בריבוע שנפתח (25 מ"ר) נחפרה תעלת בדיקה ונחשפו שרידי מבנה יחיד ובהם קיר

(W103; כ-0.9 מ' אורך, 0.45 מ' רוחב) ומפלס חיים שניגש אליו (לוקוס 101; איורים 2, 3). קיר 103 השתמר לגובה נדבך אחד והיה בנוי משני פנים של אבני גוויל בינוניות

(0.30×0.35 מ'; איור 4). גושים אחדים של לבנים נמצאו קשורים למסד האבן של הקיר.

מפלס החיים (לוקוס 101) זוהה על פי גובה האבנים שדיפנו את בור העמוד והחרסים שנמצאו סביבו שכללו קערה הפוכה ומפוררת, שני פערורים (איור 5: 1, 2) ושבר שפת קנקן (איור 5: 3). הממצא הנוסף כלל כלי צור ובהם להב כנעני (לא אויר) וכן כלי אבן ובהם עלי בזלת (איור 5: 4), מקבת (איור 5: 5), שתי אבני רחיים עליונות מבזלת (איור 5: 6, 7), אבן רחיים תחתונה מבזלת (איור 5: 8) וחלוק נחל קטן, מוחלק ומחורר (איור 5: 9). כמו כן נמצאה לסת תחתונה של צאן/עז מצפון לבור העמוד.
 
למרות דלות השרידים, דומה שהם מעידים כי אזור זה של בית שאן המודרנית היה מיושב לקראת סוף האלף הרביעי לפסה"נ בתקופת הברונזה הקדומה 1. אפשר שהיישוב מתקופה זו היה קשור ליישוב הכלקוליתי שנחשף כמה מאות מטרים דרומה. היעדר מפלס יישוב עבה עשוי להעיד כי ריבוע החפירה היה בשולי היישוב או שמשך קיומו היה קצר, למרות מיקומו סמוך למעיינות המים העשירים והקרקע החקלאית הפורייה. אפשר שתושביו של יישוב זה הכירו את מרכז הפולחן מתקופת הברונזה הקדומה 1 שהתקיים במרכזו של תל בית שאן, כקילומטר אחד צפונה-מזרחה, והיו מעורבים בפעילותו.