בחודשים פברואר-מרס 2006 נערך סקר פיתוח ביער רמות, שכונת רמת שלמה בירושלים (הרשאה מס' 4716A-*; נ"צ— רי"ח 22000-225/634750-650; רי"י 17000-225/134750-650). הסקר, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת מוריה, נערך על ידי א' אייריך-רוז ומ' בירקנפלד, בהשתתפות י' ברוך וע' ברזילי.
נסקרו כ-75 דונם ( איור 1) ונמצאו שתי חורבות מרכזיות: ח' אל-מצאנע (סקר ירושלים, האזור הצפוני-מזרחי, אתר 137), שבתחומה תועדו שרידי כנסייה חצובה, מבנים ומתקנים חקלאיים וח' א-ראס (שם, אתרים 102, 103, 114-112, 118-116), שבתחומה נסקרו מערת קבורה חצובה ומפוארת למדי, ומערכת גדולה של מחצבות. תועדו 146 אתרים ובהם שרידי מבנים, בורות, מתקנים חצובים, מערות קבורה, מחצבות, ערמות סיקול ומערכת טרסות מורכבת. חלק מהאתרים תוארכו לימי הבית השני ואחרים לתקופה הרומית-ביזנטית. כן תועד שטח שתיארוכו טרם נקבע, שבו פיזור רב של כלי צור.
בח' אל-מצאנע נמצאו שריד כנסייה חצובה (אתר מס' 60) שתועדה בסקר ירושלים ונחפרה (עתיקות 40: 23-17). סמוך לכנסייה נמצאו קירות מסיביים ומתקנים חקלאיים כגון בורות ומתקנים חצובים, המעידים כי ייתכן שהיה כאן מנזר.
בדרום שועפט נסקרה מערת קבורה מפוארת (אתר מס' 87; איור 2) שתועדה אף היא בסקר (סקר ירושלים, האזור הצפוני-מזרחי, אתר 117). למערה, המשולבת במחצבת אבן גדולה חצר חצובה גדולה ופתח מעוגל המעוטר בחריטה. נסקרו מערות חצובות נוספות (אתרים מס' 24, 25, 73, 74, 89) וייתכן כי חלקן שימש לקבורה. עוד נמצאו ארבע מערות טבעיות ששימשו מערות רועים, מגורים ו/או אחסון (אתרים מס' 13, 50, 94, 116).
הממצא הבולט באזור המזרחי של הסקר הן מחצבות אבן גדולות, המשתרעות על שטחים נרחבים וניתן לעמוד על מרכיביהן במידה רבה של פירוט. חלקן מדורגות ואחרות מחצבות חצר. המפוארות שבהן בדרום שועפט (אתרים מס' 38, 44; איור 3) משתרעות על שטח גדול ותועדו בהן קירות זקופים המתרוממים לגובה של כ-3 מ' (סקר ירושלים, האזור הצפוני-מזרחי, אתר 116). מחצבה קטנה יותר נמצאה באזור הדרומי (אתר מס' 92) וחציבות בודדות נמצאו בכל השטח (אתרים מס' 14, 15, 17, 18, 20, 34, 72, 130).
זוהו מתקנים חקלאיים, הכוללים בורות חצובים (אתרים מס' 27, 62, 80) שבאחד מהן (מס' 62) נראו שרידי אמה חצובה המובילה לבור. באזור הדרומי נתגלו חמש גתות חצובות (אתרים מס' 19, 35, 41, 42, 64). תועדו גם כמה מתקנים חצובים (אתרים מס' 90) וכמה ספלולים (אתרים מס' 53, 88, 115, 127), שתיארוכם אינו ברור.
תועדו מבנים (אתרים מס' 9, 16, 82, 101, 111-109, 113, 124, 128, 133-131, 137, 146), שחלקם זוהו כמבני שדה ושומרות. רובם נמצאו באזור הצפוני-מערבי שבו זוהו כמה מבנים שקירותיהם מסיביים וסביבם פיזור גדול של כלי חרס מן התקופות הברזל והרומית-ביזנטית.
תועדו ערמות סיקול (12-2 מ' קוטר, אתרים מס' 1, 2, 5, 10, 12, 28, 31, 39, 55, 59, 67-65, 69, 70, 79, 85, 86, 91, 103, 106, 112, 114, 118, 120, 135, 136, 140, 145-143, 148; איור 4). בחלק מהן ניתן להבחין בקירות תוחמים. רק בערמות מעטות נתגלו חרסים, בדרך כלל מהתקופה הביזנטית.
במרבית המדרונות תועדו מדרגות חקלאיות, חלקן עד כ-100 מ' אורך, ואחרות קצרות יותר (אתרים מס' 3, 6, 7, 11, 21, 22, 33, 40, 43, 57, 58, 71, 76, 78, 81, 83, 92, 96, 97, 100, 102, 104, 105, 107, 108, 117, 119, 123, 125, 126, 142). רוב קירות הטרסות השתמרו לגובה נדבך או שניים. לרוחב המדרונות תועדו גדרות תיחום חלקות ו/או מכלאות.
נמצאו שני ריכוזי ממצא צפופים שאינם קשורים לארכיטקטורה. אחד בחלקו הדרומי-מזרחי של האזור, שהכיל כלי חרס רבים מהתקופות הרומית והביזנטית ופריטי צור ושני בחלקו הצפוני-מערבי, שהכיל פריטי צור רבים שאינם ניתנים לתיארוך (אתר מס' 141).
מהסקר שבו תועד ריכוז גדול למדי של אתרים, אף כי לרובם לא ניתן היה לקבוע שטח התפרסות מדויק ותיארוך, עולה כי האזור היה מיושב משך תקופות רבות, שבחלקן שימש עורף חקלאי של ירושלים.