בחודשים מרס–אפריל 2004 נערכה חפירת בדיקה בבני יהודה (הרשאה מס' 4141-A; נ"צ — רי"ח 2647/7450; רי"י 2147/2450), לקראת בניית בית ספר. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון המועצה האזורית גולן, נוהלה על ידי א' זינגבוים בהשתתפות י' יעקובי (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות), ל' קופרשמידט (מעבדת מתכת), ע' שטרן (זיהוי ממצא קרמי), ח' טחן (ציור ממצא קרמי) ונ' גצוב (הנחיה).
האתר ממוקם בדרום הגולן, במרכז מושב בני יהודה, במקום שבו היה הכפר סקופיה. סביב מסגד הכפר תועדו בעבר פריטים אדריכליים שניתן לייחסם לכנסיה ביזנטית ומערות קבורה (מ' כוכבי [עורך], יהודה שומרון והגולן, הסקר הארכיאולוגי בשנת תשכ"ח. ירושלים, תשל"ב; אתר 180). אחת ממערות הקבורה נחפרה ותוארכה לתקופה הביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות 109: 20–21). בסקר הכפרים הנטושים שערך ד' אורמן תועדו באתר פריטים רבים נוספים ובהם מצבות וחלקי בית בד (הועברו בשנת 2008 לפארק קצרין) ונאספו חרסים שתוארכו לתקופות האסלאמיות ולימי הביניים.
נחפרו שני שטחים (B ,A; כ-100 מ"ר). בשטח A שבמדרון הדרומי נחשפו ארבע שכבות יישוב מן התקופות הביזנטית, העבאסית והממלוכית. בשטח B הסמוך לראש הגבעה נאסף ממצא קרמי עשיר שתוארך ברובו לתקופה הממלוכית. כן נחשפו שני בורות מים.
זו החפירה הראשונה בדרום הגולן שהתגלה בה ממצא עשיר מן התקופה העבאסית. בעבר תיעד ד' אורמן מצבות ועליהן כיתוב ערבי בכתב קופטי.
שטח A (איור 1).
מעל סלע האם (עד 1.4 מ' עומק) זוהו ארבע שכבות:
שכבה 1. על פני השטח זוהו שרידי הכפר הסורי סקופיה ונאספו חרסים מעורבים.
שכבה 2. התגלו שברי כלי חרס רבים מן התקופה הממלוכית, ללא ממצא אדריכלי.
שכבה 3 (איורים 2, 3). נחשפו שרידי בנייה הכוללים שני חדרים לפחות וביניהם קיר ארוך. הקיר (W114) בנוי אבני גוויל ואבנים מהוקצעות בבנייה יבשה והשתמר לגובה שלושה–ארבעה נדבכים. מדרום-מזרח לו נחשף חדר (לוקוס 111) התחום בקיר המקביל לקיר 114 (W116) ובקיר הניצב להם (W117). מצפון-מערב צמודה לקיר 114 אומנה המעידה על חדר שקורה בקשתות (לוקוסים 106, 109, 113). חדר זה תחום ממערב בקיר (W115) הניצב להמשכו של קיר 114. בשטח החדר נמצאו שרידי שרפה, ייתכן של הגג, וכן של מוקד ובו שאריות עץ, מתכת וחומר לבן לא מזוהה.
נאספו שברי כלי חרס רבים ובהם קערות (איור 4: 1–11) ובסיסי קערות (איור 4: 12, 13), מחבת (איור 5: 1), קדרות (איור 5: 2–9), סיר בישול (איור 5: 10), קנקן (איור 5: 11) ונר (איור 5: 12), וכן כלי cream ware רבים ובהם קערות (איור 6: 1), קנקנים (איור 6: 2–6), בסיסי פכים (איור 6: 7, 8), צפחת (איור 6: 9), נרות (איור 6: 10, 11) וחרסים מעוטרים (איור 6: 12, 13) המתוארכים כולם לתקופה העבאסית.
שכבה 4. מחוץ לחדר הגדול, סמוך לפינתו המשוערת ומדרום-מערבלקיר 115, נמצא על גבי הסלע ריצוף אבן (לוקוס 105) עם ממצא קרמי דל מהתקופה הביזנטית.
שטח B
השטח ממוקם כ-100 מ' ממזרח לשטח A. ככל שעולים במדרון הגבעה לכיוון צפון-מזרח פני הסלע קרובים יותר לפני השטח הנוכחיים, וככל שנעים דרומה ומערבה נחשפים שרידי בנייה עתיקים.השטח נחפר עד לסלע האם (עד 0.9 מ' עומק) וניכר כי נפגע קשות מכלי מכני שהעמיק עד הסלע. לא נחשפו שרידים אדריכליים כלשהם.
הממצא הקרמי הרב מתוארך בעיקר לתקופה הממלוכית וכולל כלים מעוטרים ומזוגגים וכן כלי soft-paste ware כגון קערה (איור 6: 14) ובסיס (איור 6: 15).
אחד משני בורות המים שנחשפו, בין השטחים A ו-B, התגלה פתוח ונקי עד לעומק כ-5 מ' ונהרס לאחר שתועד; הבור השני, מצפון לשטחי החפירה, נחפר בעבר (חדשות ארכיאולוגיות 120). ייתכן שיש לתארכם לתקופה הביזנטית, אך אין אפשרות לקבוע זאת בוודאות.