אתר 31/3 (איורים 2, 3). גת חצובה בסלע, ובה משטח דריכה דמוי טרפז (לוקוס 6; 2.5 × 3.6 × 3.8 × 3.8 מ', 10-3 ס"מ עומק) ובור איגום מלבני (0.5 × 1.3 מ', 0.6 מ' עומק).

 

אתר 33/4 (איורים 4, 5). גת חצובה, ובה משטח דריכה (3.2 × 4.2 מ', 0.15-0.10 מ' עומק) ובור איגום (0.9 × 1.4 מ', 1 מ' עומק). משני צדי בור האיגום חצובים שני שקעים. בשלב מאוחר משטח הדריכה הוקטן (2.5 × 3.2 מ') והועמק בכ-0.15 מ'.

 

אתר 48/1 (איורים 6, 7). שתי גתות חצובות צמודות. כל גת כוללת משטח דריכה רדוד לא רגולארי (2 × 3 מ', 3-2 ס"מ עומק) ובור איגום מלבני (0.4 × 0.7 מ', 0.2 מ' עומק). ממערב למשטח הדריכה של הגת המערבית נחצב ספלול (0.4 מ' קוטר), המתנקז גם הוא לבור האיגום של הגת.

 

אתר 31/2 (איורים 8, 9). מערת קבורה חצובה שבחזיתה חצר (לוקוס 18; 2.5 × 4.5 מ'). בצדדים הדרומי והמערבי של החצר חצובים ספסלים (0.3 מ' גובה). פתח המערה חצוב בדופן המערבית של החצר, וממנו מוליך מסדרון (1.2 מ' אורך, 1 מ' רוחב, 1.2 מ' גובה). מן המסדרון יורדות מדרגות אל חדר הקבורה (לוקוסים 2, 7; 4 × 4 מ', 2 מ' גובה). בחדר נחצבו שלושה משכבי קבורה, שניים משני צדי הפתח ואחד ממולו. המערה שימשה עד לזמן האחרון למגורים או אחסון. הממצא במערה כולל נר תמים מהתקופה הרומית (המאות הב'-הד' לסה"נ), מעט חרסים, שלושה מטבעות ערים מהמאה הג' לסה"נ (להלן; ר"ע 99964, 99965, 99982) ומעט שברי גולגולת אדם (1019-B).

 

אתר 53/2 (איורים 12-10). מערת קבורה שבחזיתה חצר חצובה (4.8 × 5.0 מ'). אל החצר מוליכות חמש מדרגות חצובות. לאורך הדפנות הצפונית-מזרחית והדרומית-מערבית חצובים ספסלים (0.39 מ' גובה). בין אבני מפולת בחצר התגלו שבר עמוד ושבר משקוף. בחפירת החצר נחשפו קירות ושני מפלסי חיים, המאוחר הוא מפלס עפר, שעליו התגלו חרסים מהתקופה האסלאמית הקדומה, ובהם קערות פתוחות (איור 1:13, 2) ונר (איור 11:13), והקדום הוא מפלס סלע, שעליו התגלו מעט חרסים מהתקופה הרומית. בדופן הצפונית-מערבית של החצר חצוב פתח המערה (1.5 × 1.5 מ'), ממנו נמשך מסדרון (1 מ' אורך), המוליך לשתי מדרגות היורדות אל חדר הקבורה (6.0 × 6.5 מ', 2.4 מ' גובה). בחדר הקבורה חצובים חמישה מקמרי קבורה. על קרקעית חדר הקבורה התגלו חרסים למן התקופה הרומית ועד לתקופה העות'מאנית.

 

אתר 53/3 (איורים 14, 15). מערה חצובה (לקבורה?), ממנה השתמרו חצר (לוקוסים 5, 8, 11, 12), פתח ומסדרון. המערה נפגעה בעת חציבת בור מים שחדר מתקרתה (5 × 6 מ', 5 מ' עומק). החצר (3 × 4 מ') חצובה בחלקה ובחלקה מנצלת קירות סלע אנכיים. רצפת החצר חצובה בסלע ומפולסת בגסות. החצר משותפת גם למערה 53/4 (להלן), שבצד צפון-מזרח. פתח המערה (1 × 2 מ') חצוב סמוך לפינה הדרומית-מערבית של החצר. הפתח מוליך אל למסדרון (1.5 מ' אורך), שנפתח כנראה אל חדר שנהרס (לוקוס 4). הממצא במערה מתוארך למן התקופה הביזנטית ועד לתקופה הממלוכית, והוא כולל קערה מצוירת (איור 13: 5) וקדרה (איור 6:13).

 

אתר 53/4. מערת קבורה חצובה שתקרתה התמוטטה. למערה חצר, המשותפת גם למערה 53/3. פתח המערה חצוב בצדה הצפוני של החצר.

 

אתר 53/5. פזורת חרסים עשירה על הקרקע (0.6 מ' עומק), במרחק של 8 מ' מדרום-מזרח למערות 53/3 ו-53/4. החרסים מתוארכים לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית, ובהם קערות (איור 13: 3, 4), מחבת (איור 7:13) וקנקנים (איור 10-8:13). נראה כי הפזורת היא תוצאה של פינוי מערות הקבורה הסמוכות או שוד שלהן. סמוך לאתר התגלה שבר מכסה אבן של כוך קבורה (איור 16).

 

אתר 13. בור מים חצוב, שלו פתח רבוע (0.5 × 0.5 מ', 0.6 מ' עומקו הנראה לעין). חלל הבור מלא במפולות.

 

אתר 48/3. בור מים חצוב דמוי פעמון (3 × 6 מ', 6 מ' עומק), שלו פתח מלבני (1.0 × 1.5 מ'). חלקו העליון של הבור קרס. במפולות בבור התגלו ממצאים בני-זמננו, המלמדים כי הבור שימש עד לאחרונה. בור המים חותך פתח חצוב, כנראה של מערת קבורה קדומה.

 

אתר 33/1. חציבה קטנה (1 × 1 מ', 0.5 מ' עומק).

 

אתר 12. ספלול (0.3 מ' קוטר, 5 ס"מ עומק).
 

אתר 17. מחצבה (כ-20 × 20 מ'), ובה ניכרות מדרגות חציבה (עד 2 מ' גובה). חלקה הדרומי של המחצבה ממוטט; נראה שקרס חלל תת-קרקעי מתחת למחצבה.

 

הגתות שנחשפו באתר דומות בתוכניתן הפשוטה, ונראה כי הן נחצבו בפרק זמן דומה. אי אפשר לתארך את הגתות, אך על סמך הממצא המאוחר ביותר שהתגלה על משטחי הדריכה והמתוארך לשלהי התקופה הביזנטית אפשר להניח כי הן לא היו בשימוש מאוחר לתקופה זו. גתות דומות בתוכניתן תועדו בסקר שנערך במרחב מגידו-ג'נין (Ahlstrom G.W. 1978.Wine Presses and Cup-marks of the Jenin-Megiddo Survey. Basor 231). מערות הקבורה שנחשפו בחפירה חצובות כנראה בשוליים המזרחיים של יישוב מהתקופות הרומית והביזנטית שטרם נחשף. התוכנית המפוארת של חלק מהמערות מלמד על מעמדו של היישוב. על סמך הממצא הקרמי נראה כי המערות יצאו מכלל שימוש במהלך התקופה הביזנטית או מיד לאחריה. בתקופה האסלאמית נעשה שימוש במערות ובאחת מהן אף נחשפו תוספות בנייה מתקופה זו. שניים מבורות המים באתר נחצבו בשטחן של מערות קבורה, כנראה לאחר שהן יצאו מכלל שימוש. המחצבה שנחפרה וחציבות רבות נוספות של אבנים בכל השטח מלמדות על חציבה מוגברת של אבני בנייה ליישוב.
בחפירה התגלו ארבעה מטבעות מהמאה הג' לסה"נ (להלן), ממצא קרמי המתוארך למן התקופה הרומית ועד לתקופה העות'מאנית וממצא כלי זכוכית (192 שברים), ובו שברים של כלי שולחן נפוצים, בהם כוסות, קערות ובקבוקים, המתוארכים ברובם לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית (המאות הד'-הה' לסה"נ) ובמקצתם לתקופה האיסלאמית הקדומה. על פי ממצאי החפירה נראה כי בקרבת מקום שכן יישוב, ששיאו בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. בתקופות הבאות ניכרת המשכיות בניצול השטח והמערות, אם כי באופן חלקי ואקראי.


המטבעות
גבריאלה ביכובסקי

בחפירה התגלו ארבעה מטבעות ברונזה. שלושה מהמטבעות התגלו על הסלע בחדר הקבורה של מערה 31/2 ומטבע נוסף, שחוק, התגלה על פני השטח (ר"ע 99966). שלושת המטבעות ממערת הקבורה השתמרו היטב, והם נטבעו בפרק זמן קצר בשנים 244–251 לסה"נ, במטבעות קיסריה וצור. המטבעות בקיסריה ובצור סיפקו את עיקר מחזור המטבעות לאזור סאלם במאה הג' לסה"נ.

 

תקופה/שליט תאריך מטבעה מס' רשות
פיליפוס האב 244–249 לסה"נ צור 99965
טריינוס דקיוס 249–251 לסה"נ קיסריה 99964
אטרוסקילה 249–251 לסה"נ קיסריה 99982
רומי פרובינקיאלי המאה הג' לסה"נ קיסריה 99966