בחודש יולי 2000 התגלו ותועדו שרידי קבורה למרגלות תל אבל בית מעכה (נ"צ — רי"ח 25461/79558; רי"י 20461/29558), בצדו הדרומי-מזרחי, במהלך חפירת תעלה לצורך הנחת קו מים על ידי מקורות. השרידים תועדו, מטעם רשות העתיקות, על ידי ע' דמתי וי' סטפנסקי בסיועה של ח' טחן (ציור כלי חרס).
בחתך המערבי של התעלה שנחפרה בסלע הקרטון, התגלתה קבוצה של כלי חרס (רובם שברים) הכוללת: קערה שטוחה (איור 1: 1), קערה עמוקה (איור 1: 2), קערות מזוות (איור 1: 3, 4) שלאחת מהן בסיס חצוצרה, חלק עליון של פכית (איור 1: 6) וחלק תחתון של קנקן גדול (איור 1: 7) ובתוכו פכית גלילית תמימה (איור 1: 5). הכלים מתוארכים לתקופת הב"ת 2 וריכוזם מעיד על קבורה במקום. לא התגלו עצמות וניכר שהמקום נפגע בעבר.
במרחק של 20 מ' דרומה, בהמשך חתך התעלה, התגלה שקע חצוב בסלע (1 X 1 מ') ובו מילוי אדמה שהכילה מעט שברי כלי חרס מתקופת הב"ת 2 וכן מעט עצמות בתפזורת. השקע ותכולתו מרמזים אולי על קיומה של מערה בתוך החתך המערבי של התעלה.