מערה A (נ"צ 173080/131786) נתגלתה בעת חפירת יסודות למבנה לא חוקי. פיר כניסה מלבני (1.5 מ' אורך, כ-1 מ' רוחב) חצוב בסלע בציר מזרח–מערב הוביל לפתח המערה. הפיר כוסה בארבעה לוחות אבן שנשענו על פינותיו; אחד מהם הוסר בידי תושבי המקום. בתחתית הפיר הותקנו חמש מדרגות היורדות אל פתח הכניסה למערה שנקבע בדופן המזרחית של הפיר. הפתח רבוע (כ-0.7 × 0.7 מ') ומוקף במסגרת קשותה (איור 1: חתך 2–2). כ-0.3 מ' מעל למסגרת צוירו על חזית הסלע שלושה צלבים קטנים אדומים-חומים. מצב השתמרותם של הצלבים אינו טוב אך אפשר היה להבחין בהם בבירור. מדרגה חצובה רחבה ירדה מפתח המערה אל חדר קבורה מרכזי. עקב פעולות הבנייה והחציבה מעל המערה, התמוטטו בה חלקים רבים וחלקה נמצא מכוסה במפולות סלעים שניתקו מדופנות המערה. על אף זאת, אפשר היה להבחין במרבית מרכיבי מערת הקבורה. חדר הקבורה מלבני (1.0 × 1.2 מ'), ובשלוש מדופנותיו הותקנו מקמרי קבורה (IIII). בתוך כל אחד משלושת המקמרים הותקנו שלוש שקתות קבורה בציר מזרח–מערב, המופרדות זו מזו במחיצות סלע (0.4 מ' גובה). כיוון שאורך המקמרים הממוצע (כ-1.5 מ') קצר מאורך קומת אדם השוכב פרקדן, נחצבו גומחות בקצוות המזרחיים והמערביים של השקתות ואלו האריכו את אורכם לכדי 1.8–2.0 מ'. מפלס הפתח במקמר II נמוך בכ-0.6 מ' ממפלס הפתח במקמרים I ו-III. על דופנות המערה והמקמרים נתגלו שרידי טיח לבן עבה. אמנם לא נתגלו ממצאים מתארכים במערה, אך סגנונה האדריכלי — חדר קבורה ובו שלושה מקמרים (טיפוס 2.4 אצל אבני תשנ"ז: 40–44) — וציורי הצלבים מאפשרים לקבוע במידה רבה של וודאות שימוש במהלך התקופה הביזנטית.

 
במכלול מערות B (נ"צ 173097/131793; איור 2) ארבע מערות קבורה סמוכות זו לזו (IVI; מערה IV לא בתוכנית); שלוש מהן חוברו זו לזו בפריצת דפנות משותפות, כנראה על ידי שודדי קברים בעת העתיקה. מערה I, נחצבה בכיוון מזרח–מערב ולה פיר כניסה מלבני שכוסה בשלושה לוחות סגירה (שני לוחות נמצאו באתרם). מפיר הכניסה ירדו לחלל עמידה (גובהו עד לראש פיר הכניסה 1.8 מ') שמשני צדיו הותקנו שני משכבי קבורה (I2, I1; כ-1.6 מ' אורך ממוצע, 0.5 מ' רוחב). משכבי הקבורה הופרדו מחלל העמידה המרכזי בדפנות (0.3 מ' גובה). פתח צר נפרץ בעת העתיקה בדופן המזרחית של חלל העמידה והוביל למקמר הצפוני של מערת קבורה נוספת (II) שנחצבה סמוך למערה I בציר מזרח–מערב. הפתח מוליך לחלל עמידה מרכזי מלבני (II; כ-1 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב) שמשני צדיו מקמרים. כל מקמר הופרד מחלל העמידה בדופן סלע רדודה (0.3 מ' גובה, כ-0.2 מ' רוחב). בתוך כל מקמר הותקנו שני משכבי קבורה רדודים, המופרדים ביניהם במחיצה (II4II1). פתח הקבר הותקן בדופן המערבית של המערה, וממנו ירדו שתי מדרגות אל חלל העמידה המרכזי. פתחה של מערה II נסתם באבן גולל שנמצאה באתרה. בדופן המזרחית של המקמר הדרומי נפרץ בעבר פתח המוביל לעבר המקמר הצפוני של מערה III, שמפלסה גבוה מעט ממערה II. גם מערה זו נחצבה בציר מזרח–מערב, ולה פיר כניסה מדורג המכוסה בשלושה לוחות סגירה וחדר עמידה מלבני (1.0 × 1.3 מ', כ-1.8 מ' גובה) שבדופנותיו הותקנו שלושה מקמרים. בכל אחד מן המקמרים הצפוני והדרומי הותקן משכב קבורה אחד (III4 ,III1) המופרד מבור העמידה במחיצת סלע (0.5 מ' גובה), ואילו המקמר המזרחי חולק במחיצה פנימית לשני משכבי קבורה (III3 ,III2) שכיוונם מזרח–מערב. בתוך כל משכב קבורה נמצאו שרידי שלד של נקברים שכובים פרקדן, ראשם פונה למערב ורגליהם למזרח. מעל פתחי המקמרים צוירו צלבים קטנים בצבע אדום-חום (0.12 מ' גובה ממוצע), הדומים לצלבים שתועדו במערה A (איורים 3, 4). פתח המערה הותקן בדופן המערבית של בור העמידה, והובילו אליו שלוש מדרגות גבוהות. בחזית הדופן המזרחית של פיר הכניסה, מעל פתח המערה, צויר באדום-חום צלב גדול בתוך זר (0.23 מ' קוטר; איור 5). בחלקו התחתון נראה בבירור ציור של שני סרטים המשתלשלים ומסתלסלים משני צדי החלק העליון של הפתח. לצלב זרוע אופקית (0.1 מ' אורך) וזרוע אנכית (0.18 מ' אורך) המתפצלת בחלקה התחתון לשניים. עיטורי המערה וסגנונה האדריכלי, כמו במערה A, מעידים על שימוש לקבורה נוצרית במהלך התקופה הביזנטית. במרחק של כ-3.5 מ' דרומית-מערבית לפיר מערה I, במפלס דומה, נתגלה פיר כניסה למערה IV; היא נחצבה בכיוון צפון–דרום, ובסגנונה האדריכלי היא דומה למערה I. הצטברות האדמה על רצפת המערה לא אפשרה שרטוט תכנית מדויקת. ארבע המערות נתגלו ללא כל ממצא מתארך מכיוון שנשדדו בעבר.
 
מערות הקבורה שוכנות בשדה קבורה גדול המתוארך על סמך ממצאיו לתקופות הרומית הקדומה והמאוחרת ולראשית התקופה הביזנטית (המאות הג'הה' לסה"נ; Bagatti and Milik 1958). בשדה קבורה זה נתגלו 66 מערות קבורה חצובות, הכוללות ארקוסוליה ומשכבי קבורה הדומים למשכבים שבמערה A ובמערות II ו-III במכלול מערות B, ו-43 מערות קבורה הדומות במאפייניהן האדריכליים למערות I ו-IV במכלול מערות B (אבני תשנ"ז:349–362). בסביבה, סמוך לכנסיית גת שמנים, נתגלו בעבר שתי מערות קבורה מהתקופה הביזנטית שבהן עיטורי צלבים אדומים-חומים הדומים לעיטורי הצלבים שעיטרו שתיים ממערות הקבורה המתועדות כאן (Corbo 1965:71–74; Lagrange 1892). אף שהמערות נתגלו ללא ממצאים מתארכים, סגנונן האדריכלי ועיטורי הצלבים בשתיים מהן מרמזים כי שימשו לקבורה נוצרית במהלך התקופה הביזנטית.