בריבוע 1 נחשף משטח הסחיטה שעליו נכבשו הזיתים לאחר כתישתם. המשטח עגול (L110; קוטר 1 מ') ובנוי אבני גזית. השמן שנסחט ניגר תחילה לתעלה (L112; איור 3) חצובה סביב המשטח, וממנה התנקז לתעלה חצובה (L109; איור 4) בצדו הצפוני-מזרחי. תעלה 109 הוליכה את השמן דרך צינור חצוב בחוליית אבן (איורים 2: חתך 1–1, 5) אל בור איסוף שמצפון ומצפון-מזרח למשטח הסחיטה. מבור האיסוף, שלא נחפר, נחשפו שני פתחיו ודופנו המזרחית. פתחי הבור (L113 ,L108; איור 6) בנויים אבנים מסותתות ושוליהם סותתו לשם הנחת מכסים. הפתח הצפוני (L108; מידות 0.5×0.4 מ') הוא הגדול; הפתח השני (L113; מידות 0.4×0.3 מ') נחשף בקצה המזרחי של תעלה 109 וככל הנראה שימש לבקרה על זרימת השמן. הדופן המזרחית של הבור בנויה ומטויחת בטיח הידראולי.

בריבוע 2 נחשפו שני קטעים של ריצוף אבן (L101; איור 7) שנפגעו מאוד בשל קרבתם אל פני השטח ובשל עץ הנטוע ממערב לריבוע ששורשיו הרסו את השרידים הקדומים. קטעי הריצוף עשויים אבני גזית ואבני גוויל קטנות ובינוניות, ותפקידם אינו ברור. סביר להניח שהם קשורים למכלול בית הבד.
בממצא כלי החרס קערה מזוגגת (איור 1:8), קדרות (איור 2:8, 3), פכים (איור 4:8–6), נר (איור 7:8) וצפחת (איור 8:8), המתוארכים כולם לתקופה העבאסית.
 
השרידים שנחשפו שייכים לטיפוס בית בד הנדיר בארץ. לרוב נהגו להקים בתי בד הישר על הסלע, בעוד שכאן בית הבד חצוב באבני גזית גדולות ובינוניות ששוקעו באדמת חמרה. נוסף על שרידי בית הבד שנחשפו, שכללו משטח סחיטה ובור איסוף, נמצאו שתי משקולות אבן של בית בד שנמצאו בעבר ומוצבות היום במדשאה שמול בית העירייה, לצד דרך רמתיים. ייתכן שהגבעה נבחרה לייצור שמן זית בהיותה ממוקמת על דרך עתיקה שעברה מאזור גידול הזיתים בשיפולי השומרון אל ארסוף שלחוף הים התיכון.