בחפירה (4×6 מ'), שנערכה כ-200 מטר מצפון-מזרח לתל (איור 1), נחשף מתקן חקלאי מטויח שמתארו מעוגל (L13; כ-1.5 מ' קוטר; איורים 2, 3). המתקן הושתת על מסד עשוי אבני שדה קטנות ובינוניות שהונחו בצפיפות (L14; איור 4) בשקע רדוד שנחפר באדמת חרסית כבדה (L12). המתקן תחום באבני שדה בינוניות וגדולות. רצפתו ודופנותיו עשויות משכבה עבה של טיח, שבו ניכרות שתי שכבות של תיקונים. הטיח כלל כמות מעטה של חול וחרסים ספורים; שכבת הגימור שלו עשויה מחומר זהה. בחלקו המערבי של המתקן נקבע ברצפתו בור (0.3 מ' קוטר, 0.14 מ' עומק), שרק חלקו העליון טויח. המתקן נמצא נטוי, כנראה כעקבות תזוזת קרקע.

 
מעל המתקן ובסביבתו הקרובה נמצאו חרסים ספורים, חלקם קטנים ושחוקים מכדי שאפשר לזהותם ואחרים מיוחסים לתקופת הברזל 2: שני שברים של קערות (איור 1:5, 2) ושבר של פערור (איור 3:5). דומה לפיכך כי המתקן שימש את תושבי תל חציר הסמוך בתקופת זו. מתקנים דומים בגודלם ובצורתם אשר שימשו בתי בד מוכרים מתקופת הברזל, אך תשתיתם עשויה מלוחות אבן גדולים כדי שיוכלו לשאת את משקלן של אבני הפריכה. מאחר שהתשתית העשויה אבנים קטנות ורצפת הטיח לא יכלו ליצור משטח חזק ויציב דיו לבית בד, נראה כי המתקן שימש גת קטנה או אולי בור איגום של גת גדולה יותר ששאר מרכיביה לא שרדו.