בחודש אפריל 2012 נערכה חפירת הצלה בירושלים, בפינת הרחובות אשר וינר ודרך חברון (הרשאה מס' 6444-A; נ"צ 220659/628029), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ר' לביא, בסיוע נ' נחמה (מנהלה), ד' לוי (GPS) ול' זייגר (ציור כלי צור).
שטח החפירה היה בעבר חקלאי, והוא משתרע על שלוש טרסות המשתפלות מערבה. החפירה נערכה בעקבות תעלות בדיקה שנמצאו בהן שכבות אדמה המכילות פריטי צור שיוחסו לתרבות המוסטרית.
נחפרו שלושה ריבועים (75 מ"ר) ונוקו שני חתכים (E ,D; כל אחד 2 מ' אורך), שנעשו בכלים מכניים. בשניים מהריבועים ובחתכי הבדיקה נחשף סלע האם.
בחתכים ובחפירה נחשפה שכבת אדמת טרה רוסה אדומה (25–80 ס"מ עובי), אחידה במרקמה, ובה פריטי צור בצפיפות נמוכה מאוד, שהורבדה הישר על גבי סלע האם בטרסה התחתונה ועל גבי שכבת חלוקי צור טבעית בטרסות העליונות (כ-0.4 מ' עובי; איורים 1, 2). חלוקי הצור הם תוצר בליה של שכבת צור בסלע הקירטון שנחשף מתחתם. הקירטון הוא מתצורת מישאש, היחידה הגיאולוגית שבבסיס פני השטח באזור.
לא אותרו מפלסים ארכיאולוגיים שבהם פריטים מעובדים. הפריטים שנמצאו היו מפוזרים בשכבת האדמה. קרוב לפני השטח ריכוז הפריטים היה מעט יותר גבוה. נאסף מכלול של 113 פריטי צור (נאספו רק פריטים שגודלם מעל 2 ס"מ), בעיקר שברי צור טבעי בלוי, ובהם מעט פריטים מעובדים: גרעינים חסרי צורה מוגדרת, נתזים ונתזים ראשוניים, פסולת גרעין ומעט כלים ונתזים משובררים. מרביתם לא מאפשרים קביעת שייכות תרבותית או תקופתית, והם כוללים בעיקר מקרצפים (איור 3). אפשר לייחס רק שני מקרצפים על נתזי לבלואה לתרבות המוסטרית (איור 3: 2, 6).
נראה כי אזור החפירה אינו אתר פרהיסטורי של ממש. ריכוז הפריטים הנמוך, פיזורם והעדר מפלס ארכיאולוגי ברור מעידים על הצטברות אקראית שמקורה בסחף מדרוני. מקור הפריטים המעובדים היה כנראה באתר גבוה יותר טופוגרפית וסביר להניח שהיה קשור להפקת צור מתצורת מישאש. אתר כזה נחשף בשנת 2006, כקילומטר אחד מצפון-מזרח לחפירה (
ברזילי, בירקנפלד וכרובי 2009).