שטח A (איור 1)

ריבוע A1. התגלה קיר (W20; איור 2) בנוי אבני גיר בגודל בינוני (0.2×0.2×0.3 מ') שהשתמר ממנו נדבך אחד בלבד, מונח על גבי החול. הקיר נמשך בדרום-מערב אל מחוץ לשטח החפור. כ-1 מ' מצפון-מערב לקיר נחפר חלקו התחתון של קנקן (L61; איור 3), שהיה ככל הנראה מונח מתחת לרצפה שלא השתמרה. הטמנת קנקנים שרק שפתם מבצבצת מעל לרצפות היא תופעה מוכרת. הקנקנים שימשו לאגירה ולאחסון של מזון ונוזלים, והנחתם מתחת לרצפה נועדה לנצל את הקרירות התת-קרקעית כדי לשמר את התוצרת. בחפירת המילוי שעל גבי החול משני צדי הקיר (L55 ,L53a) נאספו שברי כלי חרס המתוארכים כולם לתקופה העבאסית (המאות הט'–הי' לסה"נ), שברי זכוכית ומטבע מן התקופה האומיית (המאה הח' לסה"נ; ר"ע 136925), וכן מטבע שאינו מזוהה.
 
ריבוע A2. כ-0.4 מ' מתחת פני השטח נחשפה רצפת טיח (L54) שכיסתה את כל שטח הריבוע ואף נמשכה לצפון-מערב ולדרום-מערב אל מחוץ לגבולות הריבוע. בקצה הצפוני-מערבי היא נפגעה עקב הנחת צינור מים מודרני, ובקצה הצפוני-מזרחי היא נחתכה בעת חפירת חתך עד לחול באמצעות מחפרון לקראת החפירה. בחתך המחפרון נראו תחת רצפה 54 שתי רצפות טיח נוספות (L59 ,L58; איורים 1: חתך 2–2; 4), ומתחת לתחתונה נראה דופן של קנקן. לאור זאת הוסרה רצפה 54 במחצית הדרומית-מזרחית של הריבוע, ונחפר המילוי שעליו הונחה הרצפה (L57) וכן רצפות 58 ו-59 (איור 1: חתך 1–1). מתחת לרצפה התחתונה נחשף קנקן זיר שהוסב בשימוש משני למתקן לקליטת נוזלים (L60; איור 5). לצורך השימוש המשני בקנקן נקטמו שפתו וצווארו ונוצר פתח רחב למדי ומפולש (איור 6). הזיר הונח בתנוחה אלכסונית על גבי מצע של צרורות אבן מלוכדים במלט אפור המורכב מתערובת של סיד, פחם וחרצני זיתים. חלקו העליון של הקנקן פנה מזרחה, והוכנס אליו צינור חרס עבה שניקז את הנוזל אל הזיר. מהצינור נחשפו ארבע חוליות (איורים 5, 7). הצינור הוצמד לפתח הקנקן והרווח שנותר בין הצינור לשולי הפתח נסתם במלט אפור. הצינור כולו דופן בצרורות אבן מלוכדות במלט כדי למנוע את תזוזתו. בקנקן לא היו פתחים נוספים לכניסה או ליציאה של צינורות. נראה כי הזיר נועד לקלוט נוזלים אך השימוש בו אינו ברור. רק על שברים ספורים של הזיר התגלתה צמידה המעידה על מגע עם מים עומדים, ולכן נראה שהשימוש בזיר לאגירת נוזלים לא נמשך זמן רב.
 
שטח B (איור 8)
ריבוע B1. הריבוע בפינה הדרומית-מזרחית של המגרש. סמוך לפינתו המזרחית נחשפו שרידים דלים של קיר אבן (W201), בנוי מאבנים שחלקן העליון מסותת ונראה כי פורקו מרצפה ושולבו בקיר בשימוש משני. הקיר השתמר לגובה נדבך אחד המונח על גבי מילוי אדמה (L104). מקיר 201 נחפר קטע קצר והוא נמשך לדרום-מזרח אל מחוץ לשטח החפור. מתחת למילוי נחפרו שרידי ארבע רצפות טיח דקות (L125 ,L123 ,L121 ,L110; איורים 8: חתך 1–1, 9) המונחות זו מעל זו וביניהן מילויים (L126 ,L122 ,L120) שנועדו להעלאת המפלס (כ-0.9 מ' עובי כלל הרצפות והמילויים). מתחת לרצפה 123 נחשף קנקן שלם (L124) המונח על צדו, ועל הדופן שלו מונח חצי פך עם זרבובית (איור 10). לא ברור אם הקנקן באתרו ואם חצי הפך המונח עליו קשור אליו או שהשילוב בין השניים מקרי. בחפירת הרצפות והמילויים נאספו חרסים מן המאה הט' ומראשית המאה הי' לסה"נ ועל כן נראה כי אלו הם ארבעה שלבים של תיקוני רצפות.
סמוך לפינה הדרומית של הריבוע, התגלה בור קטן (L103; מידות 0.3×0.3×0.5 מ') מטויח בטיח הידראולי בגוון ורוד ובנוי מצרורות אבן מלוכדים במלט בגוון אפור המורכב מסיד ואפר (איורים 8: חתכים 2–2, 3–3; 11). מהדופן הדרומית-מזרחית של הבור, סמוך לשפתו, יוצא צינור חרס (L109), הנמשך אל מחוץ לשטח החפור (איור 8: חתך 2–2). ייתכן כי זהו בור שיקוע שהיה חלק ממערכת של בור מים ונועד למנוע כניסת סחף לבור; בור המים עצמו נמצא מחוץ לשטח החפור. בחפירת המילוי שסביב הבור (L108) ומילוי אדמדם שהיה על גבי החול בשאר חלקי הריבוע (L106) נמצאו חרסים מן התקופה העבאסית (המאות הט'–הי' לסה"נ). 
 
ריבועים B5 ,B4 ,B2. נחשפו שרידי מבנה; תחילה נחפרו הצטברויות בגוון אפור
(L113 ,L112 ,L105 ,L101), המאפיינות את שלב הנטישה של האזור וכמוהן נחפרו באתרים נוספים ברחבי העיר. מתחת להן נחשפו שרידי מבנה שאינם מצטרפים לכדי תוכנית שלמה. השתמרו ארבעה קירות היוצרים פינות זה עם זה
(W210 ,W207 ,W204 ,W203) וקיר נוסף (W208). בקיר 204 יש פתח, אך בגלל השתמרותו הדלה לא נמצא הסף. קירות 207 ו-210 נמשכים אל מחוץ לשטח החפור. קירות 207 ו-208 מקבילים ומרוחקים כ-0.5 מ' זה מזה. הקירות השתמרו לגובה נדבך אחד בלבד, והם בנויים מאבנים גדולות וקטנות מסותתות סיתות חלקי ומלוכדות במלט אפור העשוי סיד, אפר וחרצני זיתים. נדבך היסוד הונח על גבי אדמת חמרה מהודקת. בעת ניקוי הקירות מן האדמה שדבקה בהם, נמצאו צמודים אליהם שברי לבנים; שברים נוספים נאספו בעת חפירת הריבועים. נראה אם כן שנדבכי העל של הקירות היו בנויים לבנים.
צמוד לקיר 204 מדרום-מזרח התגלו שני קנקנים שחלקם התחתון קבור בחול
(L115 ,L114; איור 12). יש להניח שהם היו מתחת לרצפה שלא השתמרה, ורק שפתם בצבצה מעל הרצפה. על ידית קנקן 114 נמצאה טביעת כוכב הנפוצה מאוד בתקופה העבאסית (להלן הממצא הקרמי). בשלב כלשהו במהלך תקופת השימוש במבנה נבנתה תעלת ניקוז (L116; איור 13) שרק דופן אחת שרדה ממנה (W205). דופן התעלה מונחת על גבי מצע של אדמת חמרה מהודקת (L111) והיא בנויה מאבני גיר שהפן הפנימי שלהן מסותת למשעי. בין אבני הדופן של התעלה יש התאמה רבה ואין כמעט רווח ביניהן. הפן החיצוני שלהן מסותת בצורה קמורה. נחשפו שני קטעים מהתעלה וביניהם פער בקטע שלא שרד (כ-1.5 מ' אורך). בקטע הצפוני כיוון הזרימה בתעלה לדרום-מזרח היא עוברת בפתח שבקיר 204, ויש להניח שהייתה מתחת לסף הכניסה. דופן התעלה הונחה מעל קנקן 114 והוציאה אותו מכלל שימוש. בקטע הדרומי פונה התעלה בקשת לדרום-מערב.
סמוך לפינה הצפונית של ריבוע B2 נחפר נדבך יסוד של קיר דק (W206) הבנוי אבני גוויל קטנות (0.1×0.1×0.2) ונמשך אל מחוץ לשטח החפור.
במרכז ריבוע B4 נחפר אגן מטויח בטיח הידראולי אפור (L117, מידות 0.1×0.5×0.5 מ'; איור 14). פינתו הצפונית-מערבית נפגעה מעט. השימוש באגן היה קשור בנוזלים אך מצב השתמרותו אינו מאפשר לשחזר את מהות השימוש שנעשה בו. מדרום-מזרח לו נחשף נדבך יסוד מרובע (W209; מידות 0.1×0.5×0.5 מ') שככל הנראה שימש בסיס לעמוד או אומנה. גם כאן הבנייה על גבי מילוי אדמת חמרה (L119) שהונח ישירות על גבי החול. שכבת חמרה המונחת ישירות על גבי החול נחפרה גם בריבוע B5 (ב-L118).
 
ריבוע B3. תחת הצטברות אדמה (L102) נחשפו שרידיו הדלים של קיר דק (W202; איור 15), הבנוי מאבנים מסותתות היטב שהונחו על הפן הצר שלהן והשתמרו לגובה נדבך אחד. ייתכן שזהו קיר של מתקן כלשהו שלא השתמר. במילוי אדמה בגוון אדמדם (L107) שעליו הונח הקיר התגלו חרסים ובהם צפחת תמימה (איור 16).
 
בממצא הקרמי מהחפירה מגוון של כלי בית וכלי אגירה האופייניים לתקופה העבאסית (שלהי המאה הט'–ראשית המאה הי' לסה"נ), בהם קערות לא מזוגגות (איור 1:17–4), קערות מזוגגות (איור 5:17–11), קנקנים (איור 1:18–3), בהם קנקן עם טביעת כוכב על הידית (איור 17:18), פכים (איור 4:18–7), פכיות (איור 8:18–14, 16) ונרות מטיפוס סנדל העשויים בתבנית (איורים 15:18; 19).
לצד החרסים הנפוצים בשכבות מן התקופה העבאסית התגלו שני שברים של קערה ממשפחת סלדון (איור 20) הנפוצה בעיקר בשכבות המתוארכות למאות הי"ג–הט"ו לסה"נ. 'כלי סלדון' הם כלים העשויים מקרמיקה מסוג פורצלן שצבעה אפור-ירקרק, ירקרק זית או כחול-ירקרק המחקה את אבן הירקן היוקרתית. מקור הכלים בצפון סין, והצבע האופייני נוצר משימוש בתחמוצות ברזל ומצריפה מחזרת. הכלים יוצרו בסין החל מהמאות הי'–הי"א לסה"נ (שושלת סונג), והם התפתחות של 'כלי יו' (Yue Celedon), שיוצרו כבר במאות הט'–הי' לסה"נ (סוף ימי שושלת טאנג) בחבל יונן שבצפון סין. הופעת הכלים בשכבות המתוארכות למאות הט'–הי' לסה"נ נדירה, אך מוכרת – בחפירות סאמרא ופוסטאט נחשפו כלים מסוג זה בשכבות המתוארכות למאה הט' לסה"נ.
 
בממצא הנומיסמטי ארבעה מטבעות, שניים אומיים, אחד עבאסי ואחד אינו מזוהה. בשטח A נמצאו בלוקוס 53 מטבע אומיי שהוטבע ברמלה בשנת 730 (ר"ע 136923), ומטבע לא מזוהה. בשטח B נמצאו בלוקוס 112 שני מטבעות, אומיי (ר"ע 136925) ועבאסי (ראשית המאה הט' לסה"נ; ר"ע 136926).
 
בממצא הזכוכית 27 שברי כלים, בהם קערות, כוסות, בקבוקים ונרות המתוארכים למן התקופה הביזנטית ועד התקופה העבאסית. רוב השברים עשויים זכוכית בגוון כחלחל ירקרק ואחדים כחולים או חסרי צבע. בין השברים בסיס עם חוט מוכסף, כנראה של כוס האופיינית למאות הד'–הה' לסה"נ; קערות עמוקות קטנות עם שפה מעוגלת פשוטה או שפה מעוטרת בחוט צהוב, ובקבוקונים עם שפה נוטה החוצה ומקופלת פנימה האופייניים לתקופות הביזנטית המאוחרת והאומיית; בסיס בקבוק משושה מנופח לדפוס מזכוכית חסרת צבע (L120) ובסיס חלול של נר כחלחל-ירקרק עם זיז מעוגל בקצהו (L112) המתוארכים בדרך כלל למאה הי' וראשית המאה הי"א לסה"נ.
 
בשבעת הריבועים נחשפו שרידי מבנים ומתקנים המתוארכים על פי הממצא הקרמי למחצית השנייה של המאה הט'–ראשית המאה הי' לסה"נ (התקופה העבאסית). ממצאים אלה מצטרפים לממצאים מפרק זמן זה שהתגלו בשאר החפירות שנערכו במתחם 'כוכב הצפון' שבקרית מנחם בגין ברמלה (חדשות ארכיאולוגיות 122; חדשות ארכיאולוגיות 123). נראה אם כן כי זהו יישוב או פרוור של העיר רמלה שנוסד בזמן כלשהו במהלך המחצית השנייה של המאה הט' לסה"נ, היה מיושב עד לראשית המאה הי' ומסיבה כלשהי ננטש. בשלב זה של המחקר, אי אפשר לקבוע מה היו הסיבות לנטישת היישוב ואם הנטישה הייתה הדרגתית או פתאומית. מצב השתמרותם הדל של המבנים מעיד על שוד אבנים נרחב לאחר הנטישה. יש לציין שעד כה, מלבד הממצא בשכונת בגין, לא התגלה בתחומי העיר רמלה ובסביבותיה יישוב חד-תקופתי, וגילוי אתר כזה סמוך לעיר מצריך מחקר נוסף.
שני שברי הקערה ממשפחת סלדון מצטרפים לשבר נוסף ממשפחה זו שהתגלה בחפירה במגרש סמוך (חדשות ארכיאולוגיות 123) ולשבר שהתגלה בחפירות ברמלה דרום (חדשות ארכיאולוגיות 122), ומעלים את הצורך בבחינה מחודשת של ראשית הופעת כלי סלדון בארץ ישראל. הימצאות הכלים ברמלה מפרק הזמן של תחילת הופעתם בסין עשויה להעיד על קשריה הכלכליים הענפים של רמלה. עם זאת יש לציין את אפשרות הופעתם של כלי סלדון ברמלה באמצעות קשרי מסחר עם בגדד ושאר ערי הסהר הפורה ולאו דווקא בסחר ישיר עם סין.
חלק מכלי הזכוכית מתוארכים לתקופות הביזנטית והאומיית, אך כיוון שהם התגלו עם מכלול קרמי מן התקופה העבאסית יש לבחון מחדש את משך קיומם.