בחודש יוני 2007 נערכה חפירת הצלה בשוליים הדרומיים-מערביים של ח' בורנאט (הרשאה מס' 5153-A; נ"צ 195884-954/657419-65; איור 1) בעקבות חפירת תעלות בדיקה שביצע א' נשר לקראת העתקת צינור מים וסלילת כביש. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון החברה לפיתוח חבל מודיעין, נוהלה על ידי י' קורנפלד (צילום) בסיוע ד' פורוצקי (מדידות), מ' שויסקיה (ציור ממצא) וע' רביב (מעבדת אבן).
ח' בורנאט נסקרה במסגרת סקר ישראל ונמצאו בה כמה אתרים. על המדרון המערבי של הגבעה נסקר יישוב שגודלו כחמישה דונמים וזוהו בו שרידי מבנים על ארבע מדרגות סלע, וכן מערת קברים וקבר מקמר סגור באבן כיסוי (מפת לוד [80], אתר 64). בדרום-מערב האתר אותרו שרידי מבנים, רובם מחווה שנבנתה בתקופה הפרסית, ובמרחק 200 מ' מהם נסקרו שרידי מבנים על מדרגת סלע ומתקנים חצובים (מפת לוד [80], אתר 66). במורד המזרחי של הגבעה אותר יישוב מתקופת הברונזה הקדומה ובו שרידי קירות, מכלולי מבנים וחצרות מדורגות (מפת לוד [80], אתר 67).
חפירות ארכיאולוגיות שנערכו באתר לקראת הקמת אזור תעשייה, איששו את חשיבות האתר. בחפירות נחשף יישוב עירוני מוקף חומה מתקופת הברונזה הקדומה (י' פז וש' פז, קדמוניות 82:134–88), יישוב כפרי גדול, מהתקופות ההלניסטית, הרומית הקדומה והרומית התיכונה, וכן אזור תעשייתי ובית בד מהתקופה הביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות קו:82–101). בחפירת המשך (הרשאה מס' 5188-A) נחפר בקטע הדרומי-מערבי של התל בית חווה מתקופת הברזל .
נחפר בור מים מטויח מימי הבית השני במדרון סלעי בצדו הדרומי-מערבי של התל. כדי לאפשר את חפירת הבור הוסרה תקרתו, הוסרו שכבות בנות זמננו באמצעות מחפרון ונעשה בו חתך עד לרצפתו (איור 2: חתך 1–1).
הבור (7 מ' קוטר, 5 מ' עומק, 245 מ"ק נפח; איור 2) הוא חלל קרסטי שנוצל לאגירת מים. הוא טויח בשכבה כפולה של טיח הידראולי לסתימת הסדקים הקרסטיים (איור 3). הטיח לא שרד בשלמותו ובכמה מקומות ניכרת שחיקה בדופנות הבור, אולי הסיבה להפסקת השימוש בו.
על רצפת הבור נחשפו כלי חרס המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה (המאות הא' לפסה"נ–הא' לסה"נ) ובהם קנקנים (איור 1:4–6) ושבר פך (איור 7:4). כמו כן התגלה על רצפת הבור ספל מצולע מאבן גיר (איורים 5, 6) המאפיין את היישוב היהודי בשלהי ימי הבית השני.
על פי הממצאים שהתגלו על רצפת הבור יש לתארך אותו לתקופה הרומית הקדומה. התיארוך קושר בין הבור ליישוב הכפרי שנמצא בעבר בחפירות רשות העתיקות ותוארך לתקופה זו. בור המים ומתקנים חקלאיים שנחשפו סמוך אליו הם כנראה חלק מאזור מלאכה וחקלאות שהיו בשולי היישוב, ומרכז היישוב היה ככל הנראה בראש התל. בשלב מסוים, כנראה בשלהי התקופה הרומית הקדומה, הפסיק הבור לשמש עקב שחיקה בטיח שאטם את דופנותיו.