בחודשים מאי–יוני 2010 נערכה חפירה קהילתית באתר יובלים, כ-50 מ' מדרום-מערב ליישוב הקהילתי יובלים שבגליל המערבי (הרשאה מס' 5926-A; נ"צ 225170-82/753655-67), במסגרת פרויקט בר מצווה ביישוב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון היישוב יובלים, נוהלה על ידי ר' אבו ריא, בסיוע א' ח'ורי (הפעלות חינוך), י' יעקובי (מנהלה), מ' קאהן ור' מישייב (מדידות), נ' גצוב (זיהוי כלי חרס), ח' טחן (ציור כלי חרס) וד' שיאון (נומיסמטיקה).
האתר, השוכן בראש שלוחה שממנה נשקף הים התיכון, הוא מתחם גדול דמוי טרפז (כ-20×30 מ'; איור 1) שצירו מזרח–מערב, שעליו סוגרים קירות רחבים. על פני השטח אפשר להבחין בפינותיו המסיביות של המתחם הבנויות מבולדרים (עד כ-0.7×0.8×1.4 מ'). על פני רוב השטח שבתוך המתחם נותר הסלע חשוף; חלקו מכוסה בשכבה רדודה של אדמת טרה רוסה.
נפתח שטח מלבני (5×9 מ') בפינה הדרומית של המתחם, ונחשף בו חדר קטן (2.7×3.3 מ'; איורים 2, 3). קירות החדר (W4–W1), אשר הושתתו על סלע האם, נבנו מאבני גוויל במגוון גדלים, המשולבות – בעיקר בפינות – באבנים גדולות במיוחד, מהוקצעות בחלקן, שהשתמרו לגובה של עד שלושה נדבכים. קירות 1 ו-2 (0.8 מ' רוחב), הבנויים שתי שורות של אבנים, משולבים היטב זה בזה באמצעות אבני פינה גדולות. בקצה הדרומי של קיר 1 נקבע פתח (כ-0.7 מ' רוחב; איור 4); המזוזה הדרומית של הפתח בנויה אבן גזית הניצבת על פאה קצרה (כ-0.8 מ' גובה). אל הפינה הדרומית-מזרחית של החדר, במפגש קירות 3 ו-4, ואל רוב אורכו של קיר 4 ניגש קיר תמך של מדרגה חקלאית, המעבה את הקירות לכדי 1.5 מ' עובי. נחשפו קטעים קצרים מהמשכם של קיר 4 מערבה ושל קיר 3 צפונה, התוחמים את המבנה.
בתוך החדר ובשטח המתחם שמחוצה לו נמצא מילוי מכוון של אבני גוויל במגוון גדלים מעורבים באדמת טרה רוסה. מתוך המילוי בחדר (L502) נלקטו שברי כלי חרס אחדים, ובהם שלוש שפות: של סיר בישול (איור 1:5) ושל קנקן (איור 2:5) האופייניים לתקופה ההלניסטית (המאות הג'–הא' לפסה"נ), ושל קנקן (איור 5:5) המתוארך לתקופה הרומית הקדומה (אמצע המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ). במילוי שלצד קיר 2 (L504) נלקטו שתי שפות של סירי בישול מטיפוס כפר חנניה 4A (איור 3:5, 4), שזמנם התקופה הרומית הקדומה (אמצע המאה הא' לפסה"נ–אמצע המאה הא' לסה"נ).
ממערב למבנה נחפרו הצטברויות רדודות של אדמת טרה רוסה עם אבני גוויל המכסים על סלע האם (L503 ,L500). בתוך הצטברויות אלו נמצאו מקטרת, צמיד ושני מטבעות עות'מאניים מחוררים, ששימשו תליונים בתכשיט, המתוארכים לשלהי המאה הי"ט לסה"נ.
בחפירה – הראשונה הנערכת באתר – נחשף מתחם חד-תקופתי, ככל הנראה חווה מבוצרת או מצודת דרכים; ייתכן שהחדר הפינתי הוא בסיסו של מגדל. אף שהממצא הקרמי מועט, דומה כי יש לתארך את המתחם לתקופה הרומית הקדומה (המאות הא' לפסה"נ–הא' לסה"נ) וכי היה בשימוש עד למרד הגדול. שרידים של מבנים מבוצרים בני תקופה זו נתגלו בעבר ביעד (הרשאות מס' 4317-A-4569 ,A), המרוחקת כ-3 ק"מ ממערב לאתר.