שטח 500
נחשף שטח (62 × 110 מ') ובו מחצבות לאבני נארי שמהן נותרו דפוסי האבן המאפשרים להעריך את גודל האבנים שנחצבו (איור 2). במהלך החפירה נחשפו פתחים של 28 מערות קבורה שנחצבו בסלע הקירטון תחת שכבת הנארי הקשה. המערות לא נחפרו, אך אחדות מהן תוארכו על פי חרסים שנמצאו סמוך לפתחן, רובן לתקופת הב"ק 1–2 ואחרות לתקופת הברונזה הביניימית. בעונה השנייה נחפרו 4 מערות קבורה נוספות ושמונהקברי ארגז קטנים (0.4 × 0.5 מ'; 0.5–0.6 מ' עומק) שבכל אחד נמצאו עצמות נפטר אחד ואחד עד שלושה כלי חרס. עיקר החפירה התרכזה בארבע מערות גדולות.

 

מערה 561 (20.8 מ"ר). ממזרח למערה נחצבה חצר מלבנית שממנה הוליך פתח צר

(0.47 × 0.55 מ') לחדר A (מידות 2.3 × 3.0 מ') ובהמשך לחדר B (מידות 2 × 3 מ'). בקיר המזרחי של חדר A נמצא ספסל חצוב ובקיר המערבי נבנה מסד (ספסל?) מאבני שדה שעליו נחשפו שרידים של שניים או שלושה נפטרים. בחדר B נחשף מעגל אבנים (כ-1 מ' קוטר) שבתוכו נמצאו שני נפטרים (איור 3) ושנבנה על קבורה קודמת של שניים–ארבעה נקברים. לקבורה הקדומה שויכו כמה כלי חרס ופגיון מתכת. 

 

מערה 562 (59.92 מ"ר). למערה ארבעה חדרי קבורה שנחצבו בזמנים שונים ואוחדו בשלב האחרון לקיומה. מבעד לפתח שפנה לדרום ירדו בשלוש מדרגות לחדר A. בשלב שני הורחבה המערה ונחצב חדר B למזרח. ייתכן כי הרחבה זו פגעה בחדר נוסף (חדר C) שהכניסה אליו הייתה דרך פתח בקיר הצפוני-מזרחי. ממזרח לחדר B נחשף חדר קבורה נוסף (D) שהפתח אליו היה בקיר הדרומי. אפשר שחיבור חדרי המערה לחלל אחד נעשה כבר בתקופת הב"ק 1ב או אולי בתקופת הב"ק 2. בשלב השני של השימוש במערה, בתקופת הב"ת 2א, נחצב פיר עליון שממנו נכנסו לחדר C ובהמשך לחדר D. נמצאו 840 כלי חרס שלמים, רובם (2/3) מתקופות הב"ק 1א והב"ק 2 ומיעוטם (1/3) מתקופת הב"ת 2א (איורים 4–6).

 

מערה 548 למערה תוכנית בצורת לב (40.46 מ"ר; איור 7). הכניסה הייתה מדרום במדרגות שירדו לחדר B ולחדר A ממזרח שנחצב כנראה בשלב מאוחר. הובחנו שני שלבי קבורה: ראשון מתקופת הב"ק 1ב ושני מתקופת הב"ק 2 לאחר פרק זמן שבמהלכו חדר סחף למערה. שלב הקבורה המאוחר היה מכוסה בשכבת סחף עבה שהעידה כי פתח המערה היה פרוץ. בתוך שכבת סחף זו נמצא קנקן יחיד מתקופת הברונזה הביניימית. נמצאו 510 כלי חרס שלמים מתקופות הב"ק 1ב והב"ק 2.

 

מערה 567 עגולה בצורתה (31.94 מ"ר). פתח המערה פנה לדרום וממנו ירדו בארבע מדרגות. ליד הפתח נמצא לוח אבן ששימש ככל הנראה לסגירתו. נראה כי המערה הורחבה צפונה במהלך השימוש ופתח שנוצר בדופנה נסתם בקיר עשוי אבני שדה. נחשפו כמה שכבות קבורה ונראה בברור שבמהלך השימוש בה פונו קבורות קדומות ותכולתם נזרקה לתוך חלל המערה כדי לפנות מקום לקבורה חדשה. נמצאו 1100 כלי חרס שלמים מתקופת הב"ק 1ב ומעט כלי חרס מתקופת הב"ק 2.

 

שטח 600
שטח של מחצבות ומתקנים חקלאיים במעלה המדרון, מצפון לריכוז מערות הקבורה, על מחשופי סלע שנטו בשיפוע דרומה. ברוב השטח הסלעי נמצאו מחצבות של אבני נארי וכן שתי גתות, שקדמו בברור למחצבות (איור 8). באחת המחצבות (600) ניתן לראות את טכניקת החציבה, בשני גושי אבן שניתוקם מהסלע לא הסתיים (איור 9). לא נמצאו חרסים על מחשופי הסלע, אך נראה כי ניתן לשייך את המחצבות, בדומה לשטח 500, לתקופה הרומית או הביזנטית.


 
בארבע המערות שנחפרו בשטח 500 נחשפו כ-3,500 כלי חרס מתקופות הב"ק 1ב, ב"ק 2 והב"ת 2א (נמצאו גם שני כלים מתקופת הברונזה הביניימית). כן נמצאו מאות חרוזים (בעיקר מקוורץ וקרניאול; איור 10), תכשיטים מכסף וזהב, אבני קלע, כלי נשק ממתכת (איור 11), כלי צור וצדפות מיובאות. גודל המערות ועושר הממצא יאפשר לבחון בעתיד את מערכת קשרי המסחר בין האוכלוסייה שנקברה במערות לבין מצרים וצפון סוריה–מסופוטמיה. נראה שהדרך הבינלאומית העתיקה שעברה בנחל עירון תרמה לרפרטואר העשיר של כלי החרס והממצאים מהמערות. המערות הן חלק מבתי קברות נרחבים שנחשפו סביב תל אסור, כקילומטר מערבה.