נפתחו שני חצאי ריבועים בתחומי אתר עתיקות מוכרז, ונחשפו שני בורות חצובים (L103 – קוטר 1.1 מ', עומק 0.7 מ'; L104 – קוטר 1 מ', עומק 0.4 מ'; איורים 1–3), המרוחקים 2.5 מ' זה מזה. הבורות חצובים בסלע כורכר שהוא חלק מרכס הכורכר האמצעי במישור החוף. מעל הסלע הורבדה אדמת סחף חומה כהה. הבורות התמלאו במהלך השנים בהצטברות של אדמה חומה וחרסים; החרסים התגלו בעיקר בתחתית הבורות. הממצא הקרמי בבורות מתוארך לתקופות הברונזה הקדומה 1א–ב, והוא כולל קערה פתוחה שלה שפה מקופלת קלות כלפי חוץ (איור 4: 1), שברי קנקנים גדולים להם שפה המתרחבת כלפי חוץ (איור 4: 2–4), פך שלו שפה פתוחה כלפי חוץ (איור 4: 5) וכן שברי גוף של כלי חרס בהם נקדח חור לתיקון הכלי (איור 4: 6, 7). המכלול הקרמי בבורות מלמד כנראה שהם שימשו כבורות אחסון. נראה שהבורות היו חלק מיישוב ששכן באתר, סמוך לנחל איילון, ותחילתו בתקופת הב"ק 1א (3100/3200–2900/2950 לפסה"נ).

בסקר שנערך באתר בעבר תועדו שרידי פירים חצובים שתוארכו לתקופה הכלקוליתית (י' קפלן. 1959. הארכיאולוגיה וההיסטוריה של תל אביב-יפו. תל אביב). בחפירה שנערכה באתר בשנת 1980 התגלו שני בורות חצובים, שאחד שימש כמחסה והשני שימש כנראה כממגורה. הממצא הקרמי בבורות תוארך לתקופת הב"ק 1א. בחפירה זו התגלו גם חרסים מהתקופה הכלקוליתית, בעיקר בקרקעית הבורות (ר' חדשות ארכיאולוגיות עח–עט:48). באזור תל אביב נחשפו שרידים נוספים מתקופת הב"ק 1, למשל בחפירות בגבעת בית המטבחיים, בגני התערוכה וברחוב הבשן בתל אביב (ר' גופנא. 2010. הארכיאולוגיה של התקופות הפרוטוהיסטוריות של תל-אביב. בתוך: א' איילון [עורך]. ההיסטוריה הסודית של תל-אביב. קטלוג תערוכה מוזיאון ארץ-ישראל. עמ' 43–44). כן נחשפו אתרי קבורה מתקופה זו בגבעתיים, ברחוב סלמה בתל אביב (איילון 2010: עמ' 49–50) ובקריה בתל אביב (ר' חדשות ארכיאולוגיות 117).