בחודש דצמבר 2016 נערכה חפירת בדיקה ברחוב בלפור 12 בנהריה (הרשאה מס' 7850-A; נ"צ 20878-9/76789-90; איור 1). החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי פ' ספיבק בסיועם של פ' אבו זידאן (חתכי בדיקה), י' לרר (פיקוח נפה), נ' גצוב (ייעוץ), ד' שיאון (גילוי מתכות), י' יעקובי וב' זידאן (מנהלה), ר' לירן (מדידות), א' שפירו ונ' זאק (תכנית) וח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס).
שטח החפירה סמוך לשוליים המערביים של תל נהריה, המשתרע על שטח נרחב למדי ובו שרידים עתיקים משלוש תקופות עיקריות: הברונזה, הפרסית וההלניסטית (יוגב תשמ"א; עמיצור, בארי וגצוב 2016). בתקופה הפרסית השתרעה העיר לאורך חוף הים, מנחל הגעתון בצפון עד רחוב קפלן בדרום ורחוב רמז במזרח (גצוב תשע"ה; ר' איור 1). את גבולות ההתיישבות הפרסית ניתן לסרטט היום בדיוק רב על פי חפירות הצלה רבות באזור שבהן תועדו שרידים מן התקופה (לרר 2013 והפניות שם; גצוב תשע"ה).
תועדו שלוש שכבות יישוב ובהן שרידי בנייה מן התקופה הפרסית – קירות בנויים ומפלס פעילות – בעומק של כ-2 מ' מפני השטח, מכוסים בדיונה. בחתכי בדיקה שנחפרו לפני החפירה לא נמצאו שרידים קדומים ממערב לשטח החפירה.
שכבה III. נחשפו שני קירות (W2, כ-1.5 מ' גובה השתמרות, W7; איורים 2, 3) בנויים מאבני גיר. תחילה היו הקירות חלק ממבנה גדול שכיוונו הכללי היה כנראה צפון–דרום, מקביל לקו החוף. נראה שרק בשלב זה שימשו הקירות יחד. יסודותיהם לא נחשפו.
שכבה II. קיר 7 בוטל ובמקומו, מצפון לקיר 2, הותקן מפלס פעילות מאדמה מהודקת (L4). בין השכבות II ו-I זוהתה הצטברות ארכיאולוגית – L5.
שכבה I. בשלב האחרון עוצב חלקו העליון של קיר 2 בשלושה נדבכים חדשים מאבנים גדולות ומסותתות. שכבה של סדימנט קשה, שנוצרה מערבוב של חול וחומר לבנים שמקורו בלבנים מפוררות, כיסתה את השרידים (L1) ומעידה כנראה על בנייה מלבני בוץ על גבי קירות האבן.
לצד השרידים האדריכליים תועד מכלול קרמי טיפוסי ליישוב חוף מסוף התקופה הפרסית: מורטריות (איור 1:4, 2), קנקנים פיניקיים (איור 3:4–6), ואמפורות (איור 7:4). עוד נמצאו כלי עבודה מברזל (איור 1:5), מסמרים ארוכים בעלי חתך מרובע מברזל (איור 2:5) ומברונזה (איור 3:5) וכלי ברונזה נוספים (איור 4:5, 5).
ממצאי החפירה מסמנים, עם ממצאי החפירות הסמוכות (
פורת וגל תשנ"ז;
לרר 2013; איור 1: 2405-
A-6562 ,
A בהתאמה), את הגבול המערבי של ההתיישבות הפרסית בתל נהרייה. חשוב להדגיש שעל אף היקפה המצומצם של החפירה, תרומתה לחקר העיר הפרסית הקדומה בתל נהרייה רב; העצמה של שלוש שכבות יישוב ורמת ההשתמרות הטובה (מעל 1.5 מ' של השתכבות ארכיאולוגית) של השרידים מעידים על כך שגם בשולי היישוב הושקע מאמץ רב בתכנון ובבנייה איכותית ואיתנה.
גצוב נ' תשע"ה. נהריה ומצד עין טמיר – שני מבנים מבוצרים מתקופת הברונזה התיכונה בגליל המערבי. בתוך מ' אביעם, עורך. "ממגדל נוצרים עד עיר מבצר": מבצרים ומצודות בצפון הארץ מהכנענים ועד צה"ל (ארץ הגליל 3). צמח. עמ' 11–19.
יוגב א' תשמ"א. נהריה. חדשות ארכיאולוגיות עד–עה:8–9.
פורת ל' וגל צ' תשנ"ז. נהריה. חדשות ארכיאולוגיות קז: 8–10.