בחודשים פברואר ומאי 2008 וינואר 2010 נערכו שתי חפירות בתחומי אתר העתיקות המוכרז המעפיל (הרשאה מס' 5424-A, שטח A; הרשאה מס' 5800-A, שטח B; נ"צ 19887-8/69858-9), לקראת בנייה. החפירות, מטעם רשות העתיקות ובמימון הקיבוץ, נוהלו על ידי א' סגל, בסיוע ש' יעקב-ג'אם (מנהלה), א' האג'יאן וע' ראם (מדידות), נ' זאק וא' בלשוב (שרטוט) וצ' שגיב וע' עזב (צילום שטח).
בחפירות ובסקרים קודמים שנערכו באזור התגלו שרידי מבנים עתיקים ונאספו חרסים מתקופות הברונזה המאוחרת–הביזנטית (איור 1: I; חדשות ארכיאולוגיות מו: 9). בשטח הקיבוץ ובשדותיו התגלו קברים מן התקופה הרומית (איור 1: IV–II; חדשות ארכיאולוגיות פד: 26–27, עתיקות 21: *66–*67), ובהם ארבעה קברים שהתגלו ממזרח לחדר האוכל (רישיון מס' 28/1954-&; איורים 1: II, 2): בקבר 1 נמצאה קבורה אחת, בקבר 2 נמצאו שרידי עצמות בקטע מצומצם, המעידים על איסוף עצמות, קבר 3 הכיל ארבע קבורות וקבר 4 נמצא הרוס. נחפר קבר מלבני סמוך בנוי אבני גזית (הרשאה מס' 77/1-A; מידות 1.3×2.8 מ'; איור 3), שמדופנותיו נחשפו שלושה נדבכים; נראה כי הוא נשדד בימי קדם.
החפירות הנוכחיות נערכו בפרדסים שמדרום לכביש 581, בשני שטחים: בשטח A נחשפה גת מן התקופה ההלניסטית ובשטח B, כמאה מטרים דרומה-מערבה, נחשף קבר ארגז בנוי שאפשר לייחסו לתקופה הרומית.
שטח A
נחשפה גת שממנה שרד בור האיגום בלבד (1.8×1.5 מ'; 0.5–0.7 מ' רוחב הדפנות; איורים 4, 5). בור האיגום הושתת בתוך החמרה. דופנו הצפונית (W104; גובה השתמרות 0.7 מ') נחשפה כבר בגובה פני השטח ואילו שאר הדפנות (W107–W105; גובה השתמרות 0.1–0.2 מ') פחות השתמרו. בפינה הצפונית-מערבית נחשף בור שיקוע (0.7 מ' קוטר, 0.5 מ' עומק). בור האיגום טויח בטיח לבן חד-רובדי שמקובל לתארך לתקופה ההלניסטית (ימי החשמונאים), ואפשר להבחין בו בארבעה שלבי תיקון. את משטח הדריכה אפשר לשחזר מדרום לבור האיגום, ונראה שנהרס במהלך השנים בעבודות חקלאיות.
נמצאו מעט שברי כלי חרס ובהם שברי גוף של קנקנים עשויים טין בהיר, ללא צילוע.
שטח B
נחשף קבר ארגז שכיוונו צפון-מערב–דרום-מזרח, בנוי אבני נארי מסותתות (0.55×1.90 מ'; איורים 6, 7). חלקו המזרחי של הקבר חסר ונראה כי נהרס בפעילות פיתוח. דופנות הקבר שרדו לגובה נדבך אחד (כ-0.5 מ' גובה); הדופן המערבית הקצרה הייתה בנויה שני נדבכים. הקבר הושתת על החול והיה מלא באדמת חמרה חולית. כעשרה מטרים מצפון-מערב לקבר נחשפו שתי אבני גזית מסותתות שאפשר לשייכן לקבר נוסף, שנהרס בעבודות הפיתוח.
על סמך ממצאי החפירות הקודמות, אפשר שיש לתארך את הקברים לתקופה הרומית ולשייכם להמשכו צפונה של בית הקברות מתקופה זו.
החפירות מעידות כי מרכז היישוב הקדום שכן באזור בריכות הדגים, שם נאספו שברי כלי חרס המתוארכים גם לתקופות ההלניסטית והרומית, ואילו השטח שמצפון, בתחום המשק ושדותיו, שימש לחקלאות בתקופה ההלניסטית ולקבורה בתקופה הרומית.