שכבה  II(התקופה העבאסית; שלהי המאה הח'–המאה הי' לסה"נ)

לשכבה זו יוחסו שני רחובות (I ו-II), היוצרים צומת, סמטה ומבני מגורים.
 
הרחובות. רחוב I, שכיוונו הכללי מזרח–מערב, נחשף בחלקה הצפוני של החפירה. הרחוב נמשך בין קירות מבנים 1 בצפון ו-2 ו-3 בדרום. הוא תחום מצפון בקיר (W201) הבנוי אבני גזית באיכות גבוהה, ומדרום בקיר (W202), שנבנה כנראה אף הוא באבני גזית; חלקו המערבי השתמר לגובה שני נדבכים. במרכז הרחוב ובחלקו המערבי השתמרו קטעים קטנים של טיח ממפלס הרחוב (L152), שהונח על תשתית אדמה (L153) שכיסתה חול נקי מממצא; שרידי מפלס הרחוב בריבוע 6 ניגשים אל קיר 201. מתוך מילוי 153 נאספו כלי חרס, בהם קערה (איור 1:3), קנקן (איור 4:3) ופך (איור 5:3), וכן קערה על רגליים מאבן סטיאטיט (איור 7:3), שברים של כלי חרס הנושא חריתה שמשמעותה איננה ברורה (איור 8:3) וידית ברונזה (איור 9:3). בחלק המזרחי של הרחוב נחשף מילוי (L142) שהונח על החול, ונמצאו בו שתי קערות (איור 2:3, 3), כלי חרס זואומורפי (איור 6:3) וכורית עשויה חרס (איור 4) ששימשה להתכת ברזל. בבדיקה במכון הגיאולוגי זוהו על דופנותיה הפנימיות שרידי ברזל, והתברר שנחשפה לטמפרטורות גבוהות שהביאו לסף התכתה.
פער באמצע מהלכו של קיר 202 שימש פתח לסמטה המוליכה דרומה (ריבוע 6). תוחמים אותה קירות מבנים 2 במזרח ו-3 במערב. בקיר שממזרח לה (W216) השתמר נדבך היסוד, ובקיר שממערב לה (W210) השתמרו שלוש אבני גזית. נראה כי שני קירות שנחשפו בריבוע 4 (W209 ,W208) הם המשכם של קירות הסמטה. אם הנחה זו נכונה, נמשכה הסמטה דרומה, אל מחוץ לשטח החפירה.
מרחוב II, שכיוונו צפון–דרום, נחפר חלק קטן בשוליים המזרחיים של החפירה, סמוך לצומת עם רחוב I (איור 5). הרחוב תחום ממערב בקירות מבנים: קיר 207 מצפון לצומת (מבנה 1) וקיר 204 מדרומו (מבנה 2). במילוי (L141) מעל הרחוב, ממזרח לקיר 207, נמצאה כותרת קורינתית משיש (איור 6). בצומת הרחובות נחשף פתח חתום באבן גזית מרובעת שקובעה למקומה באבני גוויל קטנות (L159). האבן כיסתה פתח לבור שנמצא סתום בחול, ובו שברי חרס אחדים. החפירה בבור העמיקה רק כ-0.5 מ', שם נחשפה התרחבות כלפי מזרח ומערב. נראה, אם כן, כי היה זה פתח ביקורת בתעלת ניקוז שהותקנה מתחת לרחוב.
 
המבנים. משני עברי רחוב I נחשפו בחלקם שלושה מבנים (1–3); חלק ממבנה רביעי (4) נחשף בדרום-מזרח שטח החפירה. המבנים שמדרום לרחוב (2, 3) נפגעו מהטמנת פסולת בנייה מודרנית שאי אפשר היה לחפור, ואילו מרבית שטחו של המבנה שמצפון לרחוב (1) משתרע מחוץ לשטח החפירה. במבנה 1, בפינה הצפונית-מזרחית של החפירה, נחשף חדר אחד (A; 4 × 9 מ'; איור 7). החדר תחום במערב בקיר (W206) הנמשך צפונה, אל מחוץ לשטח החפירה, בצפון בקיר (W205) הניגש ממזרח אל קיר 206, ובמזרח ובדרום תוחמים אותו קירות 207 ו-201. בחלק המזרחי של החדר נחשף קטע קצר של קיר (W211), שהשתמר לגובה שני נדבכי גזית המונחים על יסוד של אבני גוויל. ייתכן שקיר 211, הניגש אל קיר 207, תחם מצפון חדרון שלא השתמר. בחלק המערבי של החדר נחשפו שני שלבים. בשלב ראשון טויח הפן הפנימי של קיר 201 בטיח אפור מוחלק היטב, ורצפה (L136) עשויה טיח בהיר מעורב בפחם ובחרצני זיתים הונחה הישר על חול נקי מממצא; הרצפה ניגשה אל קיר 201 מצפון, וממזרח אל התשתית שעליה בנוי קיר 206. בשלב תיקונים בשכבה זו הונחה על רצפה 136 רצפת טיח חדשה (L117; ר' איור 16, להלן). שתי הרצפות השתמרו לאורכו של קיר 201, אך בחלקו הצפוני של החדר הן חסרות. בפינה הצפונית-מזרחית של החדר נמצאו שרידים של קנקן זיר מונח על צדו ושפתו פונה צפונה. הקנקן דופן מבחוץ באבני גוויל שקיבעו אותו במקומו. אל הקנקן הוליך צינור חרס, שחלק ממנו בצבץ מן החתך (איור 8). שימוש בקנקנים לניקוז נוזלים היה מקובל במהלך התקופה העבאסית (טואג וארנון 2012).
מבנה 2, שנחשף בפינה הדרומית-מערבית של צומת הרחובות, כלל כנראה שלושה מרחבים: שני חדרים (A, B) וחצר (C). את המבנה תחמו קירות 202 בצפון, 204 במזרח ו-216 במערב; הקיר הדרומי לא השתמר. בחדר A, הפינתי, לצד צומת הרחובות, השתמרו הקירות התוחמים הצפוני והמזרחי (איור 9). קיר 204 נמשך לכל אורכו של ריבוע 2, אל תוך המחיצה המפרידה בין ריבוע זה לריבוע 3; המשכו של קיר זה נשדד. בתוך החדר, במקומות שבהם הרצפה משכבה I לא השתמרה נחפר מילוי חולי (L138) ובו שברי כלי חרס רבים. אלה כוללים שברים גדולים של קנקנים (איור 9), וכן שברים של סיר לילה (איור 6:10), פכית (איור 9:10) וצפחת (איור 11:10). כן נמצאה במילוי זה ספטולה מברונזה (איור 16:10). חדר B נמצא בין חדר A לבין הסמטה. מן הקירות התוחמים אותו השתמרו רק הקירות הצפוני והמערבי. בשל הפרעה מודרנית נחפר רק חלק קטן מן החדר, לצד קירות 202 ו-216, ולפיכך מידותיו אינן ידועות. בחצר C, המשתרעת מדרום לחדר A, נחשף קנקן זיר אשר קובע במקומו באבני גוויל בינוניות. גם קנקן זה הונח במכוון על צדו כך ששפתו פונה צפונה (איור 11). יש לשער כי אל הקנקן הוליך צינור חרס שלא נחשף, כפי שהיה במבנה 1. בשאר חלקי הריבוע נחפר מילוי אדמה (L125) עד לחול מבלי שנמצאו שרידים אדריכליים. במילוי 125 נאספו קערה (איור 1:10) וצפחת (איור 12:10).
מבנה 3 נתגלה בחלקו המערבי של שטח החפירה; רובו משתרע מעבר לגבולות החפירה. מן הקירות התוחמים אותו השתמרו רק הצפוני (W202) והמזרחי (W210). בחפירה מצומצמת מתחת למילוי (L157) מדרום לקיר 202 נחשפה תעלת ניקוז מקורה באבנים מוחלקות (L161). ראשיתה בקיר 202 והיא נמשכה דרומה; חלק ממנה בלט מן החתך הצפוני של ריבוע 9. מתוך מילוי 157 נאספו שלוש קערות (איור 2:10–4).
ממבנה 4, שהשתרע ממזרח לחלקה הדרומי של הסמטה, נחשף קטע קטן בפינה הדרומית-מזרחית של החפירה. גם מבנה זה נפגע מהטמנת פסולת בנייה מודרנית, ועל כן תכניתו אינה ברורה. את המבנה תחם מדרום קיר 212 (1 מ' אורך), המשולב בקיר 208 (איור 12), שעמו הוא יוצר פינה ברורה; נראה כי בקצהו המזרחי הוא יוצר פינה עם קיר נוסף, הנמשך דרומה, אל מחוץ לשטח החפירה. בתוך המבנה, סמוך לפינה, נתגלה קיר בנוי אבני גוויל (W215); נראה כי זהו דופן של מתקן שנפגע מן הפסולת המודרנית.
הבנייה ממערב לסמטה אינה ברורה. במילוי (L124) ממערב לקיר 209 נאסף כלי זואומורפי (איור 14:10). בפינה הדרומית-מערבית של ריבוע 4 נחשפו שרידי קנקן, שככל הנראה היה קבוע ברצפה, אך זו לא השתמרה. בריבוע 8 נתגלה קצהו הצפוני של בור ספיגה מקורה (L134), הנשען על דפנות הבנויות אבני גוויל בבנייה יבשה (איור 2: חתך 2–2). במהלך החפירה פורק חלק מן הקירוי, ונחפרה מעט מהצטברות האדמה שסתמה אותו. בהצטברות נאספו כלי חרס המתוארכים למאות הט'–הי' לסה"נ (לא צוירו).
במחצית המזרחית של ריבוע 9 נחפרה הצטברות (L129), שנאספו בה סיר בישול (איור 7:10), קנקן (איור 8:10) ונר שמן (איור 13:10). מתחתיה נחפרה הצטברות נוספת (L147), שכיסתה את החול הטבעי. נאספו בה קערה (איור 5:10), פכית (איור 10:10), כלי זואומורפי (איור 15:10) וידית קנקן נושאת טביעה (איור 4:19; עמיתי-פרייס, להלן).
 
שכבה I (התקופה הפאטימית; המאות הי'–הי"א לסה"נ)
בתקופה זו נערכו שינויים הן ברחובות הן במבנים, ובהם הרמת מפלס ניכרת והחלפת רצפות.
 
הרחובות. עיקר השינויים נערכו בקיר 202, הקיר הדרומי של רחוב I. קטע הקיר שבין הסמטה לבין קיר 204 פורק לחלוטין ואילו הקטע שבין הסמטה והקצה המערבי של החפירה פורק למעט הנדבך התחתון. הקיר נבנה מחדש, והכניסה לסמטה נחסמה (איור 13). בבנייה נעשה שימוש משני באבני גזית במגוון גדלים; בכמה קטעים מן הקיר החדש נעשה שימוש באדמה מהודקת במקום באבני בנייה (איור 2: חתך 1–1 [חלק מערבי]). קיר 202 לא נבנה בקו ישר, ועל כן רוחבו של הרחוב לא היה אחיד. מעל מפלס הטיח של הרחוב מן התקופה העבאסית (L152) הונח משטח טיח חדש (L150). גם מפלס זו ניגש מדרום אל קיר 201, והמשכו נחשף בריבוע 10 (איור 14). בחלק המערבי של הרחוב נחפר מילוי (L128), ונאספו בו כלי חרס שלמים, בהם פך (איור 10:15) וכן מטבע שנטבע בין השנים 393–395 לסה"נ (ר"ע 143951).
ברחוב II, סמוך לחתך המזרחי של החפירה, נתגלו שרידים דלים של מפלס טיח (L155) שהונח על מילוי דק של אדמה שכיסתה את החול הטבעי. במילוי נאספו חרסים המתוארכים למאות הי'–הי"א לסה"נ (לא צוירו).
 
המבנים. במבנה 1 פורק בתקופה זו קיר 211, למעט חלק קטן הניצב לקיר 207, ומפלס חדר A הורם במידה ניכרת באמצעות מילוי (L132). על מילוי 132 הונחה תשתית של אבני גוויל לא מלוכדות (L126), ששולב בה הקטע מקיר 211 שלא פורק; מתשתית זו השתמרו שרידים דלים בפינה הדרומית-מזרחית של החדר, והם העדות היחידה לרצפה בחדר זה (ר' איור 7). בחלקו המערבי של החדר נבנתה תעלת ניקוז צרה (L148; איור 16), שנמשכה מצפון לדרום. הקצה הצפוני של התעלה חסר, ואילו הקצה הדרומי מונח על הנדבך העליון שהשתמר מקיר 201. נראה כי התעלה התנקזה אל רחוב I דרך פתח שנקבע בקיר 201. בחפירת מילוי אדמה ממזרח לתעלה (L145 ,L116) נמצאה זרבובית פך (איור 11:15), ובהצטברות (L137) משני עברי קיר 206 נאספו קערה (איור 1:15) ואגן (איור 6:15). משכבת פני השטח בחלק זה של מבנה 1 (L106), נאסף כלי זואומורפי (איור 15:15).
בחדר A במבנה 2 הונחה בשכבה זו רצפה חדשה (L111). חלקה המזרחי, הניגש לקיר 204, עשוי לוחות אבן גדולים שהוקצעו ושהונחו בקפידה; המשכה למערב עשוי אבני גוויל מלוכדות בטיט לבן. על הרצפה נמצאה קערה (איור 2:15). בחלקה המזרחי של הרצפה נותר קטע לא מרוצף; במילוי במקום זה (L139) נמצאו קנקן שבסיסו נקטם והוא דופן באבני גוויל בינוניות. כן נמצאו שברים גדולים של קנקנים ושל כלי חרס נוספים, ובהם קנקן שתוקן בעופרת (איור 8:15), כלי זואומורפי (איור 16:15) וידית קנקן נושאת טביעה (איור 2:19; עמיתי-פרייס, להלן). בחדר B נחשפו מילויים (L140, L131) ושרידי בנייה דלים שקשה לעמוד על טיבם. במילוי 131 נאספו שתי קערות (איור 3:15, 4) וסיר בישול (איור 7:15). קנקן הזיר שהוצב בשכבה II בחצר C של מבנה 2 נתכסה בהצטברות עבה של אדמה (L113), שנמצאו בה אגן (איור 5:15), קנקן (איור 9:15), פך (איור 12:15), פך מסננת שלם (איור 13:15) ושבר נר (איור 14:15).
נראה כי בתקופה זו חלו שינויים אחדים במבנה 3, נוסף על פירוקו של קיר 202 והקמתו מחדש (ר' לעיל). מפלס המבנה הוגבה במילוי (L112), שנמצאו בו ידית מחבת (איור 9:18) ופך (איור 14:18). מן הקיר התוחם את המבנה במזרח (W210) פורקו נדבכים אחדים, ובמקומם נבנה קיר חדש באיכות ירודה. במערב נבנה קיר חדש (W203) שבסיסו גבוה במידה ניכרת מזה של קיר 202. מקיר 203 השתמרו רק שתי אבנים; הקיר נמשך דרומה, אל תוך המחיצה, אך לא נמצא לו המשך בריבוע 9. סמוך לקיר זה, בקצהו המערבי של קיר 202, נחשף פתח הכניסה למבנה; השתמר בו סף בנוי משלוש אבנים; בשני קצותיו הותקנו פותות. בשטח החפירה הצר שבין קיר 203 למחיצה הדרומית של הריבוע לא נתגלו שרידים שאפשר לייחסם לשכבה I.
בחלקו המערבי של ריבוע 9 נחשפו שרידים דלים של מתקן (L121; איור 17): רצפת טיח לבנה ואבני גוויל אחדות ששרדו ככל הנראה מן הדפנות. מצפון למתקן נחפר מילוי (L120), ונמצא בו פריט ברונזה (איור 19:18).
בהצטברות (L114) שכיסתה את שרידי מבנה 4 נמצאו שתי קערות (איור 1:18, 2) ואגן (איור 8:18) שיש לייחסם לתקופה הפאטימית. כן נמצא נר תמים (איור 16:18) מן התקופה הפאטימית במילוי שנחפר בין קירותיו של מבנה 4 (W215 ,W212 ,W208 ;L154).
בור הספיגה (L134) שהותקן בשכבה II בפינה הדרומית-מערבית של שטח החפירה (ריבוע 8) נסתם, יצא משימוש וכוסה במילויי אדמה (L146, L119). במילויים אלה נאספו קערות (איור 3:18–6), קדרה (איור 7:18), פכים (איור 10:18–12), שלאחד מהם שפה מגולפת (איור 10:18), בקבוקון (איור 15:18), נר (איור 17:18), כלי זואומורפי (איור 18:18) וספטולה מברונזה (איור 20:18). מעל המילויים נבנו שני קירות היוצרים פינה (W214, W213). הקירות השתמרו לגובה נדבך אחד של אבנים מוחלקות שהונחו על צדן הצר, ולאורכן אבני גוויל קטנות שיצרו פן פנימי. מילוי אדמה (L107) שנמצאה בו פכית תמימה (איור 13:18) נראה מעל מפלס של אדמת חמרה דקה שנראה בחתך בבירור מעל L119.
 
ידיות קנקנים נושאות טביעה
ניצן עמיתי-פרייס
 
בחפירה נמצאו חמש ידיות הנושאות טביעות חותם עגולות. הן שייכות לחמישה קנקנים שונים. על ידית אחת טבועה כתובת (איור 1:19), שלוש ידיות נושאות דגמים הנדסיים (איור 2:19–4) וידית אחת נושאת דגם צמחי (איור 5:19). למעט ידית מס' 2, אין לטביעות הללו הקבלות מאתרים אחרים. כל חמש הידיות שנמצאו עשויות מטין מתצורת מוצא (כהן-וינברגר, להלן).
 
ידית 1. L103 (פנ"ש), סל 1076 (איור 1:19)
שתי טביעות, כל אחת של כתובת אחרת. הכתובות הוחתמו זו לצד זו, אך בכיוונים הפוכים ועל מישורים מעט שונים. הטביעות קטנות (16–17 מ"מ קוטר), ובנקודה הקרובה ביותר הן מרוחקות רק 2 מ"מ זו מזו.
הטבעה א':
عمل עָמָל
مطير מוּטַיֵר
תרגום: עבודתו-תוצרתו של מוּטַיֵר
הטבעה ב':
حكمه חִכּמֻהֻ
وثيق וַותִ'יק
תרגום: איכותו של הקנקן מצוינת
אפשר לתארך את הטביעה לפרק הזמן שבין סוף המאה הז', ימי שלטונו של הח'ליפה עבד אלמלכ, לבין שנת 715 לסה"נ, שנת מות בנו ויורשו הח'ליפה אלוליד. תיארוך זה מתבסס על עיצובה של האות ק' האות האחרונה במילה 'וות'יק' היורדת מקו השורה כלפי מטה, והזהה לדרך כתיבתה של האות ק' במילה 'טריק' (דרך) המופיעה בכתובות המיל שבהן נזכרים ימי שלטונו של הח'ליפה עבד אלמלכ. כתובות אלו מתוארכות לתקופת שלטונו או לימי שלטון בנו ויורשו, הח'ליפה אלוליד (Sharon 2004).
החתמת הידיות נעשתה קודם לצריפת הקנקן. הסיבה להחתמה הכפולה ומשמעותה אינן ברורות. אפשר לשער כי זהו סימון של יצרן או של מוצר מסוים, או שנועד לסמן את הכנסתו למחסן כלשהו. נראה כי כתובת אחת נשאה את שם היצרן והשנייה את תו האיכות שהנפיק היצרן.
 
ידית 2. L139, סל 1114 (איור 2:19)
דגם (24 מ"מ קוטר) של כוכב בעל שמונה זרועות, שבין זרועותיו נקודות ובאמצעו נקודה נוספת. דגם זהה נמצא על שתי ידיות של קנקן שהשתמר ברובו והתגלה בחפירות רמלה (דרום) (Tal and Taxel 2008).
 
ידית 3. L145, סל 1132 (איור 3:19)
דגם (13 מ"מ קוטר) רשת: שני זוגות קווים ניצבים זה לזה, היוצרים ארבעה ריבועים; בכל ריבוע נקודה מובלטת ושטוחה. ארבעת הריבועים הפינתיים נתחמים על ידי קו המתאר של החותם העגול ועל כן נראים כמשולשים.
 
ידית 4. L147, סל 1139 (איור 4:19)
שתי טביעות זהות על רכס הנמשך לאורך מרכז הידית. ייתכן ששקע רדוד מאוד בקוטר זהה לזה של שתי הטביעות הנמצא בחלק גבוה יותר של הרכס מעיד על טביעה שלישית שבוטלה או לא מומשה. קודם להטבעה סומן פס לאורך מרכז הרכס, ועליו הוטבעו שלוש טביעות החותם. שתי הטביעות הברורות עשוית בדגם 'מגן דוד' הבנוי משני משולשים הפוכים השלובים זה בזה. תבנית הדגם בכל טביעה הוצבה בסטייה קלה, של מעלות ספורות בלבד, ביחס להטבעה השנייה. קודקודיהם של חמישה מששת המשולשים בדגם אינם סגורים; זוהי תופעה שאינה אופיינית בדגמי משולשים המופיעים בטביעות חותם על ידיות של קנקנים מן המאות הח'–הט' לסה"נ.
 
ידית 5. L104 (פנ"ש), סל 1014 (איור 5:19)
הדגם ככל הנראה דגם צמחי סכמתי – נתון בעיגול. אפשר לזהות בו ענף אנכי מסוגנן הנמשך לאורך הציר המרכזי ושני ענפים המונחים בזווית דומה לימין הענף המרכזי ולשמאלו. מתחת לענפים הצדדיים אניצים נוספים של ענפים הנוטים אלכסונית לצדדים. הענפים הצדדיים שונים זה מזה במספרם ובצפיפותם. הענף השמאלי התחתון שחוק מעט; ייתכן שמקורה של שחיקה זו בחותם ששימש להטבעת הדגם.
 
פטרוגרפיה
ענת כהן-וינברגר
 
לחמש הידיות הנושאות טביעות חותם נערכה בדיקה פטרוגרפית. הקנקנים יוצרו מחרסית מתצורת מוצא, הנחשפת בהרי יהודה ובשומרון. אפשר שהקנקנים יוצרו בתקופה האסלאמית הקדומה בבית היוצר בנבי סמואל (Magen 2008) או באחד מבתי היוצר האחרים שפעלו בעת ההיא במרחב גיאוגרפי זה, כפי שעולה ממחקר הנערך כעת על ידי נ' עמיתי פרייס וע' כהן-וינברגר.
 
בחפירה נחשפו שרידיהם של שני רחובות ולאורכם מבנים אחדים. איכות השתמרותם של המבנים גבוהה ואינה אופיינית לעיר רמלה, שסדרה של רעידות אדמה הרסניות הביאו לחורבנה. ברחובות לא השתמר הריצוף, למעט שני מפלסי טיח במרכז רחוב I. גם בחפירה שנערכה ברחוב דני מס, כ-2.5 ק"מ לדרום-מערב, נחשפו מפלסי רחוב אחדים מן התקופות העבאסית והממלוכית, כולם עשויים טיח ללא עדות לריצוף אבן (טואג 2012). מתחת למפלס הרחוב הונחה ככל הנראה תעלת ניקוז. בחפירה נמצא ממצא מגוון של כלי חרס וכלי זכוכית (ר' נספח) מן התקופות העבאסית-הפאטימית. לשרידים שנתגלו בחפירה חשיבות רבה שכן הם מסייעים במעט להבהיר את התכנון העירוני של רמלה בימי הביניים, מידע החסר במחקר.