בחודש מרס 2012 נערך סקר לאורך קו הגבול עם מצרים, מדרום-מערב לאילת (רישיון מס' 339/2012-S; נ"צ 187472-90647/378603-87202). הסקר, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הביטחון, נערך על ידי א' שמואלי (צילום), ו' ליפשיץ (צילום) וי' לנדר, בסיוע ש' גל (GPS), י' חיימי וי' זהבי. תודות לע' אבנר שעצותיו היו לעזר רב.
הסקר נערך לאורך הגבול, ממעבר טאבה ועד כקילומטר אחד מצפון לאבן הגבול 88 (איור 1); נוסף על כך נסקרו תוואים של שתי דרכים עתידיות, האחת בין כביש 12 לגבול והשנייה מנחל שלמה ועד הגבול. תועדו שישה אתרים (1–6), שלושה בגדה המערבית של נחל גשרון (1–3) ושלושה בנחל רחבעם (4–6). שטח הסקר משתרע בין שני שברים גיאולוגיים בכיוון כללי צפון–דרום, שבר נחל שלמה ושבר נחל גישרון. השטח הסמוך לנחל גשרון מתאפיין במדרונות תלולים ובנחלים שבגדותיהם מצוקים. במקביל לכביש 12 השתרעה דרך קדומה (דארב אל-חאג'), שהוליכה מאילת דרך חצי האי סיני אל חוף הים התיכון (רול 1995). בשטח הסקר נמצאים שני אתרים מוכרזים; באתר 'נחל גשרון' תועדו ציורי סלע ובאתר 'הר רחבעם' תועד אתר לכריית נחושת.
בשנת 1965 נערך בהרי אילת סקר ובו תועדו מכרה נחושת בנחל רחבעם, ציורי סלע בנחל גשרון וקטע מהדרך הקדומה דארב אל-חאג' מאילת לעין נטפים. לצד הדרך הקדומה תועדו מבנים, ששימשו את העוברים בדרך (רוטנברג 1967). בשנת 1978 נערך באזור אילת סקר ובו תועדו בחלקו העליון של נחל גשרון שתי כתובות מהתקופה האסלאמית הקדומה וכן קטע מדרך קדומה שירדה לאילת (חדשות ארכיאלוגיות סז–סח:66–68). ממחקר על ההתיישבות בדרום הנגב ובערבה הדרומית בתקופה האסלאמית הקדומה עולה כי המסחר בנמל אילת הביא עימו פריחה יישובית באזור. היישובים עשו שימוש בטכנולוגיות חקלאיות ייחודיות, פיתחו מכרות להפקת נחושת וזהב וסללו את דארב אל-חאג', דרך ששימשה את עולי הרגל המוסלמים בדרכם ממצרים למכה (Avner and Magness 1998).
1. נ"צ 187885/384720. מעגל של לוחות אבן (1 מ' קוטר; 0.1×0.3×0.5 מ' מידות האבנים בממוצע; איור 2), שהוצבו על צדם הצר. במרחק 30 מ' מדרום למעגל הובחנו שני מעגלי אבן דומים, אך הרוסים.
2. נ"צ 188108/383667. קיר שמהלכו מעוגל (7 מ' קוטר), שנבנה באבני שדה בינוניות והשתמר לגובה של כ-0.3 מ'. בקיר נקבע פתח (4 מ' רוחב), הפונה לכיוון דרום-מערב.
3. נ"צ 188203/383526. ערמה של אבני שדה בינוניות וקטנות (0.7×1.0 מ', 0.3 מ' גובה; איור 3).
4. נ"צ 189540/383350. באתר המוכרז הר רחבעם, המשתרע בגדה הדרומית של נחל רחבעם, תועדו כ-15 מעגלי אבנים, המכונים 'צלחות' (2–4 מ' קוטר, 0.3 מ' גובה; איורים 4, 5). מעגלים אלה מורכבים מאבני שדה קטנות, וביניהן ריכוז של אבני חצץ לבנות. סמוך למעגלי האבנים התגלה ריכוז גבוה של תחמוצות מתכת. נראה כי מעגלי אבנים אלה תוחמים פתחים של פירים אנכיים לכריית נחושת שהתמלאו במשך הזמן באדמת סחף. שרידים דומים של פירים אנכיים לכריית נחושת התחומים במעגל אבנים נחשפו בבקעת תמנע ותוארכו לתקופת הברזל.
5. נ"צ 189566/383336. מערה חצובה במצוק הדרומי של נחל רחבעם (4×12 מ', 2 מ' גובה; איור 6). פתח המערה נחסם בקיר (5 מ' אורך, 0.8 מ' רוחב, 1.5–2.5 מ' גובה), שנבנה באבני שדה שלוכדו בחומר מליטה מטיט. בקיר זה נקבע פתח (0.6 מ' רוחב). למערה חדר מרכזי (4×8 מ', 2 מ' גובה) ושני חדרים קטנים ממזרח וממערב. החדר המערבי (2×2 מ', 1.5 מ' גובה) הופרד מהחדר המרכזי בקיר (3 מ' אורך, 0.8 מ' רוחב, 0.8 מ' גובה), שנבנה מלוחות אבן (0.1×0.4×0.5 מ'; איור 7); החדר המזרחי חסום בעפר. נראה כי המערה היא מכרה נחושת, שהיה בשימוש בתקופה האסלאמית הקדומה. לימים, לאחר שהמכרה יצא מכלל שימוש, היא הוסבה לשמש מטמורה.
6. נ"צ 189616/383382. מעגל של אבנים בינוניות (6 מ' קוטר, 0.4 מ' גובה; איור 8), אולי שרידי רוגם.במרכז המעגל שתי אבני שדה גדולות (0.5×0.5×0.5 מ').
רול י' 1995. מפת הכבישים הרומיים הממלכתיים בארץ ישראל, בנגב ובעבר הירדן. בתוך: י' אבירם, ה' גבע ור' כהן. עורכים. אילת והערבה, מדריך הערבה מאילת ומעציון גבר. ירושלים. עמ' 207–211.
רוטנברג ב' 1967. אתרים ארכיאולוגיים בערבה הדרומית ובהרי אילת. בתוך: צ' רון, עורך, סקר הרי אילת. הוצאת המועצה האזורית חבל אילות. עמ' 283–331.
Avner U. and Magness J. 1998. Early Islamic Settlement in the Southern Negev. BASOR 310:39–59.