שטח  A(איור 2)

בריבוע A1 נחשפו ראשי שני קירות, חלק ממבנה שהשתמר חלקית (איור 3). ניתן להבחין לפחות בארבעה שלבים: בשלב הראשון נבנה קיר (W112), הבנוי אבני גוויל ושכבה עבה של טיט המצפה אותו עד כי נדמה שהוא מצופה בטיח. בשלב השני נבנה בניצב אליו קיר נוסף (W111), הבנוי אבני גזית מסותתות היטב (איור 4). שני הקירות השתמרו לגובה של חמישה נדבכים (0.8 מ'). נראה כי הקירות פורקו ובשלב השלישי הוגבהו בבניית קירות (W107 ,W106) הבנויים ביתר רישול מאלה הקדומים. ניתן להבחין שהנדבכים של קיר 106 אינם מונחים בהתאמה לאלו של הקיר הקדום. בקיר 107 נקבע פתח. בשלב הרביעי נסתם הפתח בצרורות אבן (ר' איור 2: חתכים 1–1, 2–2). בשטח שבין הקירות נחפר מילוי בגוון בהיר (L108), וכ-0.5 מ' מתחת לפתח שבקיר 107 נחשפו שרידי רצפת טיח (L110) הניגשת אל קירות 111 ו-112. בחפירת הרצפה והמילוי שמתחת (L114) נאספו חרסים המתוארכים לתקופה העבאסית (המאה הט' לסה"נ). נדבכי היסוד של הקירות הונחו על גבי אדמת חמרה (L116). מתחת ליסודות קיר 112 נחשף קבר בנוי שלא נפגע בעת בניית הקיר. הקבר לא נחפר וזמנו אינו ידוע.
בריבוע A2 נאספו סמוך לפני השטח (L100; איור 5) חרסים שהמאוחרים שבהם מתוארכים למאה הי' לסה"נ. סמוך לחתך הדרומי-מערבי של הריבוע נחשף קיר אבן
(W102; אורך חשיפה 1.5 מ') הנמשך מחוץ לשטח הריבוע. מן הקיר השתמרו נדבכי היסוד הבנויים אבני גוויל ונדבך על אחד הבנוי אבני גזית. אל הקיר ניגש ממערב קיר נוסף (W109) שהשתמר לגובה נדבך יסוד אחד הבנוי אבני גוויל מלוכדות במלט אפור. הקיר נשדד כמעט כולו וחלק מאבני נדבך היסוד המונחים על גבי אדמת חמרה התפזרו בקרבתו. בדופן המערבית של הריבוע הובחנו שתי רצפות טיח (L104 ,L103, לא מופיעות בתוכנית) זו על גבי זו ובתעלת השוד של הקיר 102. רצפה 103 העליונה ניגשת אל תעלת השוד ו-104 התחתונה ניגשת אל הקיר. הרצפות נחתכו בעת הכנת השטח לחפירה. סמוך לחתך הדרומי-מערבי נחשף קבר ארגז בנוי (L113) שהתגלה ללא מכסה והובחן בו שלד אדם המונח בתנוחת פרקדן, שראשו מופנה למערב. הקבר כוסה ולא נחפר. ליד הקבר נחשפו שרידים דלים של רצפת טיח (L117) המונחת על גבי מילוי. הרצפה קדומה לקבר והיא נמשכת אל מחוץ לשטח החפור.
בחפירה בשטח A נאספו חרסים המתוארכים למאות הח'–הי' לסה"נ.
 
שטח B (איורים 6, 7)
בריבוע B3 בפינה הצפונית-מזרחית נחשפו שרידים מקוטעים של שלוש רצפות טיח זו על גבי זו (איור 6: חתך 5–5) ונחפר חתך לעומק. הרצפה הקדומה (L324) נחפרה חלקית ונמצאו עליה חרסים המתוארכים למאה הט' לסה"נ. הרצפה הוחלפה ברצפת טיח בגוון אדום (L309, כ-10 ס"מ עובי; איור 8), ונראה כי נעשה בה תיקון אחד לפחות. היא הונחה על גבי מילוי שבחפירתו נמצאו חרסים המתוארכים למאה הי' לסה"נ. בחתך נחפרה דופן מטויחת של מתקן (L317; איור 9) שהשתמר ממנו רק חלק וקטע מקרקעיתו (L322). הדופן בנויה מצרורות אבן (דבש) מלוכדות במלט אפור שצופו בטיח הידראולי אפור ונראה כי היה זה מתקן לאגירת נוזלים. מתחת לשרידי המתקן ובמקום שבו הקרקעית לא השתמרה נחפר מילוי אדמה אדמדם (L318) ובו חרסים שהמאוחרים שבהם מן המאה הי' לסה"נ, בני זמנם של החרסים שנאספו בחפירת ההצטברות שמחוץ למתקן (L315). מצב ההשתמרות של הרצפה והמתקן לא מאפשר לקבוע את הקשר ביניהם אך נראה כי הם בני זמן אחד. לאחר יציאת המתקן משימוש הוא פורק כנראה והתכסה בהצטברות בגוון אדמדם (L316). בזמן כלשהו הוחלפה רצפה 309 ברצפת טיח אפור (L325) שהונחה על גבי מילוי. הרצפה והמילוי לא נחפרו אך במקום שבו חסרה רצפה נחפרה הצטברות אדמה בגוון כהה (L307) ונאספו חרסים שהמאוחרים שבהם מתוארכים למה הי"א לסה"נ. ייתכן אם כן שיש לתארך את הרצפה לזמן זה.
בריבוע B4 נחשף בור מים עגול (L303; איור 10) שהשתמר כמעט בשלמותו למעט חלקו העליון. בצדו הצפוני-מערבי נמצא פתח שניקז כנראה את המים. מצב השתמרות הפתח אינו מאפשר לקבוע אם המים זרמו דרך צינור חרס או תעלה בנויה. בחפירת חלק מן ההצטברות שסתמה את הבור נאספו חרסים שהמאוחרים שבהם מתוארכים למאה הי"א לסה"נ. נראה אם כן כי הבור יצא משימוש בזמן כלשהו במאה זו. צמוד לדופן הבור מבחוץ (L308), עד לעומק של כ-2.5 מ' מפני השטח, נאספו חרסים המתוארכים למאה הי' לסה"נ. בפינה הצפונית של הריבוע נחפרו מילוי מעורב בטיט (L304), מתחתיו נחפרה הצטברות בגוון אדמדם (L321), ומתחתיה נחפרה הצטברות נוספת (L323). בחפירת המילוי וההצטברויות נאספו חרסים המתוארכים למאות הט'–הי' לסה"נ.
בריבוע B5 נחשף בור מים עגול (L306; איור 11) שהשתמר כמעט בשלמותו. אל הבור התנקזו שני צינורות חרס, מדרום-מזרח (L313) ומדרום-מערב (L305) המתחברים לצינור חרס אחד שנכנס אל בור המים דרך חור עגול בדופן (איור 12). בחפירה מתחת לצינור החרס (L313) נחשפו שרידים דלים של רצפת טיח אדמדם (L312; איור 6: חתך 3–3). בחפירה מעברו השני של הצינור (L314) לא נמצא המשך של הרצפה שככל הנראה נפגעה בעת הנחת הצינור. מצפון-מערב לבור המים נחפר מילוי כהה (L310), ובחפירתו נחשף מתקן (L311) צמוד לבור (איור 13). המתקן הוא אגן עגול שהשתמרה ממנו הקרקעית וחלק מן הדופן (0.3 מ' גובה), שחלקה בנוי על בור המים. האגן בנוי אבני גוויל מלוכדות במלט אפור עמיד למים. על קרקעיתו ולאורך הדופן הבנויה על בור המים נחצב חריץ העובר דרך נקב שנקדח בדופן המערבית. על דופנות החריץ נראו שרידי משקעי נחלים (טרוורטין) המעידים שהוא שימש לניקוז נוזלים. במרכז האגן נמצא שקע מרובע ובמרכזו חור עגול שממנו בולטת שפת קנקן. על השפה נמצאו שרידי צינור ברונזה החובק אותה, שהוצמד במלט לבן (איור 14). רק מעט מן האדמה שסתמה את הקנקן נחפרה ובתוכו נמצא שבר נוסף מצינור הברונזה. מדרום-מערב למתקן נחפר חתך בניסיון להבין למה שימש המתקן. נחפר המילוי (L319) עד לקרקעית האגן ומתחתיה (L320) כדי לחשוף את הקנקן. עם חשיפתו נמצאו במרכז הדופן שרידי צינור חרס שנכנס אליו (כ-2 ס"מ קוטר; איור 6, חתך 4–4). מן הצינור השתמרו ארבע חוליות וככל הנראה חלקיו החסרים נמשכו אל מחוץ לשטח החפירה. תפקידו של המתקן אינו ברור; עם זאת ייתכן כי זהו חלק ממתקן זיקוק שחלקים נוספים שלו, בהם מיכל שבו חומם הנוזל, נמצאים מחוץ לשטח החפירה. אם הנחה זו נכונה, ייתכן שחלק המתקן שנחפר שימש לעיבוי הנוזלים שעברו אליו דרך צינור החרס ועודפי הנוזלים התנקזו דרך צינור הברונזה אל תחתית האגן ומשם דרך החריץ החצוב בקרקעית האגן אל מחוצה לו.
בפינת הריבוע נחשפה פינתו של מתקן מטויח (L326), חלקים מן הדופן והקרקעית, שעיקר חלקיו נמצאים מחוץ לשטח החפירה. המתקן בנוי צרורות אבן והוא מצופה בטיח עמיד למים בגוון אפור. בהמשך החפירה נחפרו שרידי קיר אבן (W400, איור 15) בנוי אבני גזית
(0.1×0.2×0.3 מ') הניגש לדופן בור המים. למרות מצב השתמרות מתקן 326, נראה כי הוא מאוחר לקיר ולצורך בנייתו פורקו חלק מנדבכי הקיר. הקיר לא נחפר ועל כן גובה השתמרותו אינו ידוע.
בחפירת הריבוע נאספו חרסים המתוארכים למאות הט'–הי"א לסה"נ. 
 
ממצא כלי החרס בחפירה כולל כלי בית האופייניים לתקופות האומיית עד הפאטימית (המאות הח'–הי"א לסה"נ) ובהם קערות מזוגגות (איור 1:16–9), קערות שאינן מזוגגות (איור 1:17–7), אגנים (איור 8:17, 9), מחבת (איור 1:18), סירי בישול (איור 2:18–6), קנקנים (איור 1:19–4), פיטסים (איור 5:19, 6) פכים (איור 1:20–7), צפחת (איור 8:20) ונרות, בהם נר תמים (איור 9:20).
 
בשטח A נמצא שבר של כלי זואומורפי (איור 21) ומשקולת נול עשויה מעצם ומעוטרת בעיגולים חרוטים (איור 22).
 
הזכוכית
יעל גורין-רוזן
בחפירה נמצאו 215 שברים, מהם 121 שברי גוף שאינם ניתנים לזיהוי. 94 השברים הנותרים כוללים שפות, בסיסים ושברי גוף מעוטרים השייכים לכלים פשוטים המוכרים ממכלולים אחרים ברמלה ומתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה. הכלים המוקדמים ביותר מתוארכים לתקופה האומיית וכוללים טיפוסים המתוארכים למחצית הראשונה של המאה הח' לסה"נ. הכלים הבולטים בקבוצה זו הם כוסות/קערות ששפתן מעוגלת באש ובסיסיהן שטוחים או מעט קעורים, לעתים עם כפל פנימי בהיקף הבסיס או בדופן הכלי. נמצאו שברים אחדים מטיפוס זה שעוטרו בניפוח לדפוס או בציבוט על הדופן החיצונית, בקבוקים פשוטים ששפתם מקופלת פנימה וגופם כדורי (L308 ,L114 ,L110).
קבוצה של קערות גליליות מזכוכית חסרת צבע האופייניות לתקופה העבאסית
(L302 ,L108 ,L101), וכן שני בסיסי קערות צבעוניות: בסיס עם קפל חלול בחלקו הפנימי מזכוכית בגוון כחול של קערה שעוטרה בדגם צבוט דו-צדדי על הדופן (L108) ובסיס קערה שטוח מעובה מזכוכית בגוון סגלגל (L319). כמו כן נמצאו צנצנות אחדות שראשית הופעתן בשלהי התקופה העבאסית והן ממשיכות בתקופה הפאטימית
(L318 ,L314 ,L304). לפרק זמן זה יש לייחס בקבוק מזכוכית חסרת צבע, שצווארו עוטר בגילוף מגרעות מלבניות אנכיות (L302).
נוסף על כלי הזכוכית נמצאו גושים קטנים אחדים ונטיפה, המעידים על פסולת תעשיית זכוכית שנמצאה בקרבת פני השטח (L302 ,L101).
 
בשני שטחי החפירה נחשפו שרידי מבנים ומתקנים המתוארכים למאות הט'–הי' לסה"נ. בין המתקנים נחפרו שני בורות מים עגולים מן הטיפוס האופייני לרמלה. הם היו מקורים בכיפה ובה פתח עגול שעליו נבנה פתח שאיבה מרובע. בעת המשך עבודות הפיתוח לאחר סיום החפירה, נחשף במרחק של כ-50 מ' מצפון-מזרח לריבוע B5 בור מים שהשתמר בשלמותו כולל פתח השאיבה הבנוי אבני גזית. בשטח A נחשפו קברים אחדים ונראה כי אינם חלק מבית קברות. אף שלא נחפרו, נראה כי הם מאוחרים למבנים שנחשפו. בשטח B מעניינת במיוחד חשיפתו של המתקן הכולל קנקן שעליו נבנה אגן עגול שככל הנראה היה חלק ממתקן זיקוק. הממצא הקרמי כולל חרסים המתוארכים למאות הח'–הי"א. אף שלא נחשפו שרידי בנייה מן התקופות האומיית (המאה הח') והפאטימית (המאה הי"א), החרסים משתי תקופות אלו מעלים את האפשרות כי ראשית הבנייה במקום הייתה במאה הח' וכי המבנים שימשו עד למאה הי"א. חיזוק להנחה שהמבנים שימשו עד לתקופה הפאטימית עולה מן החרסים בני תקופה זו שנמצאו בהצטברות הסותמת את בורות המים, המעידים על זמן הפסקת השימוש בהם. יש לציין שהחפירה בשני השטחים לא הגיעה עד לקרקע בתולה וייתכן שהשרידים מן התקופה האומיית לא נחשפו.