בחודש ינואר 2014 נערכה חפירת בדיקה ממזרח לאתר זוק אל-תחתני, בתחומי המושב בית הלל (הרשאה מס' 6967-A; נ"צ 256484/791157; איור 1), בעקבות פגיעה בעתיקות. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת החשמל, נוהלה על ידי ר' עסיס (צילום שטח), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), א' שפירו (מדידות ומפות), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס), י' קופרשמידט (ניקוי מתכות), ר' קול (נומיסמטיקה) וא' ישראלי (ארכיון מפות פרטי).
זוהי חפירה ראשונה באתר זוק אל-תחתני. האתר נסקר על ידי קונדר וקיצ'נר, שתיארו כפר ובו כמאה תושבים מוסלמים הדרים במבני בוץ ואבן, ובסביבתו ניכרים הריסותיהם של מבנים קדומים (Conder and Kitchner 1881:90). במפה בריטית משנת 1942 אפשר לזהות גבעה שעליה שטח תחום המוגדר בית קברות (cem.; איור 2) וזוהה כבית הקברות של זוק אל-פוקאני (שקד תשנ"ט:65, אתר מס' 38). תושבי זוק אל-פוקאני וזוק אל-תחתני נדדו בין שני האתרים על פי עונות השנה (ותיקי האזור, מידע בעל פה). בסקר שנערך בשנות ה-60 של המאה הכ' לסה"נ זוהו גבעה מלאכותית, שרידי בנייה וחרסים מימי הביניים על פני הקרקע (מ' הרטל, מידע בעל פה).
נחפר ריבוע בתחתית המדרון המזרחי של גבעה מלאכותית, המתנשאת מטרים אחדים מעל פני השטח המישוריים. לא נתגלו שרידים ארכיטקטוניים, ועיקר הממצא כלל חרסים ושני מטבעות מהמאה הי"ד לסה"נ. הממצאים נתגלו בשכבת פני השטח, ונראה שנסחפו מהגבעה (איור 3). במכלול כלי החרס שפת פערור מן התקופה הכלקוליתית, האלף החמישי לפסה"נ (איור 1:4); קערה מזוגגת (איור 2:4) וקערה פשוטה (איור 3:4), המתוארכות לתקופה הממלוכית, המאות הי"ד–הט"ו לסה"נ; וקערה (איור 4:4), פכית (איור 5:4) ומקטרת (איור 6:4), המתוארכות לתקופה העות'מאנית, המאות הט"ז–הי"ט לסה"נ. כמו כן זוהו שני מטבעות מן התקופה הממלוכית: אחד מן המאה הי"ד לסה"נ (ר"ע 145720), והשני זוהה כמטבע של שעבן השני, ששלט בשנים 1363–1377 לסה"נ (ר"ע 145721).
חרסים מן התקופות הכלקוליתית, הממלוכית והעות'מאנית מעידים על אתר קדום בבסיס הגבעה המלאכותית, שכעת אפשר לזהותה כתל ארכיאולוגי. במפה הבריטית נראים בכתב יד תיקוני גובה של נקודת הטריאנגולציה שסומנה בראש התל, עדות להסרת אדמה מהתל. בשנים הראשונות לאחר קום המדינה נהגו המתיישבים לקחת אדמת חורבות לטיוב שדותיהם. תופעה דומה תועדה בחפירת תל שמם (הרשאה מס' 6852-A).
במפת ההתיישבות בצפון עמק החולה בתקופה הכלקוליתית נמצאים האתרים: תל תורמוס (
סמיטליין, קובלו-פארן ומרדר תשנ"ח), הגושרים (
גצוב תש"ס) ותל תאו (
Eisenberg 2008); אליהם אפשר להוסיף את התל שבשוליו נערכה החפירה. מאחר שהאתר ספג פגיעה מתמשכת מהסרת אדמה ומפעילות חקלאית, סביר להניח שהשכבות הקדומות קרובות לפני השטח, ולפיכך קיימת סכנה שהמידע הטמון בהן יעלם לנצח. ממצאי החפירה ומיקומם של בתי הכפר ושל בית הקברות, כפי שהם נראים במפה הבריטית, מעידים כי התל לא נמצא בתחומי הכפר זוק אל-תחתני, והוא אתר בפני עצמו. השרידים מהתקופות המאוחרות מקורם כנראה בבתי הכפר ובבית הקברות.
גצוב נ' תש"ס. הגושרים.
חדשות ארכיאולוגיות 2:110–3.
סמיטליין ה', קובלו-פארן ק' ומרדר ע' תשנ"ח. תל תורמוס. חדשות ארכיאולוגיות קח:4–5.
שקד ע' תשנ"ט. מערך היישובים והדרכים בעמק החולה במאות הי'–הי"ג לסה"נ. עבודת מוסמך, אוניברסיטת בר אילן. רמת גן.
Conder C.R. and Kitchener H.H. 1881. The Survey of Western Palestine I: Galilee. London.
Eisenberg E. 2008. Te’o, Tel. In NEAEHL 5:2046–2048.