בחודשים ספטמבר–דצמבר 2006 ופברואר–אפריל 2007 נערכו חפירות בדיקה מצפון לתל ריסים ובעקבותיהן חפירות הצלה (הרשאות מס' A-5074 ,A-4942 ,A-4900 ,A-4878 ; נ"צ 21495-517/73400-10), לקראת בניית שכונת מגורים. החפירות, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת מעלה ישי, כפר יהושע וגליל אדריכלים, נוהלו על ידי ו' אטרש, בסיוע י' לבן (מנהלה), א' האג'יאן, א' רייכר, ו' אסלן וט' מלצן (מדידות), א' שפירו (GPS), ה' סמיטליין וט' מלצן (צילום שטח), י' קדוש (עיבוד גרפי) וד' סנדהוס-ראם (כלי חרס).
תל ריסים, ששטחו כשישה דונמים, נמצא בשוליים המערביים של שלוחת רמת ישי. על מדרונו הצפוני בית הקברות של רמת ישי ועל מדרונו הדרומי בית הקברות של מושב כפר יהושע. על פני התל נראים שרידי חומת אבן, קירות, בורות מים ומתקנים ונאספו שברי כלי חרס שמיעוטם תוארכו לתקופות הברונזה והברזל 1, ורובם מתקופות הברזל 2, הפרסית, הרומית, הביזנטית והאסלאמית (מפת נהלל [28], אתר 42). סמוך לתל ממזרח, ברמת ישי, נחפרה מערת קבורה מתקופת הברונזה הביניימית (חדשות ארכיאולוגיות 120) ונחשפו שרידים מן התקופות הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הצלבנית והממלוכית (חדשות ארכיאולוגיות 117, חדשות ארכיאולוגיות 119, חדשות ארכיאולוגיות 121).
בשוליו הצפוניים של התל נפתחו שלושה שטחי חפירה (A–C; איור 1) ונחפרו 11 ריבועים, שבעה בשטח A, אחד בשטח B ושלושה בשטח C. נתגלו שרידים מחמש תקופות: מערת קבורה מתקופת הברונזה הביניימית, שרידי בנייה מתקופת הברזל 1, קברי שוחה מן התקופה הפרסית, בית יוצר מהתקופה ההלניסטית, קברי ארגז מן התקופה הרומית (המאות הב'–הג' לסה"נ) וטרסה או גדר, גם היא מן התקופה הרומית.
תקופה הברונזה הביניימית
בשטח C, בריבוע 2, מתחת לשכבת פסולת בנייה בת זמננו (עד 2 מ' עובי), נתגלתה מערת קבורה שנחצבה בסלע גיר רך וקירטון (1.2 מ' גובה; איורים 2, 3). פתח המערה בדופן הצפונית, מתארו עגול (כ-0.6 מ' קוטר) והוא מוליך אל פיר חצוב המוביל אל תוך המערה (1.2 מ' קוטר, 0.7 מ' עומק). בתוך המערה שני תאי קבורה שמתארם חצי עגול
(2.0–2.4 מ' קוטר). המערה התגלתה שדודה ומלאה באדמת סחף שהכילה מעט חרסים מתקופת הברונזה הביניימית.
על פני הסלע בריבוע 1 התגלו שקעים שנוצרו מפעילות מים (איור 4) ומעליהם שכבה של אבני גוויל קטנות ואדמה חומה שהכילה חרסים מתקופת הברונזה הביניימית.
תקופת הברזל 1
בפינה הדרומית-מזרחית של שטח A, בריבוע 7, נחשף שקע חצוב בסלע קירטון רך (4×8 מ') ובצדיו במערב ובמזרח קירות תמך בנויים בניית גוויל מאבני נארי (איור 5). הקיר המערבי (W132), שכיוונו צפון–דרום, מושתת על סלע הקירטון וצמוד לדופן הסלע (איור 6).
בין הקירות לבין הסלע החצוב אנכית במזרח התגלתה רצפה (L131) עשויה גיר כתוש שהושתתה על סלע הקירטון ועל מילוי אדמה אפורה בהירה. תשתית הרצפה הכילה שברי כלי חרס מתקופות הברונזה המאוחרת והברזל ובהם שברי כלים קיפריים וחרסים מעוטרים, ועל הרצפה נמצאו כלי חרס מתקופות אלו שהתרסקו, כנראה ממפולת (איור 7).
התקופה הפרסית
בשטח A, בריבועים 4–7, נחשפו 12 קברי שוחה מלבניים שהיו מכוסים בגלי עפר ובאבני גוויל (1.4–1.6 מ' אורך, 0.6–0.7 מ' רוחב, כ-0.5 מ' גובה מעל פני הקרקע; איור 8). מרבית הקברים ניכרו בשכבת האדמה העליונה ואחדים נחצבו בסלע הקירטון, ללא אחידות בכיוון הקבורה. בקברים לא נמצאו מנחות להוציא קבר אחד שבו נמצא לקיטוס (איור 9).
התקופה ההלניסטית
בשטח A, בריבועים 5 ו-6, נחשף חלק מבית יוצר שכלל כבשן ומחסן חומר גלם.
הכבשן הוא מן הטיפוס העגול הדו-קומתי ומורכב משתי יחידות, תא בערה ותא כלים. תא הבערה (1.8 מ' קוטר פנימי, 2.4 מ' קוטר חיצוני; איור 10) נבנה מאבני נארי והשתמר בחלקו לגובה נדבך אחד, פתחו בצפון. במרכז הכבשן נחשף עמוד מאבן נארי ששימש לתמיכת רצפת תא הכלים. על העמוד ועל דופנות תא הבערה נראים היטב שרידי האש. בצדו הדרומי של תא הבערה שולבו שני סלעים גדולים שמעליהם היה כנראה פתח תא הכלים. רצפת תא הבערה עשויה אדמה מהודקת ואבני גוויל קטנות ונמצאו עליה כלי חרס מרוסקים המתוארכים לתקופה ההלניסטית.
המחסן צמוד לכבשן ממערב (איור 11). צדיו בצפון ובמערב תחומים בשורת אבני גוויל קטנות ואילו צדיו במזרח ובדרום חצובים בסלע הקירטון. על רצפת הסלע של המחסן נמצא חוואר ששימש חומר גלם בייצור כלי החרס.
התקופה הרומית
קברים. בשטח C, בריבוע 3, מתחת לשכבת פסולת בנייה (עד 2 מ' עובי), התגלו שישה קברי שוחה שנפגעו מעבודות פיתוח בנות זמננו. הקברים חצובים בסלע קירטון רך וכיוונם מזרח–מערב וצפון-מזרח–דרום-מערב (1.6–2.2 מ' אורך, כ-0.7 מ' רוחב, כ-0.7 מ' עומק; איור 12). בתחתית שלושה מן הקברים נמצאה מעין תעלה החודרת אל מתחת לדופן הקבר (כ-0.3 מ' רוחב, 0.4 מ' עומק; איור 13). הקברים נמצאו שדודים ובחלקם נאספו מעט חרסים מן התקופות הרומית, הפרסית והברונזה הביניימית. על פי מתארם ועל סמך ממצא כלי החרס תוארכו הקברים לתקופה הרומית.
גדר. בשוליים הצפוניים-מזרחיים של התל (שטח B, ריבוע 1; שטח A, ריבועים 1–4) נחשף קיר גדר שהושתת על סלע קירטון ונשתמר לגובה נדבך אחד (כ-12 מ' אורך חשיפה, 1.5–2.4 מ' רוחב; איורים 14–17). הקיר נבנה בניית גוויל משתי שורות של אבני קירטון ונארי בינוניות וגדולות וביניהן אבני גוויל קטנות ואדמה אפורה שהכילה חרסים מן התקופה הרומית. נראה שהקיר הקיף את התל וניתן להניח שהפריד בינו לבין השטח החקלאי שמצפון וממערב לו.