני פסיפס רבות, ושכבה תחתונה של אבני בזלת שטוחות קטנות–בינוניות. משטח הדריכה נתחם מדרום וממערב בשני קירות (W13 ,W12), ששרד מהם רק נדבך היסוד, הבנוי בניית גוויל מאבני בזלת קטנות ועליהן שרידי טיח לבן. קיר 13 נבנה צמוד למשטח הדריכה ושימש כנראה מחיצה פנימית, וקיר 12 תחם את המשטח ממערב. תעלת היסוד של קיר 12 חדרה אל מתחת למפלס תשתית משטח הדריכה (L14). מתחת למפלס הרצפה במרכז משטח הדריכה נמצא בור (L15; כ-0.6 מ' עומק) מדופן באבני בזלת קטנות–בינוניות; ייתכן ששימש בסיס למכבש בורג שנעקר ממקומו בידי שודדי עתיקות (איור 4). מהבור וממשטח הדריכה נאספו שברי כלי חרס, ובהם שתי קערות (איור 1:5, 2) וארבעה קנקנים (איור 3:5–6), המתוארכים כולם למאות הז'–הח' לסה"נ. ממזרח לשרידי משטח הדריכה נחשפו ריכוזים של אבני גוויל קטנות על גבי סלעים גדולים (L16 ,L11), אולי יסוד מזרחי למשטח הדריכה שלא שרד.
 
הגת, המתוארכת למאות הז'–הח' לסה"נ, מצטרפת למתקנים חקלאיים נוספים שהתגלו לאורך נחל יששכר ושימשו להפקת יין ושמן זית בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.