ריבוע A
שכבה I.
שכבת שרפה בחלק המזרחי של הריבוע ללא שרידי בנייה שלא ברור אם מקורה בחורבן או בפעילות תעשייתית (L9; איור 2). נמצאו חרסים מהתקופה הרומית (המאות הב'–הג' לסה"נ) בהם סירי בישול (איור 1:3–3), שפת פך (איור 4:3) ושברי נרות (איור 5:3, 6).

 

שכבה II. הובחנו שני שלבי בנייה (II ,I).
שלב I — נחשפו יסודות של קירות (W15 ,W4; איור 4). קיר W4 נחשף לאורך 4.8 מ', כיוונו מזרח–מערב ומדרום משתלב בו קיר W15 שנחשף לאורך 1.9 מ'. רוחב הקירות כ-1 מ' והם בנויים מאבני גוויל בינוניות בשני נדבכים. קיר W15 וחלקו המערבי של קיר W4 נבנו בתוך שכבת אדמה בהירה (L2; איור 5), שנמצאו בה חרסים המתוארכים לתקופה הביזנטית (המאה הה' לסה"נ), בהם סיר בישול (איור 7:3), מכסה (איור 8:3) וקנקנים (איור 9:3, 10). לעומת זאת, חלקו המזרחי של קיר W4 נבנה בשכבת אדמה אפורה מעורבת בשרידי פיח ושרפה, L9 משכבה I (איור 6). הקירות שייכים כנראה למבנה מהתקופה הביזנטית שנבנה בחלקו בשכבת שרפה שזמנה עוד בתקופה הרומית. בשלב מסוים, כנראה לאחר שהמבנה יצא מכלל שימוש וננטש, חלקו המזרחי של קיר W4 נקטע או פורק, כולל היסוד, ואילו ביתר הקירות פורקו אבני הבנייה עד לגובה היסודות שנותרו באתרם. תעלת השוד התמלאה אדמה חומה אפורה (L12, איור 5) שהכילה חרסים, בהם שברי קנקנים המתוארכים לתקופה הביזנטית, המאה הה' לסה"נ (איור 11:3–13).

 

שלב II — קיר (W8; כ-2 מ' אורך, כ-0.8 מ' רוחב; איור 7) בנוי מעל שני נדבכי יסוד מאבני גוויל קטנות. בקיר משולבים אבני גזית מנארי ופריט אדריכלי מסותת היטב מבזלת שעליו שרידי עיטור מגולף (איור 8). אלה כנראה נלקטו ממבנים קדומים שבתל ושולבו בבנייה מאוחרת. קיר W8 נבנה בחלקו המערבי על יסוד קיר W4 משלב I ואילו חלקו המזרחי הושתת בתוך אדמה אפורה עם שרידי פיח, L9 משכבה I. לא ברור האם קיר 8W השתמר באורכו המקורי או שזהו שריד לקיר ארוך יותר שנבנה לכל אורכו של יסוד קיר W4.

 

מהממצא הקרמי אפשר להסיק על פעילות מסוימת בתקופה הרומית, בשוליים הדרומיים של תל עפולה. אבן הבזלת המעוטרת ואבני הגזית מנארי שמאפיינים בנייה ציבורית, שולבו בקירות מאוחרים. אולם אין בממצאים דלים אלה מספיק נתונים כדי לזהות את מקורה של שכבת השרפה. לתקופה הביזנטית, המאה הה' לסה"נ, מיוחסים שרידי בנייה. אף שהם דלים, הם מעידים על קיומו של יישוב בתקופה זו.