שטח A1 – בית החווה ומכלול בית הבד

חלק מבית החווה בשטח A, בקצה הצפוני-מזרחי של הגבעה, בשיפולים הפונים לעבר נחל ענבה ופארק ענבה, נחפר בעבר (און ואחרים תשס"ג). החפירה הנוכחית כללה את כל שטח בית החווה וסביבתו הקרובה, שבה כבשן סיד מן התקופה העות'מאנית וטרסות חקלאיות המתוארכות בחלקן לתקופה העבאסית (המאה הח' לסה"נ) ובחלקן לתקופה העות'מאנית (המאה הי"ט לסה"נ).
בחלק העליון של המדרון נחשף מבנה בית חווה בן שתי שכבות (איור 2). בשכבה 1, המתוארכת לתקופה האומיית (המאות הז'–תחילת הח' לסה"נ), נחשף מבנה בית חווה ולו שני אגפים שבכל אחד מהם שרדו חמישה חדרים. בכמה חדרים אפשר לראות תחת קירות בית החווה שרידי קירות קדומים משכבה 2, שכיוונם שונה מזה של קירות בית החווה.
בשכבה 2 המתוארכת למאה הו' לסה"נ נתגלו שרידי קירות ממבנה ששימש כנראה למגורים ולצדו אורווה ובית בד. האורווה הובחנה על סמך שלושה אבוסים ושוקת ונראה כי היא מן התקופה הביזנטית (המאה הו' לסה"נ). על גבי הסלע הגבוה ממערב לאבוסים נתגלו בור מים וגרם מדרגות שחלקו העליון, החצוב בסלע, תוחם משטח סלע ישר שבפינתו הדרומית-מזרחית נתגלו מעט אבני פסיפס צבעוני. במזרח, בדרום ובמערב משטח הסלע ניכרים סימני תשליל של אבני קירות שהיו חלק ממבנה שלא שרד. החלק התחתון של גרם המדרגות בנוי וחותם במזרח קטע של קיר מאבני גזית שעל חלקן סיתות שוליים, אף הוא מתוארך למאה הו' לסה"נ. הקיר ניגש לקצה המזרחי של מערה טבעית.
למערה שני חלקים שנתחמו בקירות גזית הבולטים צפונה מעבר לתקרת המערה (איור 3). חלקה המזרחי של המערה רוצף ברצפת אבנים שעל גביה נחשפו שני אגנים גדולים (איור 4). אל החלק המערבי הוביל מצפוןגרם מדרגות שבראשו נקבע סף כניסה. שלוש המדרגות הובילו אל המערה שהותקן בה בית בד (איור 5) שנתגלה על כל מרכיביו: מתקן כתישה, שתי אומנות, מתקן כבישה ולצדו בור איגום ובסיס בורג. על פני שטח בית הבד נתגלו מפולות מסיביות של תקרת המערה שקרסה בשלהי המאה הו' לסה"נ וחתמה את בית הבד. על גבי מפולות התקרה של המערה נתגלו מפולות נוספות שבהן אבני גזית ופריטים אדריכליים – כותרות, אבן סף, רגל של שולחן שיש – כנראה ממבנה שקרס בהתמוטטות תקרת המערה. בחלק המערבי של המערה נתגלה ריצוף מאוחר שניגש אל פינת הקירות התוחמים ממערב ומצפון המתוארך לתקופה האומיית ומאוחר לקריסת המערה. תחת הריצוף, בחלקו הדרומי, נתגלה בור אשפה שהכיל כמות גדולה מאוד של שברי כלי חרס המתוארכים כולם למאה הו' לסה"נ.
נראה כי המערה קרסה בשלבים, ההתמוטטות החלה עוד קודם לקריסה הסופית של התקרה. בנקודות רבות בשטח נראים חיזוקים וייצובים שנעשו לתמיכה בתקרה עוד במהלך השימוש בבית הבד, אך אלו לא מנעו בסופו של דבר את קריסת התקרה, שחתמה את בית הבד.
 
שטחים B ,A2 ו-C – מתקני השדה
בשטחים אלו נמצאו 121 מתקנים ממגוון סוגים וטיפוסים.
נמצאו 17 שומרות, מהן נחפרו שמונה (איורים 6–8). נחפרו שישה כבשני סיד, חלקם מתוארכים לתקופה העות'מאנית המאוחרת (ראשית המאה הי"ט לסה"נ; איורים 9, 10). נחשפו קירות התוחמים שטח מוגדר, ייתכן גדרה לבעלי חיים או שטח לבוסתן, ונחפרו חלקית (איור 11). נחפרו שני מכלולים של אגנים וספלולים חצובים על גבי הסלע. נבדקו 12 מערות וחללים תת-קרקעיים בעזרת כלי מכני; לא נמצאו בהם שרידים לפעילות עתיקה.
במערב החפירה (שטח C) אותרו שתי דרכים עתיקות תחומות בקירות עבים. לרוחב הדרכים נחפרו ריבועי בדיקה אחדים עד לסלע הטבעי (איור 12).
לצד בית החווה שבשטח A1 אותרו ונחפרו גת (איור 13), שוקת קטנה ומתקן סחיטה קדום לשמן (בודדה) המתוארך לתקופת הברזל. בור מים גדול שאותר מדרום-מזרח לבית החווה לא נחפר בשל בעיות בטיחות.
מתקני שדה נוספים (איור 14) – גדרות, קירות תוחמים, טרסות, ערמות סיקול וערמות אבנים שהוכנו לשרפה בכבשנים – נחפרו מדגמית ותועדו בעזרת GPS וצילום אוויר.
 
שטחים A4 ,A3
עיקר הממצא מתרכז בשני אזורים במדרון הדרומי והדרומי-מערבי של שטח A. בחלק הדרומי (שטח A3; איור 15) נבדקו שמונה מדרגות חקלאיות מושתתות על סלע טבעי וטרסות, ונמצא מגוון רב של כלי צור, נתזים ופסולת וכן בליה רבה של צור טבעי.
בכל שטח A3 נמצא פיזור של פריטי צור שמקורו הן בפעילות אנושית שהתרחשה בעבר על ראשי הגבעות באזור הן בבליה של בולבוסי צור הפזורים בשטח. השטח מאופיין במחשופי סלע גדולים, קירות טרסה רבים והצטברויות אדמה טבעית (רנדזינה/טרה רוסה) בעומק נמוך (עד 0.5 מ') במקומות שנבדקו.
בחלק הדרומי-מערבי (שטח A4), נערכה בדיקה מעמיקה יותר בשני אזורים: שומרה שאליה ניגש קיר טרסה שיצר משטח אדמה טבעי מצדו הצפוני ובו ריכוז של פריטי צור. אזור שני היה מתחם שבו קיר מרכזי ארוך (כ-20 מ') בכיוון כללי צפון–דרום שאליו ניגשים קירות קטנים יותר (1.5–3.0 מ') ממערב, התוחמים אולי חדרים. נראה כי הקיר הסוגר ממערב נשדד. בכמה נקודות נחפר חתך עד לסלע הטבעי והאדמה נופתה בקפדנות. הממצא כלל מגוון פריטי צור: מגרדים, משוננים, מרצעים, מקדחים, משובררים, גרעינים, נתזים, גושים ושבבים. באזור זה הפריטים טריים יותר ונמצא פחות חומר טבעי שמקורו בבליית הבולבוסים. רוב פריטי הצור שנמצאו הם מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א' (9,500–8,500 לפסה"נ) ואילו חלק קטן מפריטי הצור נעשו בטכניקת לבלואה והם מן התקופה הפליאוליתית התיכונה (200,000/250,000–40,000 אלף לפני זמננו).
 
בשטח החפירה המערבי והצפוני נתגלו בעיקר מתקנים, טרסות, כבשני סיד ושומרות. את רוב המתקנים והטרסות אי אפשר לתארך, אם כי שיטת הבנייה בחלק מכבשני הסיד ומעט שברי כלי החרס שנתגלו סביבם מרמזים כי נבנו בשלהי המאה הי"ח–תחילת המאה הי"ט לסה"נ.
במדרון הדרומי של שטח A נתגלה אתר פרהיסטורי. מסקרים ומחפירות שנערכו באזור עולה כי התקופה הניאולית הקדם-קרמית א' היא התקופה הפרהיסטורית העיקרית המיוצגת ברוב גבעות מודיעין. מקורו של פיזור הצור ככל הנראה באתר ששכן על ראש הגבעה וכתוצאה מתנאי סחף טבעיים, אולי בסיוע פעולות של ניקוי ופילוס חלקה העליון של הגבעה על ידי משתמשים מתקופות מאוחרות יותר, נסחף למורדות הדרומיים של הגבעה. תמונה זו של אתרים סחופים ללא ממצא ארכיטקטוני מוכרת מכל אזור מודיעין. חשיבותו של האתר מבחינה פרהיסטורית היא בהצטרפותו למפת הממצא מן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א' באזור מודיעין, בתיעוד צורת היסחפות הצור במדרון המעיד על תהליכים בתר-הרבדתיים ובהעשרת המידע על תקופת הפליאולית התיכון.
חשיבותו של הממצא בבית החווה ובית הבד מתבסס בעיקר על קריסת תקרת המערה, שחתמה את בית הבד ומתארכת את משך שימושו. כלי החרס שנתגלו תחת רצפות הכניסה לבית הבד והאזור שממזרח לו מתוארכים לתחילת המאה הו' לסה"נ ואילו אלו שנתגלו תחת מפולות התקרה מתוארכים לסוף מאה זו. מפולות אבני הגזית על גבי גושי התקרה מעידות על מבנה שקרס כולו. מעט שברים של כלי חרס מטיפוס Phocean Ware שעליהם צלבים, נר שמן עם ידית צלב ושברי שולחן שיש מעידים על דתה של האוכלוסייה שישבה במקום בתקופה הביזנטית. באזור כולו מנזרים וכנסיות רבים למדי (ח' חמים, מבוא מודיעין, חרמשית, ח' חדת, ח' שר ומצפון לח' אום אל-עומדאן) וייתכן כי מבנה העל שקרס עם תקרת המערה היה חלק ממבנה דת נוצרי.